Page 44 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גירש ‪' -‬ז הלע‬ ‫מתנת‬ ‫מד‬

‫נמצא שסברת השבות יעקב תואמת את שיטת‬ ‫הפרה‪ ,‬לכן באם השומר חינם יקבל את התשלום‬
‫הרמב"ן והרמב"ם הסבורים שתשלומי השכירות‬ ‫הרי הוא כעושה סחורה בפרתו של חבירו‪.‬‬
‫הינם על השימוש בנכס‪ ,‬ולכן הם פסקו שאם הבית‬
‫קרס באמצע תקופת השכירות‪ ,‬השוכר לא צריך‬ ‫השבות יעקב סבור כרמב"ם ורמב"ן‬
‫לשלם אלא רק באופן יחסי כפי השימוש בדירה‪,‬‬
‫וזאת מחמת שלשיטתם אין לשוכר בעלות חלקית‬ ‫אמנם דברי השבות יעקב שחילק בזה בין שוכר‬
‫שמסר לשואל ובין שומר חינם שמסר לשומר שכר‪,‬‬
‫בנכס‪ ,‬ולכן התשלום הוא על השימוש בנכס‪.‬‬ ‫תואמים את שיטת הרמב"ם והרמב"ן הסבורים‬
‫שאין לשוכר בעלות חלקית בחפץ ולכן הם סברו‬
‫ולדבריהם אכן חלוק שוכר שהשאיל משומר‬ ‫שתשלום השכירות הינו על השימושים היום יומיים‬
‫חינם שמסר לשומר שכר‪ ,‬כי הסיבה שהשואל נושא‬ ‫בחפץ‪ ,‬ולפי זה כאשר השוכר השאיל לאחר את‬
‫באחריות על הפרה‪ ,‬אינה מחמת השימוש בקנינו‬ ‫הפרה‪ ,‬הסיבה שהשואל נושא באחריות על הפרה‬
‫של השוכר‪ ,‬אלא הסיבה לכך הינה השימוש בפרה‬ ‫הינה מחמת שהשואל השתמש בפרה של הבעלים‪,‬‬
‫השייכת לבעליה‪ ,‬וזאת בשונה משומר שכר שהסיבה‬ ‫ולא מחמת השתמשותו בבעלות המשויכת לשוכר‪,‬‬
‫שהוא משלם על הנזק הינה מחמת התשלום שהוא‬ ‫ולכן אם השוכר יקבל את התשלומים הרי הוא‬
‫קיבל מהשומר חינם‪ ,‬ולכן באם השומר חינם יטול‬ ‫כעושה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬וזאת בשונה‬
‫את התשלום הוא אינו נחשב לעושה סחורה בפרתו‬ ‫משומר שכר שהתחייבותו נובעת מחמת השכר‬
‫שקיבל מהשומר חינם‪ ,‬ולכן סבור השבות יעקב‬
‫של חבירו‪.‬‬ ‫שאם השומר חינם יקבל את התשלומים אין הוא‬

‫הפסיד את שכרו‬ ‫כעושה סחורה בפרתו של חבירו‪.‬‬

‫ובקצות החושן (סימן רכ"ז ס"ק י"א) כתב‬ ‫אבל לשיטת הרא"ה ורבינו שמשון הסבורים‬
‫שהמוסר פיקדון לשומר שכר וארע נזק לפיקדון‪,‬‬ ‫שיש לשוכר בעלות חלקית בנכס‪ ,‬ולכן תשלומי‬
‫אזי מלבד זאת שהשומר צריך לשלם על הנזק‪ ,‬הוא‬ ‫השכירות אינם על השימוש בנכס אלא התשלום‬
‫גם הפסיד את שכרו‪ ,‬וזאת מחמת שהוא לא עשה‬ ‫הינו על הבעלות החלקית שקיבל השוכר מהבעלים‬
‫את מלאכתו נאמנה‪ ,‬ולפי דבריו שומר חינם שמסר‬ ‫של החפץ‪ ,‬אם כן גם כאשר השוכר השאיל לאחר‬
‫לשומר שכר וארע נזק לפיקדון השומר חינם יהיה‬ ‫את הפרה הרי הסיבה שהשואל נושא באחריות‬
‫פטור מלשלם לשומר שכר את שכרו‪ ,‬ואם כן יש‬ ‫של החפץ הינה מחמת השתמשותו בקנין פירות‬
‫לתמוה מדוע כתב השבות יעקב שהשומר חינם‬ ‫שהועבר אליו מהשוכר‪ ,‬ולמרות זאת אם השוכר‬
‫יקבל את התשלום מחמת שהוא שילם לשומר שכר‬ ‫יקבל את התשלומים מהשואל הוא נחשב כעושה‬
‫על השמירה והוא השקיע כסף בסחורה‪ ,‬והרי התברר‬ ‫סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬ובהכרח שמכיוון‬
‫שהשומר חינם לא השקיע מכספו עבור סחורה זאת‪,‬‬ ‫שהתשלום הוא על גוף הפרה לכן באם השוכר יטול‬
‫כי מאחר ואירע לפיקדון נזק השומר שכר הפסיד‬ ‫את הכסף הוא כעושה סחורה בפרתו של חבירו‪,‬‬
‫את שכרו‪ ,‬ומכיוון שהשומר חינם לא הוצרך לשלם‬ ‫ואם כן הוא הדין שומר חינם שמסר לשומר שכר‬
‫לשומר שכר את משכרותו ממילא אם הוא יטול את‬ ‫והפרה נגנבה אם השומר חינם יטול את הכסף הוא‬
‫התשלום הוא יהיה כעושה סחורה בפרתו של חבירו‪.‬‬ ‫יהיה כעושה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬וזה שלא‬

‫אך יתכן שאף שבפועל הוא לא שילם‪ ,‬אך מכיוון‬ ‫כדברי השבות יעקב‪.‬‬
‫שההתחייבות של השומר שכר לשלם נובעת מכך‬