Page 17 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה יז‬

‫היא שהשוכר רשאי לקבל את הכסף מהשואל אם‬ ‫שבגין כך הוא זכאי לתבוע את השואל]‪ ,‬בשבועה‪,‬‬
‫כן יהיה כאן מצב אבסורדי שהלה יעשה סחורה‬ ‫[מחמת שהוא בירר את זכאותו באמצעות שבועה]‪,‬‬
‫בפרתו של חבירו‪ ,‬אך הסיבה האמתית שבגינה‬ ‫ונימא ליה משכיר לשוכר‪ ,‬דל אנת ודל שבועתך‪,‬‬
‫יקבלו הבעלים את הכסף הינה סיבה שונה לחלוטין‪,‬‬ ‫[יאמרו הבעלים של הפרה לשוכר אינני מעוניין‬
‫וכפי שבואר שכל עוד שהשוכר לא נפטר מחיוביו‬ ‫בך ובשבועתך‪ ,‬וכתבו התוספות שאפילו אם יש‬
‫לבעלים‪ ,‬הבעלים הם הזכאים לתבוע את השואל‬ ‫לשוכר עדים על כך שהפרה מתה באונס הם לא‬
‫יפטרו ממחויבותם לבעלים‪ ,‬כי כל זמן שהבעלים‬
‫ולא השוכר‪.‬‬ ‫לא תבע את השוכר לדין אין תוקף לעדות]‪ ,‬ואנא‬
‫משתעינא דינא בהדי שואל [ומאחר ולא תשבע לי‪,‬‬
‫ולפי זה מאחר וטענתו של רבי יוסי כיצד הלה‬ ‫ממילא אני יהיה זכאי לתבוע את השואל שישלם לי‬
‫עושה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬אין די בה בכדי‬ ‫ולא לך‪ ,‬כי עדיין לא נפטרת מהחיובים שלך כלפי]"‪,‬‬
‫להעביר את הכסף לבעלים‪ ,‬אלא הבעלים מקבלים‬ ‫רב אידי בר אבין תוהה מדוע סבורים רבנן שהשוכר‬
‫את הכסף רק מחמת זאת שכל עוד שהשוכר לא‬ ‫זכאי לקבל את הכסף מהשואל והרי הוא לא קנה‬
‫נפטר מחיוביו לבעלים אזי הבעלים הם הזכאים‬ ‫את הפרה אלא בשבועה‪ ,‬כלומר באמצעות הוכחה‬
‫לתבוע את השואל‪ ,‬והרי סברא זו אינה שייכת כלל‬ ‫על כך שארע אונס לפרה‪ ,‬ואם כן יאמרו הבעלים‬
‫וכלל לנידון של הביטוח‪ ,‬כי הרי חבירות הביטוח אין‬ ‫של הפרה לשוכר‪ ,‬אינני רוצה שתשבע לי‪ ,‬וממילא‬
‫להם כל זיקה עם הבעלים אלא רק עם אלו שרכשו‬ ‫השוכר לא יהיה זכאי לקבל את הכסף מהשואל‪ ,‬וזה‬
‫את פוליסת הביטוח‪ ,‬ממילא למרות האבסורדיות‬ ‫כמבואר שהשוכר רשאי לתבוע את הכסף מהשואל‬
‫שבמצב זה שהלה עושה סחורה בדירתו של חבירו‪,‬‬
‫אך מכיוון שאין לנו כל סיבה הגיונית לשלול מרוכש‬ ‫רק בתנאי שהוא נפטר מחיוביו לבעלים‪.‬‬
‫הפוליסה לממש את הביטוח ולתבוע לעצמו את‬
‫התגמולים‪ ,‬ממילא אכן הלה יעשה סחורה בדירתו‬ ‫ובאחרונים נכתבו כמה ביאורים בטעם הדבר‬
‫שכל עוד שלא נפטר השוכר מחיוביו לבעלים אזי‬
‫של חבירו‪.‬‬ ‫החיוב של השואל הינו לבעלים ולא למשכיר‪ ,‬עיין‬
‫רש"ש (בתוך דבריו בפירושו על המשנה)‪ ,‬ובחידושי‬
‫כך שלשיטת התוספות אין כל מניעה שרוכש‬ ‫הגאון רבי שמעון יהודה הכהן שקאף (בבא מציעא‬
‫פוליסת הביטוח יקבל את התשלומים מחברת‬ ‫סימן כ"ה)‪ ,‬ובחזון איש (חושן משפט סימן ח' אות‬
‫הביטוח‪ ,‬וזאת למרות היותו אדם זר‪ ,‬ואכן הלה‬ ‫ה')‪ ,‬ובקהילות יעקב (בבא מציעא סימן ל"ג)‪ ,‬ועיין‬
‫בזה עוד בחידושי רבי עקיבא איגר‪ ,‬ובפני יהושע‪,‬‬
‫יעשה סחורה בדירתו של חבירו‪.‬‬
‫במה שכתבו בפירוש דברי המשנה‪.‬‬
‫שיטת הראשונים‬
‫הוכחה ולא סיבה‬
‫אמנם רבים מהראשונים [תוס' שאנץ הובא‬
‫בשטמ"ק‪ ,‬ריטב"א‪ ,‬תלמיד הרשב"א‪ ,‬רא"ש (בבא‬ ‫ולביאור התוספות טענתו של רבי יוסי כיצד‬
‫מציעא פרק ג' סימן ה')‪ ,‬וכן הוא בריטב"א (כתובות‬ ‫הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו איננה העילה‬
‫דף ל"ד עמוד ב')‪ ,‬ובעוד ראשונים] פירשו שטעמו‬ ‫האמתית לכך שהבעלים של הפרה זכאי לקבל‬
‫של רבי יוסי הוא מחמת שכאשר השוכר השאיל את‬ ‫מהשואל את הכסף‪ ,‬אלא טענה זו אינה אלא הוכחה‬
‫הפרה לא הייתה כוונתו שהשואל יהיה משועבד לו‪,‬‬ ‫לכך שהבעלים זכאי לתבוע את הכסף‪ ,‬כי אם ההלכה‬
‫אלא השוכר היה רק כשליח של הבעלים להשאיל‬
‫את הפרה‪ ,‬ולכן המחויבות של השואל אינה לשוכר‬