Page 27 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה כז‬

‫והשאילה לאחר"‪ ,‬ומתבאר בדברי הסמ"ע כשיטת‬ ‫שיטת הנימוקי יוסף‬
‫הנימוקי יוסף שדינו של רבי יוסי נאמר רק באופן‬
‫המקור של הלכה זאת הוא מדברי הנימוקי יוסף‬
‫שהשוכר השכיר את הפרה שלא כדין‪.‬‬ ‫(בבא קמא דף ט' עמוד א' בדפי הרי"ף)‪ ,‬והנימוקי‬
‫יוסף מבאר שאין נידון זה דומה לנידון של רבי יוסי‪,‬‬
‫אמנם מדברי הש"ך (ס"ק ב') נראה שהוא‬ ‫כי כל דינו של רבי יוסי הוא רק במטלטלים כי בזה‬
‫הבין שאין כוונת הסמ"ע לחדש שדברי רבי יוסי‬ ‫ההלכה היא שאין השוכר רשאי להשכיר לאחרים‪,‬‬
‫נאמרו רק כאשר הוא השאיל את הפרה שלא כדין‪,‬‬ ‫(וכמו שנפסק בשולחן ערוך חושן משפט סימן ש"ז‬
‫וכשיטת הנימוקי יוסף‪ ,‬אלא הסמ"ע התכוון להיסב‬ ‫סעיף ד')‪ ,‬ומכיוון שהשוכר השאיל את הפרה שלא‬
‫את תשומת ליבנו לכך שבמקרה זה השוכר עשה‬ ‫כדין לכן אין הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו‪,‬‬
‫שלא כדין‪ ,‬כי הרי אין השוכר רשאי להשאיל‪ ,‬אך לו‬ ‫אבל שוכר דירה שהשכיר לאחרים את דירתו באופן‬
‫היתה אפשרות לפרש את דברי השולחן ערוך באופן‬ ‫שעל פי ההלכה הוא היה רשאי להשכיר לאחרים את‬
‫שלשוכר היה רשות להשכיר את הפרה לאחר‪ ,‬היה‬ ‫הדירה‪ ,‬במקרה כזה אין כל מניעה לעשות סחורה‬
‫עדיף לפרש כך את השולחן ערוך‪ ,‬ולא להידחק‬ ‫מדירתו של חברתו‪ ,‬כי מכיוון שהוא היה רשאי על פי‬
‫ולפרש שהשולחן ערוך דיבר על מקרה שהשוכר‬ ‫דין להשכיר לאחר את הדירה ממילא אין כל מניעה‬
‫עשה שלא כדין‪ ,‬ולכן לאחר שהש"ך מצטט את‬ ‫שהוא ירוויח מכך כסף‪ ,‬וכל דינו של רבי יוסי הוא רק‬
‫דברי הסמ"ע הוא משיג עליו וכותב "לחנם דחק‪,‬‬ ‫מחמת שלא היה לשוכר היתר להשאיל את הפרה‬
‫אלא מיירי בשנתן לו רשות להשאיל כשירצה"‪ ,‬והיינו‬
‫שיש אפשרות לפרש את דברי השולחן ערוך באופן‬ ‫לאחר‪.‬‬
‫שבעל הפרה נתן לשוכר רשות להשאיל את הפרה‪,‬‬
‫שאז על פי דין אין כל מניעה להשאיל לאחר את‬ ‫ועל פי זה טען הגאון רבי יצחק אהרן הלוי איטינגא‬
‫הפרה‪ ,‬והש"ך הבין שגם באופן כזה נאמר דינו של‬ ‫זצ"ל אב"ד לבוב (שו"ת מהרי"א הלוי חלק ב' סימן‬
‫רבי יוסי שהרווח שייך לבעלים של הפרה‪ ,‬כי דינו‬ ‫ע"ז) שאם שוכר ביטח את הבית המושכר‪ ,‬ולאחר‬
‫של רבי יוסי נאמר גם באופן שהשוכר השאיל לאחר‬ ‫מכן הדירה נשרפה‪ ,‬אין אומרים כיצד הלה עושה‬
‫בהיתר‪ ,‬ושלא כשיטת הנימוקי יוסף הסבור שדברי‬ ‫סחורה מביתו של חבירו‪ ,‬כי הרי לא היתה כל הגבלה‬
‫רבי יוסי נאמרו רק כאשר השוכר השאיל לאחר‬ ‫הלכתית לבטח את הבית המושכר‪ ,‬והרי באופן שהוא‬
‫שלא כדין‪ ,‬וכן מתבאר מדברי הנתיבות המשפט‬ ‫עשה כדין כתב הנימוקי יוסף שאין כל מניעה לעשות‬
‫(ס"ק ג') שהביא את דברי הסמ"ע והש"ך כאחד‪,‬‬ ‫סחורה מביתו של חבירו‪ ,‬ולכן גם במקרה זה השוכר‬
‫ומשמע שהוא סבור שאין ביניהם מחלוקת עקרונית‪,‬‬
‫ודברי רבי יוסי נאמרו אף באופן שהיה רשות לשוכר‬ ‫יהיה זכאי לקבל את התשלומים מחברת הביטוח‪.‬‬

‫להשאיל את הפרה לאחר‪.‬‬ ‫שיטת הסמ"ע‬

‫מיניה וביה‬ ‫ובשולחן ערוך חושן משפט (סימן ש"ז סעיף ה')‬
‫נפסק "השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה‬
‫והגאון רבי מאיר אריק זצ"ל (מנחת פתים חושן‬ ‫כדרכה או נאנסה‪ ,‬כיון שהשני חייב‪ ,‬תחזור לבעלים‬
‫משפט סימן ש"ז סעיף ה')‪ ,‬הכריח מיניה וביה‬ ‫הראשונים‪ ,‬שאין הלה עושה סחורה בפרתו של זה"‪,‬‬
‫מדברי השולחן ערוך שעליהם נסובו דברי הסמ"ע‪,‬‬ ‫וכתב הסמ"ע (ס"ק ה') "אם עבר על ציווי חכמים‬
‫שעקרונית דברי רבי יוסי רלוונטיים גם כאשר‬ ‫[שאסרו לשוכר להשאיל לאחר כי הרי אין השוכר‬
‫רשאי להשכיר‪ ,‬והוא הדין שאינו רשאי להשאיל]‬