Page 30 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 30
משה 'א גירש ' -ה הלע מתנת ל
אבל הש"ך (ס"ק ב') סבור שדברי רבי יוסי נאמרו גם באופן שהיה לשוכר רשות
להשאיל את הפרה ,והוא הבין שעקרונית אף הסמ"ע סבור כן ,וכן נראה מדברי נתיבות
המשפט (ס"ק ג') ,וכן הוא במחנה אפרים (הלכות שכירות סימן י"ט) ,ובקצות החושן
(סימן שס"ג ס"ק ח') ,וכן הסיק בביאור הגר"א (חושן משפט סימן שס"ג אות ל') ,והמנחת
פתים (חושן משפט סימן ש"ז סעיף ה') הוכיח כן מינה וביה מדברי השולחן ערוך.
בדברינו דלהלן נציג כמה סוגיות שמשם הוכיחו הפוסקים כנגד שיטת הנימוקי יוסף.
בגמרא שלא כדברי הנימוקי יוסף הסבור שדברי רבי שומר שמסר לשומר
יוסי נאמרו רק באופן שלא היה לשוכר היתר הלכתי
להשאיל את הפרה ,וכן הוכיח קצות החושן (סימן הש"ך (חושן משפט סימן ש"ז ס"ק ב') בסיום
דבריו כתב להוכיח שדברי רבי יוסי נאמרו גם כאשר
שס"ג ס"ק ח'). היה לשוכר רשות להשאיל את הפרה" ,והכי איתא
בש"ס" ,וכוונתו שכן מפורש בבבא מציעא (דף ל"ו
דברי הנימוקי יוסף רק למסקנה עמוד א')" ,אתמר ,שומר שמסר לשומר[ ,ראובן קיבל
חפץ לשמור ,והוא ביקש משמעון לשמור במקומו,
ומתרץ מהרי"א הלוי ז"ל שהגמרא נזקקה לבאר ואירע נזק לפיקדון] ,רב אמר פטור ,ורבי יוחנן אמר
כך את המשנה רק לפי מי שסובר ששומר שמסר חייב ...דאמר ליה אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר,
לשומר חייב מחמת שהבעלים יכולים לטעון שאין [הסיבה שרבי יוחנן מחייב את ראובן לשלם מחמת
רצוני שיהיה פיקדוני ביד אחר ,ולכן בהכרח חייבים שהבעלים טוען לראובן שהוא סומך רק עליו ,ואילו
לבאר שבמשנה מדובר באופן שהיה לשוכר רשות על שמעון הוא אינו סומך] ...,איתיביה רבי אבא
להשאיל את הפרה ,אבל למסקנת הגמרא (בבא בר ממל לרבי אמי השוכר פרה מחבירו והשאילה
מציעא דף ל"ו עמוד ב') שרבי יוחנן מחייב בשומר לאחר ומתה כדרכה ,ישבע השוכר שמתה כדרכה,
שמסר לשומר מסיבה שונה ,ממילא אין כל מניעה והשואל משלם לשוכר ,ואם איתא[ ,ואם אכן שומר
לפרש את המשנה כשהשוכר השאיל את הפרה שמסר לשומר חייב] ,לימא ליה אין רצוני שיהא
שלא כדין ,ולמסקנה זאת חידש הנימוקי יוסף פקדוני ביד אחר[ ,גם במקרה זה יטענו הבעלים
שהמשנה עוסקת דווקא באופן שלא היה רשות של הפרה לשוכר ,אין רצוני שהפרה תהיה אצל
לשוכר להשאיל את הפרה ,אבל אם השוכר השאיל השואל ,וממילא השוכר יהיה חייב לשלם לבעלים
את הפרה כדין הרווח יהיה לשוכר ולא לבעלים של על הפרה] ,אמר ליה הכא במאי עסקינן בשנתנו לו
הבעלים רשות להשאיל[ ,הגמרא מפרשת שהמשנה
הפרה. עוסקת במקרה שהבעלים הביעו הסכמה לכך
שהשוכר ישאיל לאחר את הפרה]" ,הרי שהגמרא
וכן מפורש בריטב"א (בבא מציעא דף ל"ה עמוד מפרשת שהמשנה עוסקת באופן שהיה לשוכר
ב') שכתב "הא פריכא בגמרא במתניתין [שאלה זו רשות להשאיל את הפרה ,ולמרות זאת רבי יוסי חלק
שאלו בגמרא בפירוש דברי המשנה] ,לרבי יוחנן שם במשנה וטען כיצד הלה עושה סחורה בפרתו
דסבר שיכול לומר אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר, של חבירו ,ומוכח שדברי רבי יוסי נאמרו גם באופן
[לשיטת רבי יוחנן שהבעלים יכולים לטעון שאין שהיה לשוכר רשות להשאיל ,ולכאורה מפורש כאן
רצונם שיהיה פיקדונם ביד אחר ,אם כן מדוע רבנן
סבורים שהשוכר מקבל את הכסף] ,ופריק לה
כשאמרו בעלים לשוכר השאילה לדעתך[ ,ופירשו
