Page 49 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 49

‫מתנת חוטיבה משה מט‬

‫אך גם כנגד טענה זו הוכיח שוב שמואל את ידיעותיו‪ ,‬כאשר ציטט את דברי הנימוקי יוסף‬
‫(בבא קמא דף ט' עמוד א' בדפי הרי"ף) שדן אודות ראובן ששכר דירה משמעון והשכירה‬
‫ללוי ביוקר‪ ,‬והנימוקי יוסף מקשר נידון זה לדברי רבי יוסי שאין הלה עושה סחורה בפרתו‬
‫של חבירו‪[ ,‬והארכנו בדבריו לעיל עלה ה']‪ ,‬וזאת למרות שלא היה לשמעון הפסד בגין‬
‫שימושו של לוי בדירה‪ ,‬ואדרבה המפסיד היה ראובן ששילם על השימוש בדירה והוא העביר‬
‫ללוי את זכויותיו בדירה‪ ,‬הרי שגם כאשר לא היה לבעלים כל הפסד למרות זאת עשיית רווח‬

                                                        ‫נחשבת כעשיית סחורה בממון החבר‪.‬‬

                               ‫תמצית הדיון‬

‫וכשהבלבול היה ניכר על פני הלומדים עיני כולם הופנו לדוד [המצוין בכך שמשנתו‬
‫סדורה לו] מתוך תקווה שהוא יעזור להם לעשות סדר בבלגן‪ ,‬ואכן דוד תמצת בבהירות את‬

                                                                               ‫התדיינות‪ ,‬ואמר‪:‬‬

‫א‪ .‬הניסיון לבאר שעשיית סחורה בממון החבר זה רק כאשר הכסף הינו כתוצאה משימוש‬
‫בממון של החבר נדחה מחמת דברי התוספות (בבא קמא דף י"א עמוד ב' ד"ה לא מיבעיא)‬
‫שכתבו שדינו של רבי יוסי רלוונטי גם בשומר חינם שמסר לשומר שכר‪ ,‬וזאת למרות שלא‬

                                                                    ‫נעשה כל שימוש בפיקדון‪.‬‬

‫ב‪ .‬דברי הנימוקי יוסף (בבא קמא דף ט' עמוד א' בדפי הרי"ף) סותרים ניסיון לקבוע‬
‫שעשיית סחורה בממון החבר הוא רק כאשר ארע הפסד לבעלי הממון‪ ,‬כי הרי הנימוקי יוסף‬

                        ‫קישר סוגיא זו גם למקרה שראובן השכיר ללוי את ביתו של שמעון‪.‬‬

‫ג‪ .‬ובהכרח שכל תשלום שהינו כתוצאה מהממון של הזולת יש לבעל הממון זכות לתבוע‬
‫את התשלום‪ ,‬ואם כן גם למשכימי קום יהיה זכות לתבוע את התרומה שניתנה בגינם‬

                                                                                       ‫לישיבה‪.‬‬

                            ‫תרומה ולא תמורה‬

‫כל העת ישב ראש הישיבה על מקומו והחריש‪ ,‬כשעל פניו היתה ניכרת שביעות הרצון‬
‫מהדין ודברים שבין התלמידים‪ ,‬אך כאשר התלמידים הגיעו לדרך ללא מוצא נחלץ ראש‬
‫הישיבה לעזרתם‪ ,‬וביאר שטענתו של רבי יוסי שלא יתכן שהלה יעשה סחורה בפרתו של‬
‫חבירו זה רק כאשר הכסף הינו תשלום על החפץ‪ ,‬ולכן יש לבעל החפץ בסיס לטעון שאחר‬
‫לא יוכל לעשות סחורה באמצעות ממונו‪ ,‬אבל אם הכסף לא ניתן כתמורה לממון ממילא אין‬

               ‫לבעליו כל זיקה לתשלום בכדי שיהיה לו פתחון פה ובסיס לתבוע את הכסף‪.‬‬

‫ומפני כן שוכר שהשאיל לאחר את הפרה והיא מתה אצל השואל‪ ,‬הרי השואל משלם על‬
‫הפרה‪ ,‬והכסף שהשואל נתן לשוכר הינו תמורה לפרה שמתה‪ ,‬ולכן טען רבי יוסי שבכגון זאת‬
‫לא יתכן שהלה יעשה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬וכן כאשר לוי שכר מראובן את ביתו של‬
‫שמעון‪ ,‬הרי לוי משלם על השימוש בבית של שמעון‪ ,‬כך שהכסף ששילם לוי לראובן ניתן‬
   44   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54