Page 50 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גירש ‪' -‬ח העל‬ ‫מתנת‬ ‫נ‬

‫כתמורה לשימוש בבית של שמעון‪ ,‬ולכן הבעלים של הדירה זכאי לתבוע את הכסף‪ ,‬אבל‬
‫הגביר שתרם את הכסף לישיבה לא נתן את הכסף כתשלום על הלימוד של הבחורים‪ ,‬אלא‬
‫שהתרשמותו מאווירת ההתמדה השוררת בין כותלי הישיבה תמרצה את הגביר להעניק‬
‫לישיבה תרומה‪ ,‬כך שהכסף איננו תמורה אלא תרומה‪ ,‬ומכיוון שכסף זה אינו תשלום על‬

‫הלימוד של הבחורים ממילא אין להם כל זכות תביעה על כסף זה‪.‬‬

‫זכויות המצולמים‬

‫ובכדי שהרעיון יהיה נהיר ובהיר ניסה ראש הישיבה להמחיש את הדברים באמצעות‬
‫סיפור ססגוני שלא היה ולא נברא‪.‬‬

‫באחת החתונות במהלך הריקודים הועלו כמה‬
‫בחורי ישיבה על הכתפיים בכמה קומות זה על גב זה‪,‬‬
‫כך שנוצרה מהם פירמידה אנושית‪ ,‬כמובן שהצלם לא‬
‫פספס את המחזה המרהיב ובטרם קרסה הפירמידה‬
‫הוא הספיק לצלמה מכמה זוויות‪ ,‬לאחר החתונה הציע‬

‫הצלם את התמונה למכירה‪.‬‬

‫כאן הפנה ראש הישיבה לתלמידיו שאלה רטורית‪ ,‬האם יעלה על הדעת שלבחורים‬
‫שצולמו בפירמידה תהיה זכות לתבוע מהצלם את הרווחים שהוא יקבל ממכירת התמונה‬
‫מתוך טענה שאין הלה רשאי לעשות סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬ומכיוון שלולא אותם בחורים‬
‫לא היה ניתן להפיק את התמונה אם כן תהיה להם זכות לתבוע לפחות חלק מהרווחים‬

‫שיקבל הצלם על התמונה‪.‬‬

‫אלא ברור שמכיוון שהכסף שיקבל הצלם על התמונה התקבל כתמורה לתמונה ולא‬
‫בתמורה לתעלול של בחורי החמד‪ ,‬לכן אין להם כל בסיס לתבוע מהצלם את הכסף‪[ ,‬וכבר‬

‫כתבו כן בהנהגות ופסקים מהגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל הלכות גזלה אות ה']‪.‬‬

‫כאילו החפץ קיים‬

‫ראש הישיבה ביסס את דבריו מדברי רבינו יהונתן [בחידושיו על הרי"ף בבא מציעא דף‬
‫י"ט עמוד ב' בדפי הרי"ף ‪ -‬הובא בעלה ב']‪ ,‬שביאר את טעמו של רבי יוסי שאין הלה רשאי‬
‫לעשות סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬מחמת שכאשר משלמים עבור חפץ שניזוק הרי זה כאילו‬
‫החפץ קיים‪ ,‬כי מאחר והעילה לתשלום הינו החפץ‪ ,‬לכן באמצעות התשלום הרי זה כאילו‬
‫החפץ קיים ועומד‪ ,‬וממילא מאחר והשואל שילם לשוכר על הפרה הרי זה כאילו הפרה‬
‫קיימת‪ ,‬ולכן ברור שהשוכר חייב להשיב אותה לבעליה‪ ,‬ובוודאי שלא יתכן שהלה יעשה‬

‫סחורה בפרתו של חבירו כאשר עודנה קיימת‪.‬‬