Page 54 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 54
משה 'א גירש ' -ח העל מתנת נד
כמו שביארנו שדברי רבי יוסי נאמרו רק כשזר מקבל לרכוש החברה תשפה את המבוטח בסכום כסף
כסף שהינו תשלום ותמורה לממון הזולת ,ובאופן השווה לערך הבית ,אך אין זה כתמורה אלא פיצוי
כזה אין הלה רשאי לעשות סחורה בממון הזולת, כספי ,וכעין זאת כתב גם הגאון רבי משה שטרנבוך
אבל כסף שאיננו תמורה לממון הזולת לא תהיה שליט"א (תשובות והנהגות חלק א' סימן תתכ"ו),
לבעלים של הממון כל זכות לתבוע את הכסף ,כי אין ולמרות שהפוסקים הנזכרים התבטאו כל אחד
בסגנון שונה ,אך נראה שהכל סובב על ציר אחד ,וזה
זה עשיית סחורה בממון הזולת.
התבאר:
א .דברי רבי יוסי שאין הלה עושה סחורה בממון חבירו רלוונטים רק באופן
שהכסף הינו תמורה לממון של הזולת ,אבל אין כל מניעה שאדם זר יטול כסף
שאינו תשלום על החפץ.
ב .שומר המשלם כסף בגין נזק שארע לפקדון הרי זה תמורה לחפץ ,ולכן
שוכר שמסר לשואל אינו רשאי לעשות סחורה בפרה של חבירו ,וכן הדין בשומר
חינם שמסר לשומר שכר ,ומפני כן הכסף יועבר לבעלים של הפרה ,בכפוף לפרטי
הדינים ושיטות הראשונים שהתבארו בסוגיית עשיית סחורה בממון הזולת.
ג .וכן כסף שניתן מחמת השתמשות בדירה הרי זה תשלום על השימוש בבית,
ולכן כתב הנימוקי יוסף שגם בזה ישנם אופנים שאין הלה רשאי לעשות סחורה
מביתו של חבירו.
ד .כסף שניתן כתרומה לישיבה אין זה תשלום לבחורים גם אם הכסף ניתן מתוך
התפעלות מעוצמת שקידתם של הבחורים ,והרי זה דומה לאדם המופיע בתמונה
שאינו רשאי לדרוש כסף על מכירת תמונתו.
ה .תשלומי חברת הביטוח אינם תשלום על הנזק ,ולכן גם בזה כתבו מהרי"א
הלוי זצ"ל ,והאב"ד של קהילת פאריצק ,והגאון רבי מאיר אריק זצ"ל ,ובעל הערך
ש"י ,והמשנה הלכות ,ובתשובות והנהגות שאין זיקה בין נידון זה לבין דברי רבי
יוסי ,ומשלם הפרמיה יהיה זכאי לקבל את תגמולי הביטוח.
ו .הסיבה שהרבנים הנזכרים אבחנו את תגמולי חברת הביטוח כפיצוי כספי,
ולא כתמורה לחפץ שניזוק ,הוא מחמת שאין כל עילה לכך שחברת הביטוח תישא
באחריות על נזקי החפץ ,ולכן בהכרח שהתחייבותם אינה אלא הסכמה על העברת
כספי פיצוי במקרה של הפסד.
ויש לאבחנה זאת השלכות הלכתיות רבות ,יתבארו אחת לאחת בשרגים דלהלן,
ונחזור ונסכם את כלל הדברים להלן שריג ז'.