Page 54 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 54

‫משה‬  ‫'א גירש ‪'  -‬ח העל‬                         ‫מתנת‬  ‫נד‬

‫כמו שביארנו שדברי רבי יוסי נאמרו רק כשזר מקבל‬  ‫לרכוש החברה תשפה את המבוטח בסכום כסף‬
‫כסף שהינו תשלום ותמורה לממון הזולת‪ ,‬ובאופן‬     ‫השווה לערך הבית‪ ,‬אך אין זה כתמורה אלא פיצוי‬
‫כזה אין הלה רשאי לעשות סחורה בממון הזולת‪,‬‬      ‫כספי‪ ,‬וכעין זאת כתב גם הגאון רבי משה שטרנבוך‬
‫אבל כסף שאיננו תמורה לממון הזולת לא תהיה‬       ‫שליט"א (תשובות והנהגות חלק א' סימן תתכ"ו)‪,‬‬
‫לבעלים של הממון כל זכות לתבוע את הכסף‪ ,‬כי אין‬  ‫ולמרות שהפוסקים הנזכרים התבטאו כל אחד‬
                                               ‫בסגנון שונה‪ ,‬אך נראה שהכל סובב על ציר אחד‪ ,‬וזה‬
                 ‫זה עשיית סחורה בממון הזולת‪.‬‬

                        ‫התבאר‪:‬‬

‫א‪ .‬דברי רבי יוסי שאין הלה עושה סחורה בממון חבירו רלוונטים רק באופן‬
‫שהכסף הינו תמורה לממון של הזולת‪ ,‬אבל אין כל מניעה שאדם זר יטול כסף‬

                                                              ‫שאינו תשלום על החפץ‪.‬‬

‫ב‪ .‬שומר המשלם כסף בגין נזק שארע לפקדון הרי זה תמורה לחפץ‪ ,‬ולכן‬
‫שוכר שמסר לשואל אינו רשאי לעשות סחורה בפרה של חבירו‪ ,‬וכן הדין בשומר‬
‫חינם שמסר לשומר שכר‪ ,‬ומפני כן הכסף יועבר לבעלים של הפרה‪ ,‬בכפוף לפרטי‬

       ‫הדינים ושיטות הראשונים שהתבארו בסוגיית עשיית סחורה בממון הזולת‪.‬‬

‫ג‪ .‬וכן כסף שניתן מחמת השתמשות בדירה הרי זה תשלום על השימוש בבית‪,‬‬
‫ולכן כתב הנימוקי יוסף שגם בזה ישנם אופנים שאין הלה רשאי לעשות סחורה‬

                                                                      ‫מביתו של חבירו‪.‬‬

‫ד‪ .‬כסף שניתן כתרומה לישיבה אין זה תשלום לבחורים גם אם הכסף ניתן מתוך‬
‫התפעלות מעוצמת שקידתם של הבחורים‪ ,‬והרי זה דומה לאדם המופיע בתמונה‬

                                        ‫שאינו רשאי לדרוש כסף על מכירת תמונתו‪.‬‬

‫ה‪ .‬תשלומי חברת הביטוח אינם תשלום על הנזק‪ ,‬ולכן גם בזה כתבו מהרי"א‬
‫הלוי זצ"ל‪ ,‬והאב"ד של קהילת פאריצק‪ ,‬והגאון רבי מאיר אריק זצ"ל‪ ,‬ובעל הערך‬
‫ש"י‪ ,‬והמשנה הלכות‪ ,‬ובתשובות והנהגות שאין זיקה בין נידון זה לבין דברי רבי‬

                        ‫יוסי‪ ,‬ומשלם הפרמיה יהיה זכאי לקבל את תגמולי הביטוח‪.‬‬

‫ו‪ .‬הסיבה שהרבנים הנזכרים אבחנו את תגמולי חברת הביטוח כפיצוי כספי‪,‬‬
‫ולא כתמורה לחפץ שניזוק‪ ,‬הוא מחמת שאין כל עילה לכך שחברת הביטוח תישא‬
‫באחריות על נזקי החפץ‪ ,‬ולכן בהכרח שהתחייבותם אינה אלא הסכמה על העברת‬

                                                       ‫כספי פיצוי במקרה של הפסד‪.‬‬

‫ויש לאבחנה זאת השלכות הלכתיות רבות‪ ,‬יתבארו אחת לאחת בשרגים דלהלן‪,‬‬
                                        ‫ונחזור ונסכם את כלל הדברים להלן שריג ז'‪.‬‬
   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58   59