Page 39 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 39

‫מתנת חוטיבה משה לט‬

‫של אסתר ולא של דינה‪ ,‬כי אמנם התכשיטים‬          ‫סימן ש"ז סעיף ה') שאין הלה רשאי לעשות סחורה‬
‫היו של דינה‪ ,‬אך הרי דינה מסרה את התכשיטים‬      ‫בפרתו של חבירו‪ ,‬ומכיוון שהשומר הראשון קיבל את‬
‫לאסתר‪ ,‬ואסתר היתה שומר חינם הפטור מגניבה‬       ‫התשלום מהשומר השני עליו להעבירו לבעלים‪ ,‬אך‬
‫ואבדה‪ ,‬ולמרות שאסתר מסרה את האחריות על‬         ‫בזה שיטת השבות יעקב והחתם סופר שדברי רבי יוסי‬
‫התכשיטים לחברת השמירה ונתנה להם שכר‬            ‫נאמרו רק על שוכר שהשאיל אבל שומר חינם שמסר‬
‫על כך שהם ישמרו על התכשיטים‪ ,‬כך שחברת‬          ‫לשומר שכר רשאי לקבל התשלום‪ ,‬וזאת מחמת שכל‬
‫השמירה חייבת לשלם לאסתר על התכשיטים‪,‬‬           ‫החיוב של השומר שכר הינו כתוצאה מכך שהשומר‬
‫אבל אסתר אינה צריכה להעביר את התשלום‬           ‫הראשון שילם על כך לשומר חינם‪ ,‬וממילא הוא אינו‬
‫לדינה‪ ,‬כי היא אינה נחשבת לעושה סחורה בממונו‬
‫של אחר‪ ,‬כי הרי התשלום הוא מחמת זאת שאסתר‬                         ‫כעושה סחורה בפרתו של חבירו‪.‬‬

           ‫שילמה לחברת השמירה על השמירה‪.‬‬                  ‫שיטת הרמב"ם‬

      ‫המבטח את ביתו של חבירו‬                   ‫אך הפנ"י דייק מלשונו של הרמב"ם (פרק א'‬
                                               ‫מהלכות שכירות הלכה ו') שדינו של רבי יוסי נאמר‬
‫ועל פי דברי השבות יעקב והחתם סופר יש לדון‬      ‫גם בשומר חינם שמסר לשומר שכר‪ ,‬שהרמב"ם‬
‫שגם המבטח את ביתו של חבירו והבית נשרף אין‬      ‫כתב "שומר שמסר לשומר אחר והוסיף בשמירתו‬
‫זה בכלל עושה סחורה בדירתו של חבירו‪ ,‬כי מכיוון‬  ‫ומתה‪ ,‬ההנאה לבעלים‪ ,‬כיצד השוכר פרה מחבירו‬
‫שסיבת התשלום של חברת הביטוח היא אך ורק‬         ‫והשאילה לאחר ומתה כדרכה ביד השואל‪ ,‬הואיל‬
‫בגלל שהמבטח שילם מידי חודש בחודשו לחברת‬        ‫והשואל חייב בכל יחזירו דמי הפרה לבעלים שאין‬
‫הביטוח עבור ביטוח הבית‪ ,‬לכן אם הבית נשרף‬       ‫זה השוכר עושה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬וכן כל‬
‫וחברת הביטוח צריכה לשלם השוכר יהיה זכאי‬        ‫כיוצא בזה"‪ ,‬הרי שהרמב"ם בתחילת דבריו כלל בדין‬
‫לקבל מחברת הביטוח את הפיצויים‪ ,‬כי מאחר והוא‬    ‫זה את כל השומרים‪ ,‬ולכן גם סיים בסוף דבריו וכן‬
‫שילם על הפוליסה ממילא הוא אינו כעושה סחורה‬     ‫כל כיוצא בזה‪ ,‬כך שמפורש ברמב"ם שלא כשבות‬
‫בממון חבירו‪ ,‬אלא בשלו הוא סוחר‪ ,‬וכדין שומר‬
‫חינם שמסר לשומר שכר והבהמה נגנבה שכתבו‬                                      ‫יעקב וחתם סופר‪.‬‬
‫השבות יעקב והחתם סופר שהשומר שכר ישלם‬
‫לשומר חינם ואין זה בכלל עושה סחורה בפרתו‬                      ‫סיכום‪:‬‬
‫של חבירו‪ ,‬כי הרי התשלומים הם כתוצאה מכך‬
                                               ‫התבאר ששיטת השבות יעקב וחתם סופר‬
  ‫שהשומר חינם שילם לשומר שכר על השמירה‪.‬‬        ‫ששומר חינם שמסר פרה לשומר שכר והפרה‬
                                               ‫נגנבה על השומר שכר לשלם לשומר חינם את דמי‬
       ‫החולקים על השבות יעקב‬                   ‫הפרה‪ ,‬והוא אינו בכלל עושה סחורה בפרתו של‬
                                               ‫חבירו‪ ,‬כי מאחר והתשלום הינו מחמת השכר שנתן‬
‫אבל הפתחי תשובה (חושן משפט סימן ש"ז‬            ‫השומר חינם לשומר שכר‪ ,‬אם כן בשלו הוא סוחר‬
‫ס"ק א') הביא שהתוספות (בבא קמא דף י"א עמוד‬
‫ב' ד"ה לא מבעיא) כתבו במפורש שדברי רבי יוסי‬                                  ‫ולא בשל חבירו‪.‬‬
‫נאמרו גם על שומר חינם שמסר לשומר שכר‪ ,‬וכן‬
‫הוא שם בשיטה מקובצת בשם מהר"י כץ ובשם‬                    ‫תכשיטים שנגנבו‬
‫רבי מאיר מסרקסטא‪ ,‬וכן כתב שם המאירי‪ ,‬ובסוף‬
                                               ‫ולדבריו כאשר חברת השמירה תשלם לאסתר‬
                                               ‫על התכשיטים של דינה שנגנבו‪ ,‬התשלום יהיה‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44