Page 91 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 91
מתנת חוטיבה משה צא
עלה ג'
ניזק ללא הפסדים
בין תופשי התורה מפורסם נידון תאורטי המדמה
סיטואציה של דגם בולים שנותרו ממנו לפליטה רק
שני עותקים שהיו גנוזים באוצרותיו של אחד האספנים,
ואחד משני הבולים הושחת ובגין כך ערכו של הבול
שנותר הוכפל ,והספק הוא האם על המזיק לשלם
לאספן את ערך הבול שהושחת ,או שמאחר והאספן
כלל לא הופסד כי הרי שוויו של הבול שנותר הוכפל,
ממילא המזיק יפטר.
העילה לתביעת נזקין
בקונטרס המזיק הארכנו* בדיון האם תשלומי נזקין הם רק כאשר היה לניזוק הפסד ,או
שהמזיק חייב לשלם לניזוק גם כאשר התברר שהוא לא הופסד מחמת הנזק ,שורשה של
תהיה זו נעוץ ביסוד החיוב של המזיק את נכסי חבירו ,כאשר מחד יש מקום לצדד ולומר
שהעילה לתשלומי נזקין הינו החיוב לפצות את הניזק על הפסדיו ,כך שבאם לא היה לניזק
כל הפסד ממילא נשמט הבסיס לחיוב התשלומים ,ומאידך יתכן שהיסוד והבסיס לחיוב
של המזיק הינו צו התורה שמחייב את המזיק להשיב את החפץ לניזוק ,וזאת בדומה לציווי
התורה להשיב את הגזילה לנגזל ,כך גם המזיק את חבירו מחויב להשיב את החפץ לבעליו,
ואלא שמאחר והחפץ כבר לא קיים לכן השיתה התורה על המזיק חוב ממון שבאמצעותו
הרי זה כאילו שהמזיק השיב את החפץ לניזוק ,כך שבאמצעות התשלום המזיק מקיים את
חיוב ההשבה כאילו קם זה תחת זה ,ומסיבה זו ניתן לתבוע את המזיק לשלם אף אם אין
לניזוק כל הפסד ,כי מטרת תשלומי נזיקין אינה רק פיצוי לניזוק על הפסדיו ,אלא התשלום
הינו אמצעי להשבת החפץ לניזוק.
* עלה זה מושתת על דברינו בקונטרס המזיק שריג ניזק ללא הפסד ,אלא ששם דנו באופן כללי על תשלומי נזקין
בנזק לא הפסד ,וכאן נערכו הדברים בהקשר לתשלומי חברת הביטוח ,ובכדי למנוע כפלות באו שם הדברים
בארוכה ובפרוטרוט ,וכאן הובאו הדברים בתמצית ,ואין בית המדרש ללא חידוש.