Page 34 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 34
משה 'א גירש ' -ו הלע מתנת לד
והנימוקי יוסף כלל בדבריו שני דוגמאות ,ויש באופן כזה הבעלים לא העניק לשוכר היתר מפורש
חידוש דין בכל אחת מן הדוגמאות ,במה שכתב רק היה לו היתר אף ללא רשות מפורשת מהבעלים.
הנימוקי יוסף "כגון שהתנה עמו הוא" מתחדש בזה
שדבריו רלוונטים גם כאשר יש הסכמה מפורשת אך מעיון בדברי הנימוקי יוסף רואים שדברי
מהבעלים ,וזאת שלא כדברי הבני אהרן שכתב הנימוקי יוסף נאמרו בפירוש גם על אופן שלא היה
שבכגון זאת שהיה צורך להסכמה מהבעלים יש לשוכר צורך לקבל רשות להשכיר את הבית ,וכגון
בהסכמה התניה שהרווחים יהיו לבעלים ,ולכן דברי באופן שאלו שמעוניינים לשכור את הדירה אינם
הנימוקי יוסף מוקשים מהמבואר בבבא מציעא (דף מרובים באוכלוסין יותר מהשוכר ,שאז אין כל
ל"ו עמוד א') שדברי רבי יוסי רלוונטים גם כאשר מניעה הלכתית להשכיר להם את הדירה אף ללא
השוכר קיבל רשות מהבעלים של הפרה להשאיל רשותו המפורשת של הבעלים ,ולמרות זאת כתב
הנימוקי יוסף שגם באופן כזה הרווחים יהיו לשוכר,
לאחרים את הפרה. כך שדברי הנימוקי יוסף לכאורה נסתרים מהמבואר
בגמרא שאשה שנשאת ובעלה קיבל לרשותו את
ומאידך ממה שכתב הנימוקי יוסף דוגמא נוספת הפרה התשלומים יהיו לבעלים של הפרה כי האשה
"או שלא היו בני ביתו של זה האחר אשר שכרה לו
מרובים ממנו" ,מתבאר שגם כאשר לא היה צורך אינה רשאית לעשות סחורה בפרתו של אחר.
בהסכמה מפורשת הרווח לשוכר ,ואין אומרים שדברי
הנימוקי יוסף הם רק כאשר השוכר קיבל רשות סיכום שיטת הנימוקי יוסף
להשכיר ונכלל בהיתר גם הסכמה שהרווחים יהיו
לבעלים ,אלא מבואר בנימוקי יוסף שגם בכגון זאת כתב הנימוקי יוסף (בבא קמא דף ט' עמוד א'
שהיה לשוכר היתר להשכיר לאחרים ללא כל הסכמה מדפי הרי"ף) "מיהו אם היה רשאי לשוכרה כגון
מהבעלים ,גם אז הרווחים לשוכר ,ולכן דברי הנימוקי שהתנה עמו הוא ,או שלא היו בני ביתו של זה האחר
יוסף מוקשים מהמבואר בבבא מציעא (דף צ"ו עמוד אשר שכרה לו מרובים ממנו נראה שהריוח למשכיר
ב') שדברי רבי יוסי רלוונטיים גם כאשר לא היה צורך זה" ,מתבאר בדבריו שרק כאשר הלה עשה שלא כדין
לקבל רשות להשאיל לאחר ,כגון בעל בנכסי אשתו. רק אז אנו אומרים שאין הלה עושה סחורה בפרתו של
חבירו.
עלה ו'
שומר חינם שמסר לשומר שכר
במרכז הארץ באחד האזורים היוקרתיים ארע גל
פריצות ,ובגין כך תושבי האזור הידקו את הפיקוח
על רכושם ,באותם הימים דינה הוצרכה לטוס לחו"ל,
ולכן היא הפקידה אצל ידידתה אסתר חלק גדול
מהתכשיטים שלה וביקשה ממנה לשמור עליהם