Page 87 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה פז‬

‫עלה החמור מאליו‬ ‫ספק זה מתבאר מדברי הגמרא בבא קמא (דף‬
‫קט"ז עמוד א')‪.‬‬
‫ובגמרא (דף קט"ז עמוד א') שאל רב כהנא את‬
‫רב היאך יהיה הדין אם בעליו של החמור ששוה‬ ‫דבש במקום יין‬
‫מאתים התחייב לבעלים של החמור ששוה רק מנה‬
‫לפצות אותו במנה‪ ,‬והמציל הסתמך על התחייבות‬ ‫במשנה בבא קמא (דף קט"ו עמוד א') מבואר‬
‫זאת והוא הציל את החמור של חבירו למרות שהוא‬ ‫שאם שני יהודים הלכו בדרך‪ ,‬לאחד היה חבית של‬
‫ידע שמחמת כן חמורו יטבע‪ ,‬אך באופן בלתי צפוי‬ ‫יין ולחבירו היה חבית של דבש‪ ,‬החבית של הדבש‬
‫החמור הזול הצליח לעלות מן הנהר‪ ,‬האם גם באופן‬ ‫נסדקה והדבש החל ליזול על הקרקע‪ ,‬והבעלים של‬
‫כזה הבעלים של החמור ששוה מאתים יהיה מחויב‬ ‫היין גילה תושיה ומיהר לרוקן את היין שבחבית‬
‫על גבי הקרקע‪ ,‬ובמקום היין הוא מילא את החבית‬
‫לשלם מנה למציל‪.‬‬ ‫מהדבש שבחבית הסדוקה‪ ,‬ובכך הוא הציל את‬
‫הדבש ששוויו עולה על שוויו של היין‪ ,‬אך לאחר‬
‫משמיא רחימו עליה‬ ‫מכן הוא תבע מידידו שיפצה אותו על היין שנאלץ‬

‫וענה לו רב‪" :‬משמיא רחימו עליה" ‪ -‬כלומר‬ ‫לשפוך בכדי להציל את הדבש‪.‬‬
‫שהבעלים של החמור ששוה מאתים חייב לשלם‬
‫למציל מנה כערך החמור הזול‪ ,‬כי הרי הוא הבטיח‬ ‫המשנה פוסקת שבעל הדבש אינו מחוייב‬
‫לשלם לו מנה אם הוא יציל לו את החמור‪ ,‬ומה‬ ‫לשלם לבעל היין על ההפסדים שלו‪ ,‬אלא רק‬
‫שהתברר שהחמור הזול הצליח לעלות מהמים אין‬ ‫לשלם לו שכר טירחה על עבודתו‪ ,‬אבל אם בעל‬
‫בזה סיבה לפטור אותו מהתחייבותו כי אין זאת אלא‬ ‫הדבש הבטיח לבעל היין שאם הוא ישפוך את‬
‫היין הוא יפצה אותו על ההפסדים‪ ,‬באופן כזה יהיה‬
‫שריחמו משמים על הבעלים של החמור הזול‪.‬‬ ‫בעל הדבש מחויב לפצות את הבעלים של היין על‬

‫להלכה‪:‬‬ ‫ההפסדים‪.‬‬

‫וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך חושן משפט‬ ‫חמור יקר וזול‬
‫(סימן רס"ד סעיף ג')‪:‬‬
‫וכעין זה מבואר שם במשנה אודות שני חמורים‬
‫"שטף נהר חמורו וחמור חבירו‪ ,‬שלו שוה מנה‬ ‫שהיו על שפת הנהר ולפתע עלה שירטון מהנהר‬
‫ושל חבירו מאתים‪ ,‬הניח שלו והציל של חבירו‪ ,‬אין לו‬ ‫ושטף את החמורים למים‪ ,‬חמור אחד היה שוה‬
‫אלא שכר הראוי לו‪ ,‬ואם אמר לו אציל את שלך ואתה‬ ‫מנה ואילו החמור השני היה שוה כפול‪ ,‬והבעלים‬
‫נותן דמי שלי‪ ,‬או שהתנה כן בפני בית דין‪ ,‬חייב ליתן‬ ‫של החמור הזול התגלה באצילותו בכך שלמרות‬
‫לו דמי שלו‪ ,‬ואף על פי שעלה חמורו מאליו זכה במה‬ ‫שהוא הבין שביכולתו להציל רק חמור אחד הוא‬
‫ביכר להציל את החמור של חבירו‪ ,‬ואילו לחמורו‬
‫שהתנה עמו"‪.‬‬ ‫הוא הניח לטבוע‪ ,‬ונפסק במשנה שהבעלים של‬
‫החמור אינו מחויב לפצות את חבירו על ההפסדים‪,‬‬
‫ואם כן גם זאב יצטרך לשלם לשמואל ‪ ₪ 80‬כערך‬ ‫אלא אם כן בעל החמור הזול התנה עם ידידו שהוא‬
‫הקסקט שלו‪ ,‬וזאת למרות שהקסקט עלה מאליו‬ ‫יציל עבורו את חמורו בתנאי שהלה ישלם לו כערך‬
‫מהמים‪ ,‬ואין בזה עילה לפטור את זאב מהתחייבותו‬
‫החמור הזול‪.‬‬
‫לשמואל‪.‬‬