Page 85 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 85
מתנת חוטיבה משה פה
הדין והרי הן בכלל הדינים שיש גם כיום לבית הדין לצאת ידי שמים
סמכות לדון עליהם ,כי אמנם הש"ך (חושן משפט
סימן א' ס"ק ב') כתב בשם מהרש"ל שבזמן הזה אין ראשית כבר כתב הקצות החושן (סימן א' ס"ק
לבית דין סמכות לדון על נזקי אש ,ובהגהות אשר"י ז') שלמרות שבזמן הזה סמכויותיו של בית דין
(בבא קמא פרק ח' סימן ב') כתב שמהרי"ח הסתפק מוגבלות ,אבל המוגבלות של בית דין אינה פוטרת
בזה ,אבל בקצות החושן (סימן א' ס"ק ב') הכריע את המזיק ממחויבויותיו כלפי הניזוק ,אלא שבית
שדנים נזקי אש אף בזמן הזה מפני שכן כתבו הגהות דין אינם יכולים לכוף את המזיק לשלם ,אבל באם
אשר"י (שם) בשם ר"ח ,ובמרדכי (בבא קמא סימן הוא לא ישלם הרי הוא כגזלן[ ,וזאת בשונה מדיני
פ') בשם אבי העזרי ,ואין לדחות דבריהם מחמת קנסות שכל עוד שבית הדין לא השית את הקנס על
ספיקו של מהרי"ח ,וכן הכרעת רבים מהפוסקים, הנתבע כלל לא חלה עליו חובת התשלומים] ,ולכן
ולכן כתב בפתחי תשובה (חושן משפט סימן א' ס"ק יש חשיבות ללבן את ההלכות בכדי שהמזיק יהיה
ב') שכן הכרעת ההלכה שדנים נזקי אש גם בזמן מודע למחויבותו כלפי הניזוק ,ואם הוא אדם ישר
וירא אלקים ומעונין לקיים את חיוביו גם ללא כפית
הזה. בית דין הוא ישלם לניזוק על ההפסדים ,ובכך הוא גם
חובל בזמן הזה יהיה נקי בדיני שמים.
אמנם לענין אדם שחבל באדם מפורש בבבא נידוי
קמא (דף פ"ד עמוד א') "נזקי אדם באדם ונזקי
אדם בשור אין גובין אותו בבבל" ,אך כידוע תשלומי ובנוסף לזה מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט
החבלה באדם שחבל באדם מורכבים מחמשה סימן א' סעיף ה') שאף כאשר אין לבית דין סמכות
סעיפים :נזק [תשלום על נזקים בלתי הפיכים] ,צער לכוף את המזיק לשלם ,אך בית דין רשאי להפעיל
[פיצוי על הצער שסבל המוכה] ,ריפוי [הוצאות על המזיק אמצעי לחץ בכדי לגרום לו לשלם ,וכגון
רפואיות] ,שבת [פיצוי על השבתתו מעבודתו], שבית דין ינדו את המזיק עד שהוא יפייס את הניזוק.
ובושת [פיצוי על הבושה שהסבה לו הפציעה],
ונחלקו בזה הראשונים ,שיטת הרמב"ם (הלכות תפיסה
סנהדרין פרק ה' הלכה י') שכלל זה שנזקי אדם
באדם לא דנים בזמן הזה נאמר רק על נזק צער ועוד מבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן א'
ובושת ,אבל ריפוי ושבת גובים אף בזמן הזה ,וכן סעיף ה') שלמרות שבית דין אינם כופים את המזיק,
נפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן א' סעיף אבל הניזוק רשאי לעשות דין לעצמו ולתפוס מנכסיו
ב') ,אך הרמ"א הביא את שיטת הרא"ש שאף ריפוי של המזיק לצורך גוביינא ,ומפני כן עלינו לברר
ושבת אין גובים בזמן הזה ,וכתב הרמ"א "ולא ראיתי האם אכן במקרים הנזכרים יהיה המזיק חייב לשלם
נוהגין לדקדק בזה ,רק כופין החובל לפייס הנחבל למרות שהניזוק קיבל את ההוצאות וההפסדים
מחברת הביטוח ,וזאת בכדי שנדע האם יש לניזוק
ולקנסו כפי הנראה להם".
זכות לעכב לעצמו ממון של המזיק.
חיוב השומרים אש בזמן הזה
ודיני שומרים פשוט שדנים אף כיום ,וכן מפורש אך גם ללא זאת יש צדדים בהלכה שהמקרים
במרדכי (בבא קמא פרק החובל סימן פ') ,ובים של הנזכרים גם בזמן הזה הינן בתחום השיפוט של בית