Page 56 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גירש ‪' -‬ט הלע‬ ‫מתנת‬ ‫נו‬

‫וממילא כל מי שהיה בעלים על המתנות כהונה‬ ‫לשלם על כך לשבט הכהונה]"‪ ,‬ומקשה הגמרא שדין‬
‫כשהם היו בעין‪ ,‬הוא גם יהיה עכשיו הבעלים על‬ ‫זה נוגד את פסיקתו של רב חסדא שאין חיוב ממון‬
‫ממון זה‪ ,‬ומפני כן בעל התבואה שאנסו המלך את‬
‫גרונו‪ ,‬ונטלו שלוחי המלך את התרומות ומעשרות‬ ‫כלפי שבט הכהונה‪.‬‬
‫שברשותו כפרעון לחובותיו הוא יהיה חייב לשלם‬
‫על כך לשבט הכהונה‪ ,‬וזאת למרות שהמזיק מתנות‬ ‫משתרשי ליה‬
‫כהונה פטור מלשלם‪ ,‬כי המזיק מתנות כהונה או‬
‫אכלם פטור מחמת שכיום המתנות אינם בעולם‪,‬‬ ‫ומתרצת הגמרא "שאני התם דקא משתרשי‬
‫והחיוב לשלם מתנות כהונה הוא רק כשהם קיימים‪,‬‬ ‫ליה"‪ ,‬הגמרא מבארת שמקרה זה שונה מהמזיק‬
‫אבל ב'משתרשי ליה' שהממון של הנתבע התרבה‬ ‫מתנות כהונה‪ ,‬כי למרות שהמזיק מתנות כהונה‬
‫מחמת המתנות כהונה‪ ,‬אז אנו מתייחסים לממון‬ ‫חיסר והזיק ממון המשויך לכהנים‪ ,‬אבל הממון של‬
‫המזיק לא התרבה מחמת זאת‪ ,‬אבל כאשר בעל‬
‫שהתרבה כאלו המתנות כהונה עודן קיימות‪.‬‬ ‫החיטים היה מחויב למלך כמות מסוימת של חיטים‪,‬‬
‫והתרומות השייכים לכהנים ניטלו כפרעון לחוב‪ ,‬אם‬
‫הנכס שנשרף הינו סיבת התשלום‬ ‫כן נמצא שמחמת זאת בעל החיטים חסך כסף‪ ,‬כי‬
‫הרי לולא ממון הכהנים היה עליו לשלם את החוב‬
‫חידוש דין זה הינו יסוד גדול המהווה אבן פינה‬ ‫מכספו‪ ,‬ועתה ממון הכהנים שימש כפרעון לחוב‪ ,‬כך‬
‫להרבה נידונים בספרות הפוסקים‪ ,‬והגאון רבי שלום‬ ‫שנמצא שממונו של בעל התבואה התרבה מחמת‬
‫מרדכי הכהן שבדרון אב"ד ברעזאן בספרו שו"ת‬ ‫ממון הכהנים‪ ,‬ולכן במקרה כזה בעל התבואה מחויב‬
‫מהרש"ם (חלק ד' סימן פ"ב) דן האם מחמת סברא‬
‫זו יש סיבה לקבוע שתגמולי הביטוח יהיו של בעל‬ ‫לשלם לשבט הכהונה‪.‬‬
‫הנכס‪ ,‬וזאת כי למרות שאדם אחר עשה את הביטוח‬
‫ואף שילם עליו מידי חודש בחודשו‪ ,‬אך הרי לולא‬ ‫כאילו עודן קיימות‬
‫זאת שהבית המבוטח היה נשרף אזי חברת הביטוח‬
‫לא הייתה מחויבת לשלם‪ ,‬כך שהנכס שנשרף הוא‬ ‫וביאר הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקאף זצ"ל‬
‫סיבת החיוב‪ ,‬ונמצא שממונו של המבטח התרבה‬ ‫(שערי יושר שער ג' פרק כ"ו) שכשם שהוולד של‬
‫מחמת הדירה שנשרפה‪ ,‬והרי זה בכלל משתרשי‬ ‫הפרה שייך לבעלים של הפרה מחמת שהפרה הינה‬
‫ליה‪ ,‬שלמדנו מהגמרא בחולין שאם הממון של ראובן‬ ‫סיבת הויתו של הוולד‪ ,‬מסיבה זאת מי שנטלו ממנו‬
‫התרבה מחמת הממון של שמעון אזי יהיה לשמעון‬ ‫כפרעון לחובותיו ממון ששייך לכהנים‪ ,‬כך שממון‬
‫הכהנים הינו העילה לכך שממונו נותר ברשותו‪ ,‬לכן‬
‫זכות ממונית בממון של ראובן‪.‬‬ ‫יהיה לשבט הכהונה זכות בממון שנשאר תחת ידו‪,‬‬
‫כי ממון זה קיים ברשותו אודות לממון הכהנים‪,‬‬

‫משכון שנשרף‬

‫אך לכאורה נראה לשלול את ההקשר בין סברת משתרשי ליה לבין הנידון למי‬
‫שייך התגמול של חברת הביטוח‪ ,‬וזאת מחמת דברי השולחן ערוך (חושן משפט סימן‬

‫ע"ב סעיף מ"ד) העוסק בנידון דלהלן‪.‬‬