Page 16 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 16

‫משה‬  ‫'א גירש ‪' -‬ב הלע‬                          ‫מתנת‬  ‫טז‬

‫רבי יוסי תהה כיצד יתכן שהלה יעשה סחורה בפרתו של חבירו‪ ,‬ומפני כן הוא‬
‫מחייב את השואל לשלם את הכסף לבעלים של הפרה‪ ,‬אך למרות שהאבסורדיות‬
‫שהביאה את רבי יוסי למסקנה זאת נשמעת מוצדקת‪ ,‬כי לא יתכן שאדם יעשה קופה‬
‫בגין הפסד ממונו של הזולת‪ ,‬אך אין די בזה בכדי להעניק הסבר הגיוני מדוע בעל‬
‫הפרה יקבל את הכסף‪ ,‬והלא הוא השכיר את הפרה לדן‪ ,‬ואם ארע אונס בחפץ ההלכה‬
‫היא שהשוכר אינו צריך לשלם לבעלים‪ ,‬ואם כן מדוע הכסף שנפתלי משלם יועבר‬

                                                                        ‫לבעלים של הפרה‪.‬‬

                                                   ‫ונשנו בזה בראשונים כמה ביאורים‪.‬‬

‫השוכר יהיה זכאי לקבל את הכסף מהשואל‪ ,‬אך‬                   ‫ביאור התוספות‬
‫כיוון שהבעלים מתחכם ולא תובע את השוכר לבית‬
‫הדין‪ ,‬אם כן בהעדר תביעה הרי בית הדין עדיין לא‬  ‫בתוספות (ד"ה תחזור פרה) ביארו שכל עוד‬
‫פסק שהשוכר נפטר מחיוביו לבעלים‪ ,‬ולכן השואל‬     ‫שהשוכר לא יפטר מחיוביו לבעלים אזי החיובים של‬
‫מחויב לבעלים ולא לשואל‪ ,‬כי כל עוד שהשוכר לא‬    ‫השואל הינם לבעלים של הפרה ולא לשוכר‪ ,‬ואילו‬
‫נפטר מחיוביו לבעלים אזי מחויבותו של השואל‬      ‫השוכר אינו זכאי לתבוע מהשואל לשלם לו אלא רק‬
                                               ‫אם השוכר יפטר מחיוביו לבעלים של הפרה‪ ,‬ומפני‬
                       ‫הינה לבעלים ולא לשוכר‪.‬‬  ‫כן כל עוד שדן השוכר לא יפטר מחיוביו ליקותיאל‬
                                               ‫שהינו הבעלים של הפרה אזי המחויבות של נפתלי‬
‫אבל רבנן סוברים שההתחכמות של הבעלים‬            ‫השואל הינה ליקותיאל‪ ,‬וזאת למרות שנפתלי שאל‬
‫בזה שהוא לא תבע את השוכר לבית דין לא תועיל‬     ‫את הפרה מדן ולא מיקותיאל‪ ,‬ורק כאשר דן יפטר‬
‫לו למנוע את חפותו של השוכר‪ ,‬וזאת מחמת‬          ‫מחיוביו ליקותיאל רק אז חיוביו של נפתלי יהיו לדן‪,‬‬
‫שמיד כשקרה האונס לחפץ המושכר השוכר נפטר‬        ‫ומפני כן נחלקו רבנן ורבי יוסי למי השואל משלם‪,‬‬
‫מחיוביו לבעלים‪ ,‬ואילו הצורך להציג את ההוכחות‬   ‫שרבנן סבורים שמכיוון שהשוכר הביא לבית דין‬
‫בבית דין אינו אלא בכדי שתהיה באפשרותם של‬       ‫הוכחה שארע לפרה אונס‪ ,‬ובגין כך השוכר נפטר‬
‫הדיינים לקבוע שאכן יש די סימוכין בכדי לזכות‬    ‫מחיוביו לבעלים של הפרה‪ ,‬כי הרי שוכר פטור‬
‫את השוכר‪ ,‬אך זכאותו של השוכר הינה מידית אף‬
‫ללא ההתדיינות‪ ,‬כך שגם בהעדר תביעה השוכר‬                     ‫באונסים‪ ,‬לכן השואל משלם לשוכר‪.‬‬
‫נפטר מחיוביו לבעלים של הפרה‪ ,‬וממילא מכיוון‬
‫שהשוכר נפטר גם ללא הצגת הראיות‪ ,‬לכן השואל‬      ‫אבל רבי יוסי סבור שכל עוד שהבעלים של‬
‫משלם לשוכר ולא לבעלים של הפרה‪ ,‬כי הרי השוכר‬    ‫הפרה לא תבע לבית דין את השוכר אזי השוכר‬
                                               ‫עדיין לא נפטר מחיוביו לבעלים‪ ,‬כי הרי הוא לא‬
                     ‫כבר נפטר מחיוביו לבעלים‪.‬‬  ‫הציג בבית הדין את האסמכתאות שבגינם הינו‬
                                               ‫פטור מחובתו לבעלים‪ ,‬ואף שאם הבעלים יתבעו‬
         ‫דל אנת ודל שבועתך‬                     ‫את השוכר לבית דין יהיו לו הוכחות חותכות על‬
                                               ‫כך שהפרה מתה באונס‪ ,‬אך במקרה זה הבעלים‬
‫והתוספות מבססים את סברתם מדברי‬                 ‫מעדיפים להימנע מלתבוע את השוכר לבית דין‪,‬‬
‫הגמרא שם בסוגיא‪" ,‬אמר ליה רב אידי בר אבין‬      ‫כי אם הם יתבעו את השוכר לבית הדין אזי הוא‬
‫לאביי‪ ,‬מכדי [נתבונן]‪ ,‬שוכר במאי קני להאי פרה‪,‬‬  ‫יוכיח את חפותו ויפטר מחיוביו לבעלים‪ ,‬וממילא‬
‫[במה נפטר השוכר מחיוביו לבעלים של הפרה‪,‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21