Page 81 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 81
מתנת חוטיבה משה פא
והדברים נכונים בפרט לפי המבואר בחידושי רבינו יהונתן (על הרי"ף בבא מציעא דף
י"ט עמוד ב') שהבסיס לטיעון שאין הלה יכול לעשות סחורה בפרת חבירו ,הינה מחמת
שכאשר הלה מקבל את התשלום על פרתו של חבירו הרי זה כאילו שהפרה קימת ,ואם כן
בודאי שעליו להשיבה לבעליה ,וכלשון המשנה (בבא מציעא דף ל"ה עמוד ב') "אלא תחזור
פרה לבעלים" [עיין בזה שריג א' עלה ב'] ,וטיעון זה אינו נכון ביחס לתשלומי ביטוח חיים,
כי הרי ברור שתשלומי ביטוח חיים אינם תשלום על המת ,והמת לא קם לתחיה בעקבות
הביטוח ,כך שממילא אין כל מניעה שראש הכולל ישלשל את הכסף לכיסו ,ואינו כעושה
סחורה בחבירו.
כך שלמרות שחילוקו של האור שמח בין העושה סחורה בפרתו של חבירו ובין העושה
סחורה מביתו של חברתו אינו רלוונטי בהתדיינות שבין ראש הכולל ובין משפחת המנוח,
אך העלנו סברות נוספות לאשר לראש הכולל ליטול את כספי הביטוח.
פשרת דייני בראד
ו .אמנם כפי שהתבאר [בשריג א' עלה י"א] החילוקים הללו לא היו מוחלטים אצל דייני
בארד בנידון העוסק במבטח את הבית של חבירו ,ולכן הם ערכו פשרה בין ראובן לשמעון,
והם העניקו לבעל הנכס שני שליש ,ואם כן לו ראש הכולל היה מתדיין עם משפחת המנוח
היינו מפשרים ביניהם ומעניקים למשפחת הנפטר שני שליש ,ולראש הכולל שליש.
אך בשיעור שנאמר בבית הכנסת "סיני" טען מר יחזקאל שיחי' שבנידון של ביטוח חיים
אין עילה להעניק למשפחת הנפטר שני שליש מהתגמולים ,כי הרי למרות הצער הגדול
מפטירת ר' ניסים אך לא היה בזה למשפחת הנפטר נזק ממוני ,וממילא אין כל עילה להעניק
להם שני שליש מהתשלום של חברת הביטוח ,ואין זה דומה למבטח את ביתו של חבירו
ששם מאחר והבית נשרף ובעל הבית ניזוק לכן ראו לנכון דייני בארד להעניק לבעל הבית
שני שליש מתגמולי הביטוח ,אבל בכגון ביטוח חיים שלא ארע כל נזק ממוני לנפטר ,ממילא
אין כל סיבה להעניק למשפחת הנפטר שני שליש מהתגמול של חברת הביטוח ,אבל אחרים
מבאי השיעור התווכחו עם טענתו של מר יחזקאל שיחי' ,וטענו שגם הפסד חיים נחשב
כהפסד ונזק ,ולטענתם גם במקרה זה ראוי להעניק שני שליש ליורשי המנוח.
אך כפי שביארנו מסתבר שבהתדיינות שבין ראש הכולל ובין משפחת המנוח תהיה
ידו של ראש הכולל על העליונה ,ויתכן מאד שגם דייני בראד שלא היתה להם הכרעה
בנידון של המבטח את בית חבירו ,אך במקרה של ביטוח חיים גם הם היו מזכים את
הכסף למי ששילם על הביטוח ,וזאת מחמת שברור שביטוח חיים אינו מהוה תשלום
על הפטירה ,כך שאין כל זיקה בין סוגיית העושה סחורה בפרתו של חבירו ,ובין
עשיית סחורה מחבירו באמצעות ביטוח חיים ,ולו רצה היה רשאי ראש הכולל לשלשל
את תשלומי הביטוח לקופת הכולל ,ולא היתה לו כל חובה משפטית להעניק את
התשלומים למשפחת המנוח.