Page 20 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גירש ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫כ‬

‫כשליח של הבעלים ולהשאיל בשליחותם את‬ ‫שיטת התוספות‬
‫הפרה לשואל‪ ,‬ולכן השואל אינו מחויב לשוכר אלא‬
‫לבעלים‪ ,‬כי התחייבותו של השואל הייתה לבעלים‬ ‫לשיטת התוספות טענתו של רבי יוסי כיצד‬
‫הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו איננה העילה‬
‫ואילו השוכר היה רק המתווך‪.‬‬ ‫האמתית לכך שהבעלים של הפרה יקבל את‬
‫התשלום‪ ,‬אלא טענה זו אינה אלא הוכחה לכך‬
‫ולדבריהם מסתבר שגם בנידון של הביטוח‬ ‫שהבעלים הוא הזכאי לקבל את הכסף‪ ,‬כי אחרת‬
‫עלינו לומר שמאחר ולא יתכן שאדם זר יעשה‬ ‫יהיה כאן מצב אבסורדי שהלה יעשה סחורה‬
‫סחורה על חשבון בית שאינו שלו‪ ,‬ממילא בהכרח‬ ‫בפרתו של חבירו‪ ,‬אך הסיבה האמתית שבגינה‬
‫שכאשר אדם זר ביטח את ביתו של חבירו כוונתו‬ ‫יקבלו הבעלים את הכסף אינה אלא מחמת שכל‬
‫הייתה שבמקרה שיארע נזק לבית אז בעל הבית‬ ‫עוד שהשוכר לא נפטר מחיוביו לבעלים‪ ,‬הבעלים‬
‫יהיה המוטב‪ ,‬והמבטח רק היה כמתווך בין בעלי‬ ‫הם הזכאים לתבוע את השואל ולא השוכר‪ ,‬סברא‬
‫הדירה וחברת הביטוח‪ ,‬כך שלשיטת שאר הראשונים‬ ‫שאינה שייכת כלל וכלל בנידון של חבירות הביטוח‪,‬‬
‫סברתו של רבי יוסי רלוונטית גם בנידון של חבירות‬ ‫כי הרי אין לחבירות הביטוח כל זיקה עם הבעלים‬
‫אלא רק עם אלו שרכשו את פוליסת הביטוח‪,‬‬
‫הביטוח‪.‬‬ ‫ממילא למרות האבסורדיות שבמצב שהלה עושה‬
‫סחורה בדירתו של חבירו‪ ,‬אך מכיוון שאין לנו כל‬
‫שיטת רבינו יהונתן‬ ‫סיבה הגיונית לשלול מרוכש הפוליסה לממש את‬
‫הביטוח ולתבוע לעצמו את התגמולים‪ ,‬ממילא אכן‬
‫הסבר מחודש בהלכה זו מבואר בחידושי רבינו‬ ‫הלה יעשה סחורה בדירתו של חבירו‪ ,‬הוי אומר‬
‫יהונתן (בחידושיו על הרי"ף בבא מציעא דף י"ט‬ ‫שלשיטת התוספות מי שרכש את הביטוח יהיה זכאי‬
‫עמוד ב' בדפי הרי"ף)‪ ,‬רבינו יהונתן קובע שכאשר‬
‫משלמים עבור חפץ שניזוק הרי זה כאילו החפץ‬ ‫לקבל את הפיצוי‪.‬‬
‫קיים‪ ,‬כי התשלום הינו תמורה לחפץ‪ ,‬ולכן ברור‬
‫שהשוכר חייב לשלם את הכסף לבעלים של הפרה‪.‬‬ ‫שיטת הראשונים‬

‫ולדברי רבינו יהונתן לכאורה גם בנידון של‬ ‫אמנם רבים מהראשונים [תוס' שאנץ הובא‬
‫חבירות הביטוח‪ ,‬מכיוון שחבירות הביטוח שילמו‬ ‫בשטמ"ק‪ ,‬ריטב"א‪ ,‬תלמיד הרשב"א‪ ,‬רא"ש (בבא‬
‫את הבית‪ ,‬ממילא הרי זה כאילו הבית קיים‪ ,‬ובוודאי‬ ‫מציעא פרק ג' סימן ה')‪ ,‬וכן הוא בריטב"א (כתובות‬
‫דף ל"ד עמוד ב')‪ ,‬ובעוד ראשונים] פירשו שסברת‬
‫שאם הבית קיים‪ ,‬הוא יוחזר לבעליו האוריגינלים‪.‬‬ ‫רבי יוסי כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו‬
‫מהווה סיבה לכך שהבעלים יקבלו את התמורה‪,‬‬
‫אך למבואר בעלה ח' שהתגמול של חברת‬ ‫כי מאחר ויש הגיון ברור שאין כל יושר וצדק בכך‬
‫הביטוח אינו תשלום על החפץ‪ ,‬ואין זאת אלא שחברת‬ ‫שאדם זר יעשה רווחים בממון שאינו שלו‪ ,‬על כן‬
‫הביטוח התחייבה להעביר פיצוי כספי למוטב במקרה‬ ‫בהכרח שכאשר השוכר השאיל את הפרה לאחר‬
‫של הפסד‪ ,‬אך אין זה כלל תשלום על ההפסד‪ ,‬ולפי‬ ‫לא הייתה כוונתו לשעבד את השואל כלפיו‪ ,‬כי הרי‬
‫זה גם לאחר שחברת הביטוח תשפה את המוטב בגין‬ ‫לא יתכן שתהייה כוונתו לעשות סחורה בפרתו‬
‫כך לא נדון שכאילו הבית קיים‪ ,‬כי הכסף אינו תשלום‬ ‫של חבירו‪ ,‬ואלא בהכרח שכוונתו הייתה להיות‬
‫על הבית‪ ,‬כך שלדברי רבינו יהונתן לא יהיה כל סיבה‬
‫למנוע מהשוכרים לקבל את התגמולים של חברת‬

‫הביטוח‪.‬‬