Page 85 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה פה‬

‫הדין והרי הן בכלל הדינים שיש גם כיום לבית הדין‬ ‫לצאת ידי שמים‬
‫סמכות לדון עליהם‪ ,‬כי אמנם הש"ך (חושן משפט‬
‫סימן א' ס"ק ב') כתב בשם מהרש"ל שבזמן הזה אין‬ ‫ראשית כבר כתב הקצות החושן (סימן א' ס"ק‬
‫לבית דין סמכות לדון על נזקי אש‪ ,‬ובהגהות אשר"י‬ ‫ז') שלמרות שבזמן הזה סמכויותיו של בית דין‬
‫(בבא קמא פרק ח' סימן ב') כתב שמהרי"ח הסתפק‬ ‫מוגבלות‪ ,‬אבל המוגבלות של בית דין אינה פוטרת‬
‫בזה‪ ,‬אבל בקצות החושן (סימן א' ס"ק ב') הכריע‬ ‫את המזיק ממחויבויותיו כלפי הניזוק‪ ,‬אלא שבית‬
‫שדנים נזקי אש אף בזמן הזה מפני שכן כתבו הגהות‬ ‫דין אינם יכולים לכוף את המזיק לשלם‪ ,‬אבל באם‬
‫אשר"י (שם) בשם ר"ח‪ ,‬ובמרדכי (בבא קמא סימן‬ ‫הוא לא ישלם הרי הוא כגזלן‪[ ,‬וזאת בשונה מדיני‬
‫פ') בשם אבי העזרי‪ ,‬ואין לדחות דבריהם מחמת‬ ‫קנסות שכל עוד שבית הדין לא השית את הקנס על‬
‫ספיקו של מהרי"ח‪ ,‬וכן הכרעת רבים מהפוסקים‪,‬‬ ‫הנתבע כלל לא חלה עליו חובת התשלומים]‪ ,‬ולכן‬
‫ולכן כתב בפתחי תשובה (חושן משפט סימן א' ס"ק‬ ‫יש חשיבות ללבן את ההלכות בכדי שהמזיק יהיה‬
‫ב') שכן הכרעת ההלכה שדנים נזקי אש גם בזמן‬ ‫מודע למחויבותו כלפי הניזוק‪ ,‬ואם הוא אדם ישר‬
‫וירא אלקים ומעונין לקיים את חיוביו גם ללא כפית‬
‫הזה‪.‬‬ ‫בית דין הוא ישלם לניזוק על ההפסדים‪ ,‬ובכך הוא גם‬

‫חובל בזמן הזה‬ ‫יהיה נקי בדיני שמים‪.‬‬

‫אמנם לענין אדם שחבל באדם מפורש בבבא‬ ‫נידוי‬
‫קמא (דף פ"ד עמוד א') "נזקי אדם באדם ונזקי‬
‫אדם בשור אין גובין אותו בבבל"‪ ,‬אך כידוע תשלומי‬ ‫ובנוסף לזה מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט‬
‫החבלה באדם שחבל באדם מורכבים מחמשה‬ ‫סימן א' סעיף ה') שאף כאשר אין לבית דין סמכות‬
‫סעיפים‪ :‬נזק [תשלום על נזקים בלתי הפיכים]‪ ,‬צער‬ ‫לכוף את המזיק לשלם‪ ,‬אך בית דין רשאי להפעיל‬
‫[פיצוי על הצער שסבל המוכה]‪ ,‬ריפוי [הוצאות‬ ‫על המזיק אמצעי לחץ בכדי לגרום לו לשלם‪ ,‬וכגון‬
‫רפואיות]‪ ,‬שבת [פיצוי על השבתתו מעבודתו]‪,‬‬ ‫שבית דין ינדו את המזיק עד שהוא יפייס את הניזוק‪.‬‬
‫ובושת [פיצוי על הבושה שהסבה לו הפציעה]‪,‬‬
‫ונחלקו בזה הראשונים‪ ,‬שיטת הרמב"ם (הלכות‬ ‫תפיסה‬
‫סנהדרין פרק ה' הלכה י') שכלל זה שנזקי אדם‬
‫באדם לא דנים בזמן הזה נאמר רק על נזק צער‬ ‫ועוד מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן א'‬
‫ובושת‪ ,‬אבל ריפוי ושבת גובים אף בזמן הזה‪ ,‬וכן‬ ‫סעיף ה') שלמרות שבית דין אינם כופים את המזיק‪,‬‬
‫נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן א' סעיף‬ ‫אבל הניזוק רשאי לעשות דין לעצמו ולתפוס מנכסיו‬
‫ב')‪ ,‬אך הרמ"א הביא את שיטת הרא"ש שאף ריפוי‬ ‫של המזיק לצורך גוביינא‪ ,‬ומפני כן עלינו לברר‬
‫ושבת אין גובים בזמן הזה‪ ,‬וכתב הרמ"א "ולא ראיתי‬ ‫האם אכן במקרים הנזכרים יהיה המזיק חייב לשלם‬
‫נוהגין לדקדק בזה‪ ,‬רק כופין החובל לפייס הנחבל‬ ‫למרות שהניזוק קיבל את ההוצאות וההפסדים‬
‫מחברת הביטוח‪ ,‬וזאת בכדי שנדע האם יש לניזוק‬
‫ולקנסו כפי הנראה להם"‪.‬‬
‫זכות לעכב לעצמו ממון של המזיק‪.‬‬

‫חיוב השומרים‬ ‫אש בזמן הזה‬

‫ודיני שומרים פשוט שדנים אף כיום‪ ,‬וכן מפורש‬ ‫אך גם ללא זאת יש צדדים בהלכה שהמקרים‬
‫במרדכי (בבא קמא פרק החובל סימן פ')‪ ,‬ובים של‬ ‫הנזכרים גם בזמן הזה הינן בתחום השיפוט של בית‬