Page 53 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה נג‬

‫משלמים‪ ,‬אין לבעלים דבר עמהם‪[ ,...‬מאחר ומעולם‬ ‫לשואל את הפרה לכן התשלומים לבעל הפרה‪ ,‬וכן‬
‫חברת השמירה לא קיבלה את הבית‪ ,‬אם כן אין לה‬ ‫גם השומר חינם מאחר והוא מסר את הפרה לשומר‬
‫מחויבות להשיב את הבית לבעליו‪ ,‬והתחייבות של‬ ‫שכר לכן התשלומים לבעל הפרה‪ ,‬וזאת בשונה‬
‫חברת הביטוח הינה ללא זיקה ישירה לבית‪ ,‬ולכן‬ ‫מחברת הביטוח שהבית כלל לא הועבר אליהם‪,‬‬
‫לבעלים של הבית אין כל בסיס תביעה לקבל את‬ ‫וכלשונו "אבל בהבטחת אחריות‪ ,‬לא נמסר הבית‬
‫לחברת האחריות‪ ,‬ודבר חיצוני היא‪ ,‬ואין זה בכלל‬
‫התגמולים]‪ ,‬וזה ברור מאד"‪.‬‬ ‫עושה סחורה"‪ ,‬וכן ביאר האב"ד של קהילת פאריצק‬

‫מכר בית מבוטח‬ ‫זצ"ל‪[ ,‬ודבריו הובאו שם במנחת פתים]‪.‬‬

‫וכעין דברים אלו כתב הגאון רבי שלמה יהודה‬ ‫התחייבות להשבת החפץ‬
‫זצ"ל אב"ד סיגט מחבר הספר ערך ש"י בספרו‬
‫תשורת ש"י (סימן שע"ה) שנשאל על ראובן‬ ‫והיינו שקיים שוני מהותי בין המחויבות של‬
‫שביטח את הבית שלו ולאחר זמן הוא מכר לשמעון‬ ‫השומר לבין המחויבות של חברת הביטוח‪ ,‬כי‬
‫את הבית‪ ,‬וראובן המשיך לשלם את הפרמיה מידי‬ ‫השומר מחויב להשיב את הפיקדון לבעלים ולכן‬
‫שנה בשנה‪ ,‬ולאחר זמן הבית נשרף‪ ,‬והיה דין ודברים‬ ‫כאשר נבצר זאת ממנו לכן הוא מעמיד כתמורה‬
‫ביניהם מי יקבל את תגמולי הביטוח‪ ,‬כי ראובן סבר‬ ‫לפיקדון את התשלומים‪ ,‬וסוג תשלומים כאלו‬
‫שהתשלום מגיע לו מאחר והוא שילם על הפוליסה‪,‬‬ ‫שהינם תמורה לחפץ ממילא יש לבעלים בסיס‬
‫ואילו שמעון טען שמאחר וכיום הבית שנשרף הוא‬ ‫לתביעה על הכסף שלא יעשה אחר סחורה בממונו‪,‬‬
‫שלו‪ ,‬אם כן הוא זכאי לקבל את תשלומי חברת‬ ‫אבל חברת הביטוח אין לה כל מחויבות להשבת‬
‫הביטוח‪ ,‬ובתחילה התשורת ש"י דימה נידון זה‬ ‫החפץ ולכן בהכרח שהמחויבות של חברת הביטוח‬
‫לדברי רבי יוסי שאין הלה רשאי לעשות סחורה‬ ‫אינה להעניק תמורה לנכס שניזוק‪ ,‬אלא מחויבותה‬
‫בפרתו של חבירו‪ ,‬ושוב חזר התשורת ש"י וכתב‬ ‫של חברת הביטוח הינה כדבר חיצוני ואינה אלא‬
‫שאין הנידון דומה לראיה‪" ,‬השוכר מסר פרה של‬ ‫התחייבות ליתן לניזוק פיצוי כספי כנגד הנזק‪ ,‬אך אין‬
‫משכיר לשואל ולכן הוי כשלוחו‪ ,‬ופרתו של המשכיר‬ ‫לתשלום כל זיקה לחפץ‪ ,‬ולכן אין לבעלים של הנכס‬
‫תחת יד השואל‪ ,‬מה שאין כן הכא‪ ,‬הרי ראובן לא מסר‬ ‫כל טענה אם המבטח ישלשל את הכסף לכיסו‪ ,‬כי‬
‫הבית להסיקראנט‪ ,‬ואין הבית תחת יד הסיקראטציא‪,‬‬
‫הוא אינו כלל כעושה סחורה בממון הזולת‪.‬‬
‫שיהא בעל דין של שמעון"‪.‬‬
‫וכמו שכתב המנחת פתים בהמשך דבריו‪,‬‬
‫אלו שני עניינים הם‬ ‫"דכשצריך להחזיר גוף הפרה‪ ,‬לבעלים היא דהדרא‪,‬‬
‫[כשהשומר מחזיר את הפרה עצמה היא חוזרת‬
‫ובשו"ת משנה הלכות (חלק ב' סימן י') ביאר‬ ‫לבעלים]‪ ,‬לכך גם תשלומים שהיא חליפי הפרה‬
‫הגאון רבי מנשה קלין זצ"ל את דברי התשורת ש"י‬ ‫לבעלים‪[ ,‬ולכן גם במקרה שיארע נזק לפיקדון‬
‫"שאלו שני עניינים הם‪ ,‬והסעקראציע הוא מסחר‬ ‫אז הבעלים יקבלו את התשלום כי הוא קיום‬
‫בפני עצמו‪ ,‬והלה משלם עבור המסחר הזה"‪ ,‬כלומר‬ ‫ההתחייבות להשבת הפיקדון]‪ ,‬אבל בנידון דידן‬
‫שאין כל זיקה בין המחויבות של חברת הביטוח ובין‬ ‫במבטיח בית לחבירו [בנידון שאנו עוסקים בו כאשר‬
‫הבית שנשרף‪ ,‬כי הכסף אינו כתשלום על הבית‪ ,‬אלא‬ ‫ראובן השוכר ביטח את הבית המושכר] ולא נמסר‬
‫שחברת הביטוח מתחייבת למוטב שבאם יארע נזק‬ ‫הבית מעולם לחברת הבטחה רק כשנשרף המה‬