Page 57 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 57

‫מתנת חוטיבה משה נז‬

            ‫ראובן הפקיד גביע אצל אחמד‪ ,‬ובאחד הימים פנה‬
            ‫שמעון אל ראובן וביקש ממנו רשות למשכן את הגביע‬
            ‫כנגד הלוואה שהוא מעוניין לקבל מאחמד‪ ,‬ולאחר‬
            ‫שראובן הביע את הסכמתו קיבל שמעון מאחמד‬
            ‫הלוואה כספית והגביע שועבד כנגד החוב‪ ,‬לאחר זמן‬
            ‫הגביע נגנב מביתו של אחמד‪ ,‬ועל פי חוקי הגויים‬
            ‫במקרה זה אחמד איבד את זכותו לגבות משמעון את‬
            ‫החוב‪ ,‬כך ששמעון יצא נשכר מכך שהגביע של ראובן‬
            ‫נגנב‪ ,‬ובגין כך תובע ראובן משמעון שישלם לו את‬
            ‫דמי הגביע‪ ,‬אך שמעון טוען שמאחר והוא לא התחייב‬
            ‫לשמור על הגביע ממילא אין הוא אחראי על ההפסד‬
            ‫של ראובן‪ ,‬ולמרות שהוא הרוויח שמחמת הגניבה הוא‬
            ‫נפטר מלפרוע לאחמד את החוב‪ ,‬אין בזה סיבה לחייב‬

                                                 ‫אותו לשלם לראובן‪.‬‬

‫דעובד כוכבים בדיניהם‪ ,‬מאי איכפת ליה לראובן‬      ‫ובשולחן ערוך נפסק ששמעון אינו חייב לשלם‬
‫ושמעון‪ ,‬משמיא הוא דרחימו עליה דשמעון"‪ ,‬כלומר‬    ‫לראובן‪ ,‬ומקור דין זה מהמרדכי (בבא מציעא רמז‬
‫שלמרות שאכן מחמת שהמשכון נאבד פקע חובו‬          ‫שע"א) בשם המהר"ם מרוטנבורג‪ ,‬ומבאר המהר"ם‬
‫של שמעון‪ ,‬אך אין זה עניין לחיובים של שמעון‬      ‫שלמרות שממונו של שמעון התרבה מחמת הגביע‬
‫כלפי ראובן‪ ,‬ואין זאת אלא שמשמים ריחמו על‬        ‫שהיה שייך לראובן‪ ,‬כי הרי לולא הגביע שנאבד‬
‫שמעון‪ ,‬והדברים צוטטו בש"ך (חושן משפט סימן‬       ‫היה חייב שמעון לפרוע לאחמד את החוב‪ ,‬ואילו‬
                                                ‫עתה מחמת שנאבד הגביע נפטר שמעון מלשלם‬
                               ‫ע"ב ס"ק קע"א)‪.‬‬   ‫לאחמד‪ ,‬ואם כן מדוע שלא נאמר שמכיוון שממונו‬
                                                ‫של שמעון התרבה מחמת ממונו של ראובן‪ ,‬הרי זה‬
‫וצריך להבין מה ההבדל בין המקרה הזה‬              ‫בכלל משתרשי ליה‪ ,‬ויהיה מוטל על שמעון לשלם‬
‫שהמהר"ם פטר את שמעון מלשלם לראובן‬
‫למרות שמשתרשי ליה והתרבה ממונו של שמעון‬                                          ‫על כך לראובן‪.‬‬
‫בגלל אבדן הגביע של ראובן‪ ,‬ואילו כאשר שליחי‬
‫המלך גבו את ממון הכהנים כפרעון לחוב של בעל‬               ‫מהשמים ריחמו עליו‬
‫התבואה‪ ,‬ההלכה היא שמאחר וקא משתרשי ליה‬
‫והתרבה ממון בעל התבואה בגין ממון הכהנים לכן‬     ‫ומנמק המהר"ם את הסיבה ששמעון אינו חייב‬
‫עליו לשלם לכהנים‪ ,‬וכמפורש בחולין (דף קל"א‬       ‫לשלם על כך לראובן כדין משתרשי ליה "כי למה‬
                                                ‫יתן לו זה‪ ,‬אם כשנאבד המשכון פקע ליה שעבודיה‬
                                     ‫עמוד א')‪.‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62