Page 43 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה מג‬

‫אבל שיטת הרא"ה ורבינו שמשון היא‬ ‫הראשונים‪ ,‬שהרמב"ן והרמב"ם סברו שהתשלום‬
‫שתשלומי השכירות הינם על קנין פרות שהקנה‬ ‫שמשלם השוכר הוא על השימושים‪ ,‬ולכן אם הבית‬
‫המשכיר לשוכר‪ ,‬ולכן הרי זה כרוכש נכס מחבירו‬ ‫נפל‪ ,‬השוכר אינו מחויב לשלם אלא ביחסיות כפי‬
‫שגם אם ארע נזק לנכס אין כל סיבה שהקונה יפטר‬
‫השימוש שהוא השתמש בטרם נפל הבית‪.‬‬
‫מהתשלומים‪.‬‬
‫אבל הרא"ה ורבינו שמשון סברו שמכיוון שיש‬
‫ומכך שהרמב"ן והרמב"ם התנגדו לגישה זו‬ ‫לשוכר בעלות חלקית בנכס ממילא הוא אינו צריך‬
‫בהכרח שהם סבורים שאין לשוכר בעלות חלקית‬ ‫לשלם על השימושים היום יומיים בחפץ‪ ,‬כי הרי‬
‫בנכס‪ ,‬ולכן השוכר צריך לשלם על ההשתמשות‬ ‫בשלו הוא משתמש‪ ,‬כך שאין כל סיבה לדרוש‬
‫ממנו תשלום על ההשתמשות בנכס‪ ,‬והתשלום של‬
‫בנכס‪.‬‬ ‫השוכר הוא על כך שהבעלים הקנו לו בעלות חלקית‬
‫בנכס‪ ,‬ולכן הרא"ה דימה את דין השוכר לדין קונה‬
‫הסיבה שהשואל נושא באחריות‬ ‫מחבירו בית שגם אם הבית נפל על הלוקח להמשיך‬
‫בתשלומים‪ ,‬וזאת מחמת שהתשלום הוא על‬
‫ולעיל הובאו דברי השבות יעקב הסובר ששומר‬ ‫רכישת הנכס ולא על השימוש בו‪ ,‬וכך גם התשלום‬
‫חינם שמסר לשומר שכר והחפץ נגנב הוא אינו‬ ‫של השוכר הינו על זאת שהוא רכש בעלות חלקית‬
‫כעושה סחורה בממון חבירו‪ ,‬וזאת מכיוון שסיבת‬ ‫בנכס ולא על השימוש‪ ,‬ומפני כן עליו לשלם את דמי‬
‫התשלום הינה בגין כך שהשומר חינם שילם‬ ‫השכירות גם אם הבית נפל לפני שהוא השתמש‬
‫לשומר שכר על השמירה‪ ,‬ותמהנו על דבריו‪ ,‬שהרי‬
‫גם כאשר שוכר השאיל הסיבה שהשואל נושא‬ ‫בנכס‪.‬‬
‫באחריות על החפץ‪ ,‬אין זה אלא מחמת שהוא‬
‫משתמש בבעלות החלקית שיש לשוכר בחפץ‪,‬‬ ‫ומכך שהרמב"ן והרמב"ם התנגדו לגישה זו‬
‫דהיינו קנין פירות‪ ,‬ואם כן מדוע התשלום לשוכר‬ ‫בהכרח שהם סבורים שאין לשוכר בעלות חלקית‬
‫הוא כעשיית סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬והרי סיבת‬ ‫בחפץ‪ ,‬ולכן הם סברו שתשלום השכירות הינו על‬
‫ההתחייבות של השואל הינה מחמת הבעלות שהוא‬ ‫השימושים היום יומיים בחפץ‪ ,‬כי לו סברו הרמב"ן‬
‫קיבל מהשוכר‪ ,‬ותהיה זאת הביאה אותנו למסקנה‬ ‫והרמב"ם שיש לשוכר בעלות חלקית על הנכס‪,‬‬
‫שלמרות שהשואל משתמש בבעלות החלקית‬ ‫אם כן אין כל הצדקה לגבות מהשוכר דמי שימוש‬
‫של השוכר‪ ,‬אך מכיוון שכאשר אירע נזק לפרה‪,‬‬ ‫בחפץ‪ ,‬כי הרי בשלו הוא משתמש‪ ,‬ואלא בהכרח‬
‫התשלום הוא על גוף הפרה‪ ,‬מפני כן אם השוכר‬ ‫שלשיטתם אין לשוכר בעלות חלקית בנכס‪ ,‬ולכן‬
‫יקבל את התשלום הרי הוא כעושה סחורה בפרתו‬
‫של חבירו‪ ,‬כי למרות שיש לו קנין פירות בפרה אך‬ ‫השוכר צריך לשלם על השימוש בנכס‪.‬‬
‫מכיוון שקנין הגוף הוא של הבעלים‪ ,‬לכן נטילת‬
‫תשלום על נזקי הפרה הרי הוא כעושה סחורה‬ ‫התבאר‪:‬‬
‫בפרתו של חבירו‪ ,‬ולכן השגנו על השבות יעקב‬
‫וטענו שאם כן גם שומר חינם שמסר את הפיקדון‬ ‫שיטת הרמב"ן והרמב"ם שתשלומי השכירות‬
‫לשומר שכר והפיקדון נגנב‪ ,‬אזי למרות שסיבת‬ ‫הינם על השימוש בנכס‪ ,‬ולכן באם הבית נפל‬
‫התשלום הוא מחמת שהשומר חינם שילם לשומר‬ ‫באמצע תקופת השכירות השוכר אינו צריך לשלם‬
‫שכר על השמירה‪ ,‬אך מכיוון שהתשלום הוא על גוף‬ ‫אלא רק באופן יחסי כפי השתמשותו בנכס‪ ,‬ואין‬
‫זה דומה לקונה דירה מחבירו שהתשלום הוא על‬

‫רכישת החפץ‪.‬‬