Page 34 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 34

‫משה‬  ‫'א גירש ‪' -‬ו הלע‬                             ‫מתנת‬  ‫לד‬

‫והנימוקי יוסף כלל בדבריו שני דוגמאות‪ ,‬ויש‬         ‫באופן כזה הבעלים לא העניק לשוכר היתר מפורש‬
‫חידוש דין בכל אחת מן הדוגמאות‪ ,‬במה שכתב‬           ‫רק היה לו היתר אף ללא רשות מפורשת מהבעלים‪.‬‬
‫הנימוקי יוסף "כגון שהתנה עמו הוא" מתחדש בזה‬
‫שדבריו רלוונטים גם כאשר יש הסכמה מפורשת‬           ‫אך מעיון בדברי הנימוקי יוסף רואים שדברי‬
‫מהבעלים‪ ,‬וזאת שלא כדברי הבני אהרן שכתב‬            ‫הנימוקי יוסף נאמרו בפירוש גם על אופן שלא היה‬
‫שבכגון זאת שהיה צורך להסכמה מהבעלים יש‬            ‫לשוכר צורך לקבל רשות להשכיר את הבית‪ ,‬וכגון‬
‫בהסכמה התניה שהרווחים יהיו לבעלים‪ ,‬ולכן דברי‬      ‫באופן שאלו שמעוניינים לשכור את הדירה אינם‬
‫הנימוקי יוסף מוקשים מהמבואר בבבא מציעא (דף‬        ‫מרובים באוכלוסין יותר מהשוכר‪ ,‬שאז אין כל‬
‫ל"ו עמוד א') שדברי רבי יוסי רלוונטים גם כאשר‬      ‫מניעה הלכתית להשכיר להם את הדירה אף ללא‬
‫השוכר קיבל רשות מהבעלים של הפרה להשאיל‬            ‫רשותו המפורשת של הבעלים‪ ,‬ולמרות זאת כתב‬
                                                  ‫הנימוקי יוסף שגם באופן כזה הרווחים יהיו לשוכר‪,‬‬
                             ‫לאחרים את הפרה‪.‬‬      ‫כך שדברי הנימוקי יוסף לכאורה נסתרים מהמבואר‬
                                                  ‫בגמרא שאשה שנשאת ובעלה קיבל לרשותו את‬
‫ומאידך ממה שכתב הנימוקי יוסף דוגמא נוספת‬          ‫הפרה התשלומים יהיו לבעלים של הפרה כי האשה‬
‫"או שלא היו בני ביתו של זה האחר אשר שכרה לו‬
‫מרובים ממנו"‪ ,‬מתבאר שגם כאשר לא היה צורך‬               ‫אינה רשאית לעשות סחורה בפרתו של אחר‪.‬‬
‫בהסכמה מפורשת הרווח לשוכר‪ ,‬ואין אומרים שדברי‬
‫הנימוקי יוסף הם רק כאשר השוכר קיבל רשות‬                 ‫סיכום שיטת הנימוקי יוסף‬
‫להשכיר ונכלל בהיתר גם הסכמה שהרווחים יהיו‬
‫לבעלים‪ ,‬אלא מבואר בנימוקי יוסף שגם בכגון זאת‬      ‫כתב הנימוקי יוסף (בבא קמא דף ט' עמוד א'‬
‫שהיה לשוכר היתר להשכיר לאחרים ללא כל הסכמה‬        ‫מדפי הרי"ף) "מיהו אם היה רשאי לשוכרה כגון‬
‫מהבעלים‪ ,‬גם אז הרווחים לשוכר‪ ,‬ולכן דברי הנימוקי‬   ‫שהתנה עמו הוא‪ ,‬או שלא היו בני ביתו של זה האחר‬
‫יוסף מוקשים מהמבואר בבבא מציעא (דף צ"ו עמוד‬       ‫אשר שכרה לו מרובים ממנו נראה שהריוח למשכיר‬
‫ב') שדברי רבי יוסי רלוונטיים גם כאשר לא היה צורך‬  ‫זה"‪ ,‬מתבאר בדבריו שרק כאשר הלה עשה שלא כדין‬
 ‫לקבל רשות להשאיל לאחר‪ ,‬כגון בעל בנכסי אשתו‪.‬‬      ‫רק אז אנו אומרים שאין הלה עושה סחורה בפרתו של‬

                                                                                          ‫חבירו‪.‬‬

                                            ‫עלה ו'‬

‫שומר חינם שמסר לשומר שכר‬

‫במרכז הארץ באחד האזורים היוקרתיים ארע גל‬
‫פריצות‪ ,‬ובגין כך תושבי האזור הידקו את הפיקוח‬
‫על רכושם‪ ,‬באותם הימים דינה הוצרכה לטוס לחו"ל‪,‬‬
‫ולכן היא הפקידה אצל ידידתה אסתר חלק גדול‬
‫מהתכשיטים שלה וביקשה ממנה לשמור עליהם‬
   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39