Page 20 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 20

‫משה‬  ‫'א גירש ‪' -‬ב הלע‬                            ‫מתנת‬  ‫כ‬

‫כשליח של הבעלים ולהשאיל בשליחותם את‬                         ‫שיטת התוספות‬
‫הפרה לשואל‪ ,‬ולכן השואל אינו מחויב לשוכר אלא‬
‫לבעלים‪ ,‬כי התחייבותו של השואל הייתה לבעלים‬       ‫לשיטת התוספות טענתו של רבי יוסי כיצד‬
                                                 ‫הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו איננה העילה‬
                   ‫ואילו השוכר היה רק המתווך‪.‬‬    ‫האמתית לכך שהבעלים של הפרה יקבל את‬
                                                 ‫התשלום‪ ,‬אלא טענה זו אינה אלא הוכחה לכך‬
‫ולדבריהם מסתבר שגם בנידון של הביטוח‬              ‫שהבעלים הוא הזכאי לקבל את הכסף‪ ,‬כי אחרת‬
‫עלינו לומר שמאחר ולא יתכן שאדם זר יעשה‬           ‫יהיה כאן מצב אבסורדי שהלה יעשה סחורה‬
‫סחורה על חשבון בית שאינו שלו‪ ,‬ממילא בהכרח‬        ‫בפרתו של חבירו‪ ,‬אך הסיבה האמתית שבגינה‬
‫שכאשר אדם זר ביטח את ביתו של חבירו כוונתו‬        ‫יקבלו הבעלים את הכסף אינה אלא מחמת שכל‬
‫הייתה שבמקרה שיארע נזק לבית אז בעל הבית‬          ‫עוד שהשוכר לא נפטר מחיוביו לבעלים‪ ,‬הבעלים‬
‫יהיה המוטב‪ ,‬והמבטח רק היה כמתווך בין בעלי‬        ‫הם הזכאים לתבוע את השואל ולא השוכר‪ ,‬סברא‬
‫הדירה וחברת הביטוח‪ ,‬כך שלשיטת שאר הראשונים‬       ‫שאינה שייכת כלל וכלל בנידון של חבירות הביטוח‪,‬‬
‫סברתו של רבי יוסי רלוונטית גם בנידון של חבירות‬   ‫כי הרי אין לחבירות הביטוח כל זיקה עם הבעלים‬
                                                 ‫אלא רק עם אלו שרכשו את פוליסת הביטוח‪,‬‬
                                      ‫הביטוח‪.‬‬    ‫ממילא למרות האבסורדיות שבמצב שהלה עושה‬
                                                 ‫סחורה בדירתו של חבירו‪ ,‬אך מכיוון שאין לנו כל‬
          ‫שיטת רבינו יהונתן‬                      ‫סיבה הגיונית לשלול מרוכש הפוליסה לממש את‬
                                                 ‫הביטוח ולתבוע לעצמו את התגמולים‪ ,‬ממילא אכן‬
‫הסבר מחודש בהלכה זו מבואר בחידושי רבינו‬          ‫הלה יעשה סחורה בדירתו של חבירו‪ ,‬הוי אומר‬
‫יהונתן (בחידושיו על הרי"ף בבא מציעא דף י"ט‬       ‫שלשיטת התוספות מי שרכש את הביטוח יהיה זכאי‬
‫עמוד ב' בדפי הרי"ף)‪ ,‬רבינו יהונתן קובע שכאשר‬
‫משלמים עבור חפץ שניזוק הרי זה כאילו החפץ‬                                       ‫לקבל את הפיצוי‪.‬‬
‫קיים‪ ,‬כי התשלום הינו תמורה לחפץ‪ ,‬ולכן ברור‬
‫שהשוכר חייב לשלם את הכסף לבעלים של הפרה‪.‬‬                   ‫שיטת הראשונים‬

‫ולדברי רבינו יהונתן לכאורה גם בנידון של‬          ‫אמנם רבים מהראשונים [תוס' שאנץ הובא‬
‫חבירות הביטוח‪ ,‬מכיוון שחבירות הביטוח שילמו‬       ‫בשטמ"ק‪ ,‬ריטב"א‪ ,‬תלמיד הרשב"א‪ ,‬רא"ש (בבא‬
‫את הבית‪ ,‬ממילא הרי זה כאילו הבית קיים‪ ,‬ובוודאי‬   ‫מציעא פרק ג' סימן ה')‪ ,‬וכן הוא בריטב"א (כתובות‬
                                                 ‫דף ל"ד עמוד ב')‪ ,‬ובעוד ראשונים] פירשו שסברת‬
   ‫שאם הבית קיים‪ ,‬הוא יוחזר לבעליו האוריגינלים‪.‬‬  ‫רבי יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו‬
                                                 ‫מהווה סיבה לכך שהבעלים יקבלו את התמורה‪,‬‬
‫אך למבואר בעלה ח' שהתגמול של חברת‬                ‫כי מאחר ויש הגיון ברור שאין כל יושר וצדק בכך‬
‫הביטוח אינו תשלום על החפץ‪ ,‬ואין זאת אלא שחברת‬    ‫שאדם זר יעשה רווחים בממון שאינו שלו‪ ,‬על כן‬
‫הביטוח התחייבה להעביר פיצוי כספי למוטב במקרה‬     ‫בהכרח שכאשר השוכר השאיל את הפרה לאחר‬
‫של הפסד‪ ,‬אך אין זה כלל תשלום על ההפסד‪ ,‬ולפי‬      ‫לא הייתה כוונתו לשעבד את השואל כלפיו‪ ,‬כי הרי‬
‫זה גם לאחר שחברת הביטוח תשפה את המוטב בגין‬       ‫לא יתכן שתהייה כוונתו לעשות סחורה בפרתו‬
‫כך לא נדון שכאילו הבית קיים‪ ,‬כי הכסף אינו תשלום‬  ‫של חבירו‪ ,‬ואלא בהכרח שכוונתו הייתה להיות‬
‫על הבית‪ ,‬כך שלדברי רבינו יהונתן לא יהיה כל סיבה‬
‫למנוע מהשוכרים לקבל את התגמולים של חברת‬

                                      ‫הביטוח‪.‬‬
   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24   25