Page 53 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 53

‫מתנת חוטיבה משה נג‬

‫משלמים‪ ,‬אין לבעלים דבר עמהם‪[ ,...‬מאחר ומעולם‬    ‫לשואל את הפרה לכן התשלומים לבעל הפרה‪ ,‬וכן‬
‫חברת השמירה לא קיבלה את הבית‪ ,‬אם כן אין לה‬      ‫גם השומר חינם מאחר והוא מסר את הפרה לשומר‬
‫מחויבות להשיב את הבית לבעליו‪ ,‬והתחייבות של‬      ‫שכר לכן התשלומים לבעל הפרה‪ ,‬וזאת בשונה‬
‫חברת הביטוח הינה ללא זיקה ישירה לבית‪ ,‬ולכן‬      ‫מחברת הביטוח שהבית כלל לא הועבר אליהם‪,‬‬
‫לבעלים של הבית אין כל בסיס תביעה לקבל את‬        ‫וכלשונו "אבל בהבטחת אחריות‪ ,‬לא נמסר הבית‬
                                                ‫לחברת האחריות‪ ,‬ודבר חיצוני היא‪ ,‬ואין זה בכלל‬
                     ‫התגמולים]‪ ,‬וזה ברור מאד"‪.‬‬  ‫עושה סחורה"‪ ,‬וכן ביאר האב"ד של קהילת פאריצק‬

           ‫מכר בית מבוטח‬                                  ‫זצ"ל‪[ ,‬ודבריו הובאו שם במנחת פתים]‪.‬‬

‫וכעין דברים אלו כתב הגאון רבי שלמה יהודה‬               ‫התחייבות להשבת החפץ‬
‫זצ"ל אב"ד סיגט מחבר הספר ערך ש"י בספרו‬
‫תשורת ש"י (סימן שע"ה) שנשאל על ראובן‬            ‫והיינו שקיים שוני מהותי בין המחויבות של‬
‫שביטח את הבית שלו ולאחר זמן הוא מכר לשמעון‬      ‫השומר לבין המחויבות של חברת הביטוח‪ ,‬כי‬
‫את הבית‪ ,‬וראובן המשיך לשלם את הפרמיה מידי‬       ‫השומר מחויב להשיב את הפיקדון לבעלים ולכן‬
‫שנה בשנה‪ ,‬ולאחר זמן הבית נשרף‪ ,‬והיה דין ודברים‬  ‫כאשר נבצר זאת ממנו לכן הוא מעמיד כתמורה‬
‫ביניהם מי יקבל את תגמולי הביטוח‪ ,‬כי ראובן סבר‬   ‫לפיקדון את התשלומים‪ ,‬וסוג תשלומים כאלו‬
‫שהתשלום מגיע לו מאחר והוא שילם על הפוליסה‪,‬‬      ‫שהינם תמורה לחפץ ממילא יש לבעלים בסיס‬
‫ואילו שמעון טען שמאחר וכיום הבית שנשרף הוא‬      ‫לתביעה על הכסף שלא יעשה אחר סחורה בממונו‪,‬‬
‫שלו‪ ,‬אם כן הוא זכאי לקבל את תשלומי חברת‬         ‫אבל חברת הביטוח אין לה כל מחויבות להשבת‬
‫הביטוח‪ ,‬ובתחילה התשורת ש"י דימה נידון זה‬        ‫החפץ ולכן בהכרח שהמחויבות של חברת הביטוח‬
‫לדברי רבי יוסי שאין הלה רשאי לעשות סחורה‬        ‫אינה להעניק תמורה לנכס שניזוק‪ ,‬אלא מחויבותה‬
‫בפרתו של חבירו‪ ,‬ושוב חזר התשורת ש"י וכתב‬        ‫של חברת הביטוח הינה כדבר חיצוני ואינה אלא‬
‫שאין הנידון דומה לראיה‪" ,‬השוכר מסר פרה של‬       ‫התחייבות ליתן לניזוק פיצוי כספי כנגד הנזק‪ ,‬אך אין‬
‫משכיר לשואל ולכן הוי כשלוחו‪ ,‬ופרתו של המשכיר‬    ‫לתשלום כל זיקה לחפץ‪ ,‬ולכן אין לבעלים של הנכס‬
‫תחת יד השואל‪ ,‬מה שאין כן הכא‪ ,‬הרי ראובן לא מסר‬  ‫כל טענה אם המבטח ישלשל את הכסף לכיסו‪ ,‬כי‬
‫הבית להסיקראנט‪ ,‬ואין הבית תחת יד הסיקראטציא‪,‬‬
                                                       ‫הוא אינו כלל כעושה סחורה בממון הזולת‪.‬‬
                      ‫שיהא בעל דין של שמעון"‪.‬‬
                                                ‫וכמו שכתב המנחת פתים בהמשך דבריו‪,‬‬
          ‫אלו שני עניינים הם‬                    ‫"דכשצריך להחזיר גוף הפרה‪ ,‬לבעלים היא דהדרא‪,‬‬
                                                ‫[כשהשומר מחזיר את הפרה עצמה היא חוזרת‬
‫ובשו"ת משנה הלכות (חלק ב' סימן י') ביאר‬         ‫לבעלים]‪ ,‬לכך גם תשלומים שהיא חליפי הפרה‬
‫הגאון רבי מנשה קלין זצ"ל את דברי התשורת ש"י‬     ‫לבעלים‪[ ,‬ולכן גם במקרה שיארע נזק לפיקדון‬
‫"שאלו שני עניינים הם‪ ,‬והסעקראציע הוא מסחר‬       ‫אז הבעלים יקבלו את התשלום כי הוא קיום‬
‫בפני עצמו‪ ,‬והלה משלם עבור המסחר הזה"‪ ,‬כלומר‬     ‫ההתחייבות להשבת הפיקדון]‪ ,‬אבל בנידון דידן‬
‫שאין כל זיקה בין המחויבות של חברת הביטוח ובין‬   ‫במבטיח בית לחבירו [בנידון שאנו עוסקים בו כאשר‬
‫הבית שנשרף‪ ,‬כי הכסף אינו כתשלום על הבית‪ ,‬אלא‬    ‫ראובן השוכר ביטח את הבית המושכר] ולא נמסר‬
‫שחברת הביטוח מתחייבת למוטב שבאם יארע נזק‬        ‫הבית מעולם לחברת הבטחה רק כשנשרף המה‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58