Page 33 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 33

‫מתנת חוטיבה משה לג‬

            ‫אבל צביקה טען לשלמה שאת הכסף שהוא צריך‬
            ‫לשלם הוא ישלם ליהודית רעייתו‪ ,‬כי עם נישואיהם‬
            ‫הוא קיבל ממנה את הפרה‪ ,‬והיא זאת שהשאילה לו את‬

                                                  ‫הפרה‪ ,‬ומה לי ולך‪.‬‬

            ‫אך שלמה נותר עיקש בדעתו שעל צביקה לשלם‬
            ‫לו על הפרה ולא ליהודית כי כיצד הלה עושה סחורה‬

                                                   ‫בפרתו של חבירו‪.‬‬

‫ומזכויותיו של הבעל שנכסי האשה משתעבדים לו‪,‬‬      ‫לנידון זה יש התייחסות בבבא מציעא (דף צ"ו‬
‫ובכלל זה גם נכסים שהאשה שכרה מאחרים‪ ,‬כך‬         ‫עמוד א') "בעי רמי בר חמא‪ ,‬בעל בנכסי אשתו שואל‬
‫שהאשה השאילה לבעל את הפרה בהיתר‪ ,‬ולמרות‬         ‫הוי או שוכר הוי‪ ,...‬כגון‪ ,‬דאגרא איהי פרה מעלמא‪,‬‬
‫זאת גם באופן זה נאמרו דברי רבי יוסי שהאשה אינה‬  ‫והדר נסבה‪[ ,‬אשה שכרה פרה ולאחר מכן היא‬
‫יכולה לעשות סחורה בפרה של אחרים‪ ,‬ולכן הבעל‬      ‫התחתנה וכחלק מזכויותיו של הבעל בנכסי אשתו‬
‫ישלם לבעלים של הפרה‪ ,‬ומוכח מכאן שדברי רבי‬       ‫הפרה עברה לשימושו של הבעל]‪ ,...‬כי תיבעי‬
‫יוסי נאמרו גם באופן שהיה מותר לשוכר להשאיל‬      ‫לך אליבא דרבי יוסי‪ ,‬דאמר תחזיר פרה לבעלים‬
                                                ‫הראשונים‪ ,‬מאי‪ ,‬שואל הוי או שוכר הוי"‪ ,‬והגמרא‬
      ‫לאחר את הפרה‪ ,‬ושלא כדברי הנימוקי יוסף‪.‬‬    ‫מדמה זאת לנידון שנחלקו בו רבי יוסי ורבנן גבי‬
                                                ‫שוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר‪ ,‬כי גם במקרה‬
‫ואף מתבאר בזה כנגד שיטת הבני אהרן הסבור‬         ‫זה האשה שכרה פרה וכשהיא נשאת היא העבירה‬
‫שכאשר אין צורך לקבל אישור מהבעלים של הפרה‬       ‫את זכות השימוש בפרה לבעלה‪ ,‬והסתפק רמי בר‬
‫אז הרווח לשוכר‪ ,‬כי הרי ברור שהאשה אינה צריכה‬    ‫חמא האם דינו של הבעל כשוכר שאינו חייב בכגון‬
‫לקבל אישור נישואין מהבעלים של הפרה‪ ,‬ולמרות‬      ‫זאת‪ ,‬או שדינו כשואל שחייב גם אם הפרה מתה‬
‫זאת לרבי יוסי היא אינה רשאית לעשות רווח‬         ‫באונס‪ ,‬ולכן באם הפרה תמות הבעל יצטרך לשלם‬
                                                ‫על הפרה לבעליה‪ ,‬ולמרות שהוא לא קיבל את‬
  ‫מהפרה‪ ,‬ובעלה יצטרך לשלם לבעלים של הפרה‪.‬‬       ‫הפרה מבעליה אלא הוא קיבל את הפרה מרעייתו‪,‬‬
                                                ‫אך מכיוון שההלכה היא כרבי יוסי שאין הלה רשאי‬
            ‫הענקת זכויות‬                        ‫לעשות סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬לכן הבעל ישלם‬

‫אמנם היה אפשר לפרש שאדרבה דברי הנימוקי‬                             ‫לבעלים של הפרה ולא רעיתו‪.‬‬
‫יוסף נאמרו דווקא באופן שהלה קיבל את אישורם‬
‫של הבעלים להשכיר את הפרה לחבירו‪ ,‬כי בכלל‬                    ‫היתר נישואין‬
‫ההיתר להשכיר לאחרים ניתנה לו גם רשות לגרוף‬
‫מכך רווחים‪ ,‬אבל בכגון זאת שהיה לאשה היתר‬        ‫והרי ברור שאין כל איסור הלכתי לאשה להינשא‬
‫להעביר את הפרה לבעלה‪ ,‬והיא לא היתה צריכה‬        ‫וזאת למרות שיש ברשותה פרה מושכרת‪ ,‬ומאחר‬
‫על כך הסכמה מפורשת‪ ,‬בזה גם הנימוקי יוסף מודה‬
‫שהרווחים הינם לבעלים של הפרה ולא לאשה‪ ,‬כי‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38