Page 26 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גירש ‪' -‬ד הלע‬ ‫מתנת‬ ‫כו‬

‫שבועות שנותרו עד לשובם‪ ,‬בחישוב מהיר הגיע ר' חיים‬
‫למסקנה שבמאמץ מועט הוא יצליח להרוויח מעסקה‬
‫זו קרוב ל‪ ,$3000 -‬כי הרי הוא משלם לחודש מעט יותר‬
‫מ‪ ,$1000-‬ועל תקופה של שלוש וחצי שבועות הוא‬

‫יקבל ‪ ,$4000‬ולכן הוא הזדרז להשיב בחיוב להצעה‪.‬‬

‫יצוין שלמרות שבהסכם שבין ר' חיים לבין בעלי הדירה אין הסכמה מפורשת‬
‫לאפשר לר' חיים להשכיר את הבית לאחר‪ ,‬והרי ההלכה היא שאין השוכר רשאי‬
‫להשכיר‪ ,‬וכמו שנפסק בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ש"ז סעיף ד')‪ ,‬אך איסור‬
‫החלטי זה נאמר רק בהשכרת מטלטלים‪ ,‬אבל השוכר נדל"ן יש לו רשות להשכיר‬
‫את הדירה המושכרת למשפחה אחרת‪ ,‬אך זאת רק באם משפחה זו אינה מרובה‬
‫באוכלוסין יותר ממשפחתו‪ ,‬וכמבואר בשולחן ערוך (חושן משפט סימן שט"ז סעיף‬
‫א') "המשכיר בית לחבירו לזמן קצוב ורצה השוכר להשכיר הבית לאחר‪ ,‬משכיר עד‬
‫סוף זמנו‪ ,‬והוא שלא יהיה מנין בני בית האחד יותר מבני ביתו"‪ ,‬ומכיוון שהמשפחה‬
‫האמריקאית הייתה קטנה ממשפחתו של ר' חיים‪ ,‬לכן לא היתה כל מניעה הלכתית‬

‫להשכיר להם את הדירה‪.‬‬

‫אך כשנודע לבעלי הדירה שר' חיים השכיר את ביתם לאורחים מחו"ל‪ ,‬הם פנו אל‬
‫ר' חיים בדרישה לקבל ממנו את ה‪ $3000-‬שר' חיים הרוויח מהעסקה‪ ,‬וזאת מתוך‬
‫טענה שמכיוון שהבית אינו של ר' חיים אם כן כיצד הלה עושה סחורה מביתו של‬

‫חבירו‪.‬‬

‫המותר לבעלים"‪ ,‬הרי שהרמ"א פוסק שאם היה‬ ‫ולכאורה הבעלים של הדירה צודק כי הרי נפסק‬
‫מותר לשוכר להשכיר אז הרווח יהיה של השוכר‪,‬‬ ‫בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ש"ז סעיף ה')‬
‫ומאחר ובמקרה המדובר לא היה לר' חיים מגבלה‬ ‫כשיטת רבי יוסי (בבא מציעא דף ל"ה עמוד ב') שאין‬
‫הלכתית להשכיר את הדירה למשפחה האמריקאית‪,‬‬ ‫הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬והוא הדין‬
‫אם כן הרווח יהיה של ר' חיים‪ ,‬ולא של הבעלים של‬ ‫שאין הלה עושה סחורה מביתו של חבירו‪ ,‬ואם כן‬
‫ר' חיים אינו יכול לעשות רווחים מביתו של חבירו‪.‬‬
‫הדירה‪.‬‬
‫השכיר ברשות‬
‫וצריך להבין במה שונה דין זה מדינו של רבי יוסי‬
‫(בבא מציעא דף ל"ה עמוד ב') שאין הלה עושה‬ ‫אבל מנגד מפורש ברמ"א (חושן משפט סימן‬
‫סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬שמפני כן השוכר פרה‬ ‫שס"ג סעיף י') "השוכר בית מחבירו וחזר והשכירו‬
‫מחבירו והשאילה לאחר והפרה מתה‪ ,‬השואל ישלם‬ ‫לאחרים ביותר ממה ששכרו‪ ,‬אם היה לו רשות‬
‫לבעלים של הפרה ולא לשוכר‪ ,‬וכן נפסק להלכה‬ ‫להשכירו לאחרים בענין שנתבאר לעיל סי' שט"ז‪,‬‬
‫בשולחן ערוך (חושן משפט סימן ש"ז סעיף ה')‪,‬‬ ‫המותר הוא שלו‪ ,‬ואם לא היה לו רשות להשכירו‪,‬‬
‫ואילו כאן פוסק הרמ"א שהשוכר יקבל את הרווח‪.‬‬