Page 46 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 46

‫משה‬  ‫'א גירש ‪' -‬ז הלע‬                            ‫מתנת‬  ‫מו‬

‫נאמרו גם על שומר חינם שמסר לשומר שכר‪ ,‬ולפי‬       ‫איבד את שכרו‪ ,‬וכן תוסר תמיהת החלקת יואב‬
‫זה יהיה מוכח שגם באופן שלא נעשה שימוש‬            ‫שהרי גם השוכר שילם על השימוש‪ ,‬כי לביאור זה‬
‫בממון הזולת לא ניתן לאחר לגרוף מכך רווחים‪,‬‬       ‫אין אנו מתדיינים בסיבות שמחייבות את השואל‪,‬‬
‫והרי זה בכלל עושה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬ואם‬      ‫אלא הכלל הוא שרק כאשר נעשה שימוש בפרה רק‬
‫כן גם שוכר שביטח את הבית המושכר לא יהיה‬          ‫אז הלה הוא כעושה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬ולכן‬
                                                 ‫אם שומר חינם מסר לשומר שכר והפרה נגנבה הוא‬
               ‫רשאי לקבל את תגמולי הביטוח‪.‬‬       ‫יהיה רשאי לקבל את התשלום מהשומר שכר‪ ,‬כי‬

          ‫דברי מהרי"א הלוי‬                               ‫הוא אינו כעושה סחורה בפרתו של חבירו‪.‬‬

‫והגאון רבי יצחק אהרן הלוי איטינגא זצ"ל אב"ד‬                 ‫תגמולי הביטוח‬
‫לבוב (שו"ת מהרי"א הלוי חלק ב' סימן ע"ז) האריך‬
‫לדון אודות ראובן ששכר בית משמעון וביטח את‬        ‫ולפי דברי השבות יעקב אם שוכר ביטח את‬
‫הבית‪ ,‬ובסוף דבריו כותב מהרי"א הלוי זצ"ל "ונראה‬   ‫הבית המושכר והבית נשרף לא תהיה לשוכר כל‬
‫ברור שדווקא אם השאיל פרתו של חבירו לאחר או‬       ‫מניעה לקבל את תגמולי הביטוח‪ ,‬והוא אינו כעושה‬
‫השכיר בית המושכר בידו לאחר‪ ,‬זה מיקרי עשיית‬       ‫סחורה בפרה של חבירו‪ ,‬וזאת מחמת שחברת‬
‫סחורה בדבר של חבירו‪ ,‬אבל כאן דהסעקאראציע‬         ‫הביטוח כלל לא השתמשה בדירה‪ ,‬כך שאין זה‬
‫[חברת הביטוח] לא נשתמשו מעולם בגוף הבית רק‬
‫קיבלו על עצמם אחריות שריפת הבית‪ ,‬זה לא מיקרי‬                 ‫נחשב כעשיית סחורה בממון הזולת‪.‬‬
‫עשית סחורה‪ ,‬ומודה רבי יוסי שהמעות מגיע לראובן"‪,‬‬
‫כלומר שמאחר וחברת הביטוח לא השתמשה בבית‪,‬‬         ‫אך כל זאת רק לשיטת השבות יעקב שחילק‬
‫לכן כאשר הם משלמים אין זה עשיית סחורה בממון‬      ‫בין שוכר שמסר לשואל ובין שומר חינם שמסר‬
‫החבר‪ ,‬ודבריו תואמים את הביאור השני שהתבאר‬        ‫לשומר שכר‪ ,‬אבל כבר התבאר [בעלה ד'] שהפתחי‬
‫בחילוק שבין שוכר שהשאיל לאחר ובין שומר חינם‬      ‫תשובה (חושן משפט סימן ש"ז ס"ק א') הביא את‬
‫שמסר לשומר שכר‪ ,‬שהכלל הוא שכל שהמשלם‬             ‫דברי השבות יעקב והתפלא עליו שנשכחו ממנו‬
‫לא השתמש בבית אין זה בכלל עושה סחורה בפרתו‬       ‫דברי תוספות (בבא קמא דף י"א עמוד ב' ד"ה לא‬
                                                 ‫מבעיא) שכתבו במפורש שדברי רבי יוסי נאמרו‬
                                    ‫של חבירו‪.‬‬    ‫גם על שומר חינם שמסר לשומר שכר‪ ,‬וכן הוא שם‬
                                                 ‫בשיטה מקובצת בשם מהר"י כץ ובשם רבי מאיר‬
   ‫השגת הגאון רבי מאיר אריק זצ"ל‬                 ‫מסרקסטא‪ ,‬וכן כתב שם המאירי‪ ,‬ובסוף דבריו כתב‬
                                                 ‫הפתחי תשובה שמצא שכבר תמה כן על השבות‬
‫אך גם על דבריו תמה הגאון רבי מאיר אריק‬           ‫יעקב בשו"ת דברי חיים מהגאון רבי יצחק איצק‬
‫זצ"ל (מנחת פתים חושן משפט סימן ש"ז סעיף ה')‬      ‫אויערבאך זצ"ל (דיני שומרים סוף סימן ז')‪ ,‬וכן תמה‬
‫מהמבואר בתוספות (בבא קמא דף י"א עמוד ב' ד"ה‬      ‫על השבות יעקב בחלקת יואב (מהדורא תנינא סימן‬
‫לא מיבעיא) שגם שומר חינם שמסר לשומר שכר‬          ‫ט"ו)‪ ,‬אמנם החתם סופר (בחידושיו לבא מציעא דף‬
‫הרי הוא כעושה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬וזאת‬         ‫ל"ה עמוד ב') סבור כשיטת השבות יעקב והוא דחה‬

        ‫למרות שהשומר שכר לא השתמש בבית‪.‬‬                             ‫את הראיה מדברי התוספות‪.‬‬

‫ועיין שם בדברי המנחת פתים שהאריך לבאר‬            ‫והפני יהושע הוכיח מלשונו של הרמב"ם‬
‫את דברי מהרא"י הלוי‪ ,‬ועיקרי הדברים יובא להלן‬     ‫(הלכות שכירות פרק א' הלכה ו') שדברי רבי יוסי‬

                                       ‫עלה ח'‪.‬‬
   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50   51