Page 31 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה אל‬

‫השוכר פרה זקוק לאישור‬ ‫שהמשנה עוסקת באופן שהיה לשוכר רשות‬
‫להשאיל לאחר את הפרה]‪ ,‬אבל אליבא דהלכתא‬
‫ולכן מאחר והשוכר פרה מחבירו אין לו כל היתר‬ ‫מתניתין כפשטה‪[ ,‬וכותב הריטב"א שכל זה רק‬
‫להשאיל את הפרה לחבירו אלא אם כן הוא קיבל על‬ ‫לביאור אביי בשיטת רבי יוחנן‪ ,‬אבל להלכה המשנה‬
‫כך רשות מהבעלים של הפרה‪ ,‬כי הרי במטלטלים‬ ‫תתפרש כפשוטה‪ ,‬שלא היה לשוכר רשות להשאיל‬
‫אין השואל רשאי להשאיל או להשכיר את החפץ‬
‫לאחרים‪ ,‬אם כן אנו אומרים שההיתר לא הונפק‬ ‫את הפרה]"‬

‫אלא בהתניה שהרווח יהיה לבעלים של הפרה‪.‬‬ ‫אבל הגר"א (חושן משפט סימן שס"ג ס"ק ל')‬
‫כתב שמאחר ואין כל הכרח שהגמרא חוזרת בה‬
‫ולפי זה אין כל קושי על שיטת הנימוקי יוסף‬ ‫מכך שדברי רבי יוסי נאמרו גם כשהיה רשות לשוכר‬
‫מהמבואר בבבא מציעא (דף ל"ו עמוד א') שדינו של‬ ‫להשאיל את הפרה‪ ,‬ממילא יש להוכיח מהגמרא‬
‫רבי יוסי נאמר גם כשהשוכר קיבל רשות להשאיל‬
‫את הפרה‪ ,‬כי על כגון זאת לא אמר הנימוקי יוסף‬ ‫שלא כדברי הנימוקי יוסף‪.‬‬
‫את דבריו‪ ,‬וזאת מאחר וללא רשות מהבעלים של‬
‫הפרה לא היה לשוכר כל היתר להשאיל את הפרה‪,‬‬ ‫הסכמה מפורשת‬
‫לכן מסתבר שההיתר היה מותנה בהעברת הרווחים‬
‫לבעלים של הפרה‪ ,‬ודברי הנימוקי יוסף נאמרו רק‬ ‫המחנה אפרים (הלכות שכירות סימן י"ט) כתב‬
‫באופן שאין צורך לקבל רשות מפורשת מהבעלים‪.‬‬ ‫בשם ספר בני אהרן (סימן א') שכל דברי הנימוקי‬
‫יוסף הם רק באופן שיש לשוכר רשות להשכיר ללא‬
‫ולפי חילוקו של הבני אהרן השוכרים שביטחו‬ ‫קבלת רשות מפורשת מהבעלים‪ ,‬כגון במעשה עם‬
‫את הבית של המשכיר יהיו זכאים לקבל את‬ ‫ר' חיים שהשכיר את הדירה למשפחה האמריקאית‪,‬‬
‫הפיצויים מהביטוח‪ ,‬כי הרי גם בכגון זאת אין כל‬ ‫שמכיוון שהמשפחה האמריקאית לא הייתה מרובה‬
‫צורך לקבל מהבעלים של הדירה היתר מיוחד‬ ‫בילדים יותר ממשפחתו של ר' חיים לכן היה מותר‬
‫לאפשר להם לבטח את הדירה‪ ,‬וממילא מאחר‬ ‫לר' חיים להשכיר להם את הבית גם ללא קבלת‬
‫והם פעלו על פי דין לכן גם הם זכאים לקבל את‬ ‫רשות מפורשת מהבעלים של הדירה‪ ,‬ועל כגון‬
‫זאת פסק הנימוקי יוסף שהרווחים לשוכר‪ ,‬אבל‬
‫הרווחים‪.‬‬ ‫באופן שההיתר להשכיר לאחרים את הדירה היה‬
‫רק מחמת זאת שהבעלים האצילו על השוכר היתר‬
‫השגת המחנה אפרים‬ ‫מיוחד להשכיר את הדירה‪ ,‬וכגון במקרה שאלו‬
‫שמבקשים להתגורר בדירה הינם משפחה הברוכה‬
‫אך המחנה אפרים טוען שלא ניתן לבאר בכך‬ ‫בילדים יותר ממשפחתו של השוכר‪ ,‬ובגין כך‬
‫את שיטת הנימוקי יוסף‪ ,‬כי בנימוקי יוסף מפורש‬ ‫ההיתר להשכיר להם את הדירה הוא אך ורק לאחר‬
‫שדבריו נאמרו הן על אופן שהיה מותר להשכיר‬ ‫קבלת רשות מפורשת מהבעלים של הדירה‪ ,‬באופן‬
‫את הדירה לאחרים ללא היתר מיוחד‪ ,‬וכגון שהם‬ ‫כזה אף שהיה היתר להשכיר להם את הדירה‪ ,‬אך‬
‫אינם מרובים באוכלוסין‪ ,‬והן על אופן שהשוכר קיבל‬ ‫מאחר והיה צורך לשם כך ברשות מיוחדת‪ ,‬אם כן‬
‫רשות להשכיר את הדירה‪ ,‬וכמו שכתב הנימוקי יוסף‬ ‫אנו אומרים שמסתבר שהרשות ניתנה רק בהתניה‬
‫(בבא קמא דף ט' עמוד א' מדפי הרי"ף) "מיהו אם‬ ‫שהרווחים יהיו לבעלים של הדירה‪ ,‬ועל כגון זאת לא‬
‫היה רשאי לשוכרה כגון שהתנה עמו הוא‪ ,‬או שלא היו‬
‫בני ביתו של זה האחר אשר שכרה לו מרובים ממנו‪,‬‬ ‫הורה הנימוקי יוסף שהרווחים יהיו לשוכר‪.‬‬