Page 88 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 88

‫משה‬  ‫'ג גריש ‪' -‬ב הלע‬                          ‫מתנת‬  ‫פח‬

‫בפירוש שהכסף הוא כפיצוי על אובדן החמור של‬          ‫שכר עבודה או פיצוי על הפסדים‬
‫המציל‪ ,‬עם זאת ההסתברות היא שהסיבה שבעל‬
‫החמור התחייב לשלם למציל כפי ערך החמור הזול‬     ‫והיה ניתן לבאר שהטעם שזאב חייב לשלם ‪80‬‬
‫אין זאת אלא בכדי לפצות את המציל על כך שבכדי‬    ‫‪ ₪‬לשמואל‪ ,‬אין זאת אלא מחמת שההסתכלות‬
‫להציל את החמור של חבירו הוא הסכים לותר על‬      ‫שלנו על התחייבותו של זאב לשלם לשמואל כערך‬
                                               ‫הקסקט אינה כפיצוי על ההפסד של שמואל‪ ,‬אלא‬
                   ‫החמור שלו ולהניח לו לטבוע‪.‬‬  ‫שזאב התחייב להעניק לשמואל שכר על טירחתו‬
                                               ‫כפי ערך הקסקט‪ ,‬ולכן למרות שסוף דבר שמואל‬
          ‫משמים ריחמו עליו‬                     ‫לא הפסיד את הקסקט אך אין בזה סיבה לשנות את‬
                                               ‫תנאי שכר העבודה של שמואל‪ ,‬אך מכך שרב הוצרך‬
‫ולמרות שסיבת ההתחייבות היתה מחמת‬               ‫לנמק את סיבת החיוב מחמת שהצלתו של החמור‬
‫הפסד החמור הזול‪ ,‬פסק רב שהבעלים של החמור‬       ‫הזול היתה בגלל שמשמים ריחמו על הבעלים שלו‪,‬‬
‫חייב לשלם למציל מנה אף שבפועל חבירו לא ניזוק‪,‬‬  ‫ומוכח מזאת שההתחייבות היתה לפצותו על כך‬
‫וזאת מאחר שבאופן נורמטיבי המציל היה אמור‬       ‫שהוא מפסיד את חמורו‪ ,‬ולא היתה זו קביעת שכר‬
‫לאבד את חמורו‪ ,‬ומה שלבסוף החמור ניצול אין‬      ‫עבודה‪ ,‬כי אם היתה זו קביעת שכר עבודה אם כן‬
‫זאת אלא שמשמים ריחמו עליו‪ ,‬וממילא מאחר‬         ‫ברור שעלייתו של החמור מהמים אין בה סיבה‬
‫שמניעת ההפסד היתה מחמת שמשמים ריחמו‬            ‫להפחית את סכום השכר שנקבע ביניהם ורב לא היה‬
‫על המציל‪ ,‬לכן למרות שהחמור עלה מן הנהר אין‬     ‫צריך לנמק את פסיקתו מחמת שמן השמים ריחמו‬
‫בזה סיבה לפטור את הבעלים של החמור מלשלם‬        ‫עליו‪ ,‬ואלא בהכרח שלמרות שלא סוכם ביניהם‬

              ‫למציל את מה שהתחייב לשלם לו‪.‬‬

                           ‫‪-‬ב‪-‬‬

  ‫תשלום השוכר על בית מבוטח שנשרף‬

‫מפסיקתו של רב הכריע האור שמח הלכה למעשה אודות נזק ששולם באמצעות‬
                                                                         ‫חברת הביטוח‪.‬‬

‫האור שמח (הלכות שכירות תחילת פרק ז') נשאל על אחד ששכר מחבירו דירה‬
‫והוא התחייב למשכיר שאם הדירה תשרף הוא ישא באחריות וישלם לו על הדירה‪,‬‬
‫ולאחר מכן המשכיר ביטח את הדירה בחברת ביטוח‪ ,‬והבית נשרף‪ ,‬ונשאל האור‬
‫שמח האם השוכר יפטר מהתחייבותו מחמת שחברת הביטוח שילמה על הדירה‬
‫שנשרפה‪ ,‬והאור שמח פסק שהמשכיר יהנה מכפל תשלומים הן מחברת הביטוח‬
‫והן מהשוכר‪ ,‬והשוכר לא יפטר מהתחייבותו בגלל שחברת הביטוח שילמה על‬

                                                                                 ‫הדירה‪.‬‬

‫האור שמח נשען בהכרעתו על פסיקתו של רב את הבעלים של החמור מלשלם למציל‪ ,‬וזאת בגלל‬
‫שהורה שגם אם החמור עלה מן הנהר אין זה פוטר שמה שהחמור עלה מן הנהר הוא מחמת המציל‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93