Page 51 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 51

‫מתנת חוטיבה משה נא‬

‫ואף שבראשונים נאמרו ביאורים אחרים בטעמו של רבי יוסי [וכמו שהארכנו בזה לעיל‬
‫עלה ב']‪ ,‬אך מסתבר שלכל השיטות רבי יוסי דיבר רק על כגון זאת שהכסף הינו תשלום לחפץ‪,‬‬
‫אלא שרבינו יהונתן הסתפק בזה שהכסף הינו תשלום על החפץ בכדי לקבוע שהתשלומים‬
‫של הבעלים‪ ,‬אבל לשאר הראשונים אין בזה די סיבה לזכות את הבעלים בתשלום‪ ,‬כי הרי‬
‫סוף דבר ההתחייבות היתה לשוכר ולא לבעלים של הפרה‪ ,‬ולכן הם הוסיפו בזה תוספת‬
‫הסבר‪ ,‬אבל לכל השיטות טיעונו של רבי יוסי שלא יתכן שהלה יעשה סחורה בפרתו של‬
‫חבירו זה רק כאשר הכסף הינו תשלום על החפץ‪ ,‬ולכן יש לבעל החפץ בסיס לטעון שאחר‬
‫לא יוכל לעשות סחורה באמצעות ממונו‪ ,‬אבל אם הכסף לא ניתן כתמורה לממון ממילא אין‬

                      ‫לבעליו כל זיקה לכסף בכדי שיהיה לו פתחון פה לתבוע את התשלום‪.‬‬

                 ‫שיפוי הביטוח פיצוי ולא תמורה‬

‫לאחר שהצגנו נקודה יסודית בגישה לסוגיית עשיית סחורה בממון הזולת‪ ,‬וטענו‬
‫שרק כאשר התשלום מהווה תמורה לממון הזולת רק אז תהיה רלוונטית טענתו‬
‫של רבי יוסי שלא יתכן שהלה יעשה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬עתה ננסה להבהיר‬
‫את ההסתכלות המדויקת במהותם של תשלומי חברת הביטוח‪ ,‬כך שיתברר שגם‬
‫התשלום של חברת הביטוח איננו תמורה לחפץ שניזוק‪ ,‬לתובנה זאת יש השלכות‬
‫רבות ומגוונות בהקשר לתשלומי חברת הביטוח‪ ,‬ולכן יש צורך להרחיב בביאור‬

                                                                                ‫הדברים‪.‬‬

‫במושכל ראשון נראה שמאחר והכסף שחברת הביטוח משלמת הינו מחמת הנזק של‬
‫הדירה‪ ,‬ממילא פיצוי זה הינו תמורה לבית שניזוק‪ ,‬ולפי זה אכן ישנה זיקה בין סוגיית עשיית‬
‫סחורה בממון הזולת לבין ההתדיינות סביב הזכאות על תשלומי הביטוח‪ ,‬ומפני כן השוכר‬
‫שביטח את הבית המושכר לא יהיה רשאי לעשות סחורה מביתו של חבירו ולגרוף לכיסו‬
‫את התגמולים שהוא יקבל מחברת הביטוח‪ ,‬אלא יהיה עליו להעביר לבעלים של הדירה את‬

                                                                ‫התגמולים של חברת הביטוח‪.‬‬

‫אך בהתבוננות מעמיקה נראה ברור שתגמולי חברת הביטוח אינם תמורה לדירה‬
‫שניזוקה‪ ,‬אלא שחברת הביטוח מתחייבת להעניק פיצוי כספי למבוטחים באם יארע נזק‬
‫לרכוש המבוטח‪ ,‬והרי זה התחייבות כספית המותנת באם יקרה מאורע מסוים‪ ,‬אבל הכסף‬

                         ‫כלל לא ניתן כתמורה לנזק‪ ,‬אלא הכסף הוא רק מימוש ההתחייבות‪.‬‬

‫הסתכלות זאת על הגדרת תשלומי הביטוח נובעת מהתובנה שהמושג תשלום ותמורה‬
‫הוא רק באופן שהתשלום הוא מחמת פגיעה או שימוש בנכס‪ ,‬וכגון כאשר לוי משתמש‬
‫בדירה של שמעון הוא משלם תמורת השימוש‪ ,‬או כאשר המזיק את ממון חבירו משלם על‬
‫הנזק אז התשלום הינו תמורה לחפץ הניזוק‪ ,‬וכן כאשר פלוני התחייב לשמור על החפץ של‬
‫חבירו ולהשיבו בשלימות‪ ,‬ומחמת שהפיקדון ניזוק נבצר מהשומר למלאות את מחויבותו‬
   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56