Page 61 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 61
מתנת חוטיבה משה סא
חייב לשלם לראובן את העלות של קב החיטים אלא על שמעון להחזיר לראובן קב אחד מתוך
שהתערב בממונו ,ועל פי זה פסק הבכורי יעקב
שלמרות שצריכים לקיים מצוות נטילת לולב בד' התערובת.
מינים השייכים לו ,וכמו שנלמד מהכתוב "ולקחתם
לכם" ,עם זאת באם התערב הדס של ראובן בשני שותפות
הדסים של שמעון ,שמעון יכול ליטול את שלושת
ההדסים ולצאת בזה ידי חובת מצות נטילת לולב, ונחלקו האחרונים בביאור דברי הגמרא ,מדברי
וזאת מחמת ששלושת ההדסים הינם של שמעון, השב שמעתתא (שמעתא ו' פרק ד' ד"ה ולכן)
ואילו לראובן הוא רק חייב כסף כדמי ההדס של נראה שהוא הבין שהקב חיטים של ראובן שהתערב
בקבים של שמעון נותר להיות של ראובן ,ולכן מוטל
ראובן שהתערב בין הדסיו. על שמעון להפריש מתוך התערובת קב אחד של
חיטים ולתנו לראובן ,וכל עוד ששמעון לא ייתן
וכבר האריכו לדון בזה בשו"ת עמודי אור (סימן לראובן קב אחד של חיטים ,התערובת איננה קניינו
נ"ה) ,ובשו"ת חקרי לב (חלק א' יורה דעה סימן
צ"א ,ובחלק ב' יורה דעה סימן ה' ושם בהשמטות הפרטי של שמעון ,אלא יש בזה לראובן שותפות.
שבסוף הספר סימן ב') ,ובשו"ת מרחשת (חלק ב'
וכן מתבאר מדברי המלבי"ם בספרו ארצות
סימן ל"ה). החיים (הלכות ציצית סימן י"א ס"ק ט') שכתב
שאם התערב בין החוטים שלו חוט ציצית שהינו
פסק הלכה: גזול ,אין יוצא בזה ידי מצוות ציצית ,כי לומדים
מהפסוק "והיה לכם" -משלכם ,שאין יוצאים ידי
נמצא שלדברי הבכורי יעקב ר' יהודה יוכל חובה בציצית גזולה ,ולכן מאחר ואחד החוטים אינו
לצרף ללולב שלו שלושה הדסים מתוך ארבעת שלו ,לכן אינו יוצא בזה ידי חובת מצוות ציצית,
ההדסים הנמצאים בביתו ,וזאת למרות שאחד וזאת למרות שהחוט הגזול התערב בחוטים שאינם
מההדסים אינו שלו ,אך כיוון שההדס שאינו שלו גזולים ,אך כיוון שממון לא בטיל ,ממילא החוט
התערב בין ההדסים שלו לכן כל ארבעת הדסים הגזול לא נעשה שלו מחמת התערובת ,ועדיין הינו
הינם שלו ,וממילא אין כל מניעה הלכתית לצרפם של הנגזל ,הרי שגם המלבי"ם סבור שמכיוון שממון
ללולב לקיום מצווות נטילת ארבעה מינים ,אבל לא בטיל לכן אם התערב ממון של ראובן בממון של
לדברי השב שמעתתא והמלבי"ם ר' יהודה לא יכול שמעון ,הממון המעורב לא נהיה של שמעון ,אלא
לצרף את ההדסים ללולבו ,כי הרי אחד מארבעת
ההדסים אינו שלו ,וממילא כשהוא נוטל שלושה ראובן ושמעון שותפים בתערובת.
הדסים מתוך הארבעה עדיין יש ספק שמא אחד
חוב כספי
מהשלושה אינו שלו*.
אבל הבכורי יעקב (סימן תרמ"ט ס"ק י"א)
הבין שכל התערובת שייכת לשמעון ,אלא שהוא
* ועיין בזה עוד בדברי הפרי מגדים (אורח חיים סימן תרל"ז משבצות זהב ס"ק ד') שדן שם אודות סכך גזול
שהתערב בסככים שלו ,וכתב הפרי מגדים שמחמת התערובת פקע חיוב ההשבה ,כי מכיוון שהסכך לא ניכר
אין זה כעין שגזל ,וממילא הסכך נעשה שלו ,ועיין שם בבכורי יעקב (ס"ק י"ג) שציין לדבריו (בסימן תרמ"ט ס"ק
י"א) ,ועיין מה שכתב בזה הבכורי יעקב בקונטרס תוספת ביכורים (שנדפס בסוף ספר בכורי יעקב) ,אך סברא
זאת רלוונטית רק בגזלן הקונה מדין קניין שינוי ,ולא במקרה של ר' יהודה שחלילה לא התכוון לגזול אלא שהוא
נטל בטעות את ההדס מן הדוכן.
