Page 52 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 52

‫משה‬  ‫'א גירש ‪'  -‬ח העל‬                       ‫מתנת‬  ‫נב‬

‫ולהשיב את הפיקדון בשלמות‪ ,‬אז השומר מחויב ליתן כסף כתמורה לחפץ שניזוק‪ ,‬בכגון אלו‬
                                                              ‫אכן התשלום הינו תמורה לחפץ‪.‬‬

‫אבל התשלום של חברת הביטוח אינו תמורה לנכס‪ ,‬כי הרי חברת הביטוח כלל אינה‬
‫אחראית על הנזק‪ ,‬וממילא אין כל עילה לתבוע את חברת הביטוח לשלם על הנזק‪ ,‬אלא‬
‫שבתמורה לתשלומי הפרמיה התחייבה חברת הביטוח לשפות את בעלי הדירה באם יקרה‬
‫נזק לרכוש‪ ,‬כך שהם כלל לא משלמים את תשלומי הנזק‪ ,‬אלא התחייבותם הינה שאם יארע‬
‫לדירה המבוטחת נזק הם ישפו את בעלי הדירה כערך הדירה‪ ,‬וממילא הכסף כלל אינו‬

                   ‫תשלום על הדירה‪ ,‬אלא רק מילוי ויישום ההתחייבות של חברת הביטוח‪.‬‬

                   ‫התגמולים למשלם הפרמיה‬

‫ומאחר ותגמולי הביטוח אינם תשלום על הדירה‪ ,‬ממילא אם זה ששילם את הפרמיה‬
‫ישלשל לכיסו את תגמולי הביטוח‪ ,‬הוא איננו כעושה סחורה בממונו של חבירו‪ ,‬וזאת‬
‫כמבואר שעשיית סחורה בממון הזולת זה רק כאשר הכסף הינו תשלום על החפץ‪ ,‬ולכן‬
‫הבעלים של החפץ זכאים לתבוע את התשלום‪ ,‬אבל כאשר הכסף אינו תשלום על החפץ‪,‬‬

                                             ‫לא תהיה לבעלים כל זכות או תביעה על הכסף‪.‬‬

‫ומפני כן כאשר השוכר ביטח את הדירה אין לבעלים של הדירה כל זכות לתבוע את‬
‫הכסף‪ ,‬כי הרי כסף זה אינו תשלום על הדירה‪ ,‬אלא פיצוי שמעבירה חברת הביטוח במקרה‬
‫של נזק‪ ,‬וזאת כתוצאה ממחויבותם לתגמל את רוכש הפוליסה במקרה של הפסד‪ ,‬אך אין‬
‫זה כלל וכלל תשלום על הדירה‪ ,‬וממילא אין לבעלי הדירה כל זכות לתביעה על התשלום‬

                                                                            ‫של חברת הביטוח‪.‬‬

                                         ‫לגישה זאת יש סעד בדברי הפוסקים‪ ,‬וכדלהלן‪.‬‬

‫השתמשה בבית‪ ,‬לכן כאשר הם משלמים אין זה‬                 ‫דברי מהרי"א הלוי‬
                    ‫עשיית סחורה בממון החבר‪.‬‬
                                             ‫הגאון רבי יצחק אהרן הלוי איטינגא זצ"ל‬
             ‫דבר חיצוני‬                      ‫אב"ד לבוב (שו"ת מהרי"א הלוי חלק ב' סימן ע"ז)‬
                                             ‫האריך בהתדיינות שבין בעלי הדירה לבין השוכר‬
‫ותמה הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל (מנחת פתים‬     ‫שביטח את הדירה‪ ,‬ובסוף דבריו כותב מהרי"א הלוי‬
‫חושן משפט סימן ש"ז סעיף ה') שהרי מבואר‬       ‫זצ"ל "ונראה ברור שדווקא אם השאיל פרתו של‬
‫בתוספות (בבא קמא דף י"א עמוד ב' ד"ה לא‬       ‫חבירו לאחר‪ ,‬או השכיר בית המושכר בידו לאחר‪,‬‬
‫מיבעיא) שגם שומר חינם שמסר לשומר שכר הרי‬     ‫זה מיקרי עשיית סחורה בדבר של חבירו‪ ,‬אבל כאן‬
‫הוא כעושה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬וזאת למרות‬   ‫דהסעקאראציע [חברת הביטוח] לא נשתמשו מעולם‬
‫שהשומר שכר כלל לא השתמש בבית‪ ,‬וביאר הגאון‬    ‫בגוף הבית‪ ,‬רק קיבלו על עצמם אחריות שריפת הבית‪,‬‬
‫רבי מאיר אריק זצ"ל שכוונת מהרי"א הלוי זצ"ל‬   ‫זה לא מיקרי עשית סחורה‪ ,‬ומודה רבי יוסי שהמעות‬
‫לחלק ששוכר שמסר לשואל מאחר והשוכר העביר‬      ‫מגיע לראובן"‪ ,‬כלומר שמאחר וחברת הביטוח לא‬
   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57