Page 92 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 92
משה 'ג גריש ' -ג הלע מתנת צב
כערכו של כבש ,הרי שחובת התשלום הינה בהתאם מזיק נכס מבוטח
להפסד.
בקובץ שערי תורה (אדר תרע"ח) האריך לדון
אך דחו ראיה זו שיתכן שדין זה נאמר רק בקרבן, בזה הגאון רבי יואב יהושע וינגרטן זצ"ל מחבר
וזאת מכיון שאין לבעלים ערך ממון בבהמה אלא רק הספר חלקת יואב ,והוא הציג שם ראיות רבות
מחמת שהוא יכול להפטר בבהמה זו מחובתו ,ולכן לפשוט ספק זה ,1ולטענתו ההתדיינות אודות המזיק
באופן שהבעלים יכולים להיפטר מחובתם בכבש נכס מבוטח נגזרת מספק זה ,כי המזיק נכס שיש
עליו ביטוח הרי הוא לא היסב לבעל הבית הפסד,
ממילא אין חיוב לשלם לבעלים אלא דמי כבש. וזאת מחמת שחברת הביטוח תפצה את בעל הנכס
על הנזק ,אך מנגד הרי הוא הזיק את הנכס ,כך שאם
רצה מזה גובה נכריע שאין בסיס לתביעת נזקין אלא רק כשיש
לניזוק הפסד ,אם כן המזיק נכס מבוטח יהיה פטור,
ב .ראיה נוספת הביאו מדברי רב חסדא (בבא אך אם המסקנה תהיה שחיוב המזיק הוא אף אם
קמא דף קי"א עמוד ב') גזל ובא אחר ואכלו "רצה לא אירע הפסד ממון לניזוק ,ממילא גם המזיק נכס
מזה גובה רצה מזה גובה" ,וכלל לא הועלתה שם
אופציה שלישית שתהיה לבעלים אפשרות לגבות מבוטח יאלץ לשלם על הנזק.
משניהם ,ובהכרח שאין עילה לתביעת נזקין ללא
שיש לניזוק הפסד ,ולכן אם האחד שילם ממילא כבר הוכחות לפטור את המזיק
אין אפשרות לשוב ולתבוע את השני. ושם (עלה א') הבאנו כמה ראיות להוכיח
שתשלומי נזקין הם רק כאשר הניזוק הופסד.
סופר סת"ם
כבש תחת השור
ג .בברכת רצ"ה לגאון רבי צבי הירש אורנשטיין
זצ"ל 2הוכיח מגיטין (דף נ"ד עמוד ב') שסופר שהודה א .בבא קמא (דף ע"ח עמוד ב') מבואר שהגונב
שהוא כתב את ספר התורה שלא לשמה אינו צריך שור שהוקדש לקרבן עולה אינו חיב לשלם לבעלים
לשלם על גווילי ספר התורה ,ובהכרח שמכיון שהוא אלא רק כבש ,וזאת מכיון שהבעלים יכול לצאת
לא נאמן על כך והספר תורה מוחזק ככשר ,ממילא ידי חובתו בכבש ,כך שאין לבעלים הפסד אלא
הבעלים לא הופסדו ,ולכן הסופר פטור מלשלם על
כך.
ולפי מסקנה זאת המזיק חפץ המבוטח בחברת ביטוח אין לניזוק כל עילה
לתבוע את המזיק ,כי מאחר וחברת הביטוח כבר פיצתה אותו על הנזק ממילא אין
לניזוק כל הפסד מהנזק ,ואין תביעת נזקין ללא שיהיה לניזוק הפסד.
. 1ולאחר שהחלקת יואב קיבל תגובות רבות על מאמרו הוא חזר וכתב על כך בשנת תרפ"א בקובץ דגל התורה
(סימן י"ג).
. 2ודבריו הובאו בשו"ת ישועת יעקב (יורה דעה הלכות ספר תורה ,ובשו"ת בית יצחק יורה דעה חלק ב' סימן ק"ד).