Page 14 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'א גירש ‪' -‬א הלע‬ ‫מתנת‬ ‫יד‬

‫כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו‬

‫את הפרה ישלשל לכיסו את התמורה שהוא יקבל‬ ‫בבא מציעא (דף ל"ה עמוד ב') "השוכר פרה‬
‫מנפתלי‪ ,‬והוא ייצא מורווח ממיתתה של הפרה‪ ,‬ולכן‬ ‫מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה‪ ,‬ישבע השוכר‬
‫הורו רבנן שמוטל על השוכר להוכיח שאכן הפרה‬ ‫שמתה כדרכה‪ ,‬והשואל ישלם לשוכר‪ ,‬אמר רבי יוסי‪,‬‬
‫מתה באונס ובכך הוא יפטר מחיובו לבעלים‪ ,‬כדין‬ ‫כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו? אלא‪,‬‬
‫שוכר שפטור מאונסים‪ ,‬ואילו השואל שחייב גם‬ ‫תחזור פרה לבעלים"‪ ,‬דן שכר פרה מיקותיאל ולאחר‬
‫במתה מחמת אונס ישלם לשוכר‪ ,‬כי השוכר הוא זה‬ ‫מכן הוא השאיל את הפרה לנפתלי‪ ,‬התוצאה היא‬
‫שכיום ישנם שני אנשים שהינם נושאים באחריות‬
‫שהשאיל לו את הפרה‪.‬‬ ‫על הפרה‪ ,‬דן ששכר את הפרה מיקותיאל‪ ,‬ונפתלי‬

‫שיטת רבי יוסי‬ ‫ששאל את הפרה מדן‪.‬‬

‫אך רבי יוסי אינו מוכן לקבל תוצאה כזאת שאדם‬ ‫אמנם באם הפרה מתה שלא באשמתם אלא‬
‫זר יעשה קופה על חשבון ממונו של חבירו‪ ,‬ולכן רבי‬ ‫מחמת אונס‪ ,‬יהיה בזה הבדל בין דינו של דן לדינו של‬
‫יוסי מתמיה "כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של‬ ‫נפתלי‪ ,‬כי דן השוכר יהיה פטור מלשלם על הפרה‪,‬‬
‫חבירו"‪ ,‬ורבי יוסי מכריע להלכה "אלא תחזור הפרה‬ ‫לעומת זאת נפתלי השואל יהיה מחויב לשלם על‬
‫הפרה‪ ,‬וכדין שואל חפץ מחבירו שגם אם החפץ‬
‫לבעלים"‪.‬‬ ‫יינזק שלא באשמתו למרות זאת יהיה מוטל עליו‬
‫לשלם‪ ,‬וזאת מאחר וכל ההנאה שלו‪ ,‬כי הרי הוא‬
‫וכדברי רבי יוסי נפסק ברמב"ם (הלכות שכירות‬ ‫קיבל מחבירו הנאה והוא לא שילם עליה כלום‪ ,‬ולכן‬
‫פרק א' הלכה ו') "כיצד השוכר פרה מחבירו‬ ‫הוא מחויב באחריות של החפץ‪ ,‬וגם אם החפץ יינזק‬
‫והשאילה לאחר ומתה כדרכה ביד השואל‪ ,‬הואיל‬ ‫באונס עליו לשלם לבעליו תמורתו‪[ ,‬פרט לאופן‬
‫והשואל חייב בכל‪[ ,‬כלומר גם בנזקים שארעו שלא‬ ‫שהחפץ ניזוק מחמת ההשתמשות בו‪ ,‬שאז אם ארע‬
‫באשמתו של השואל]‪ ,‬יחזירו דמי הפרה לבעלים‪,‬‬ ‫הנזק באונס אינו חייב לשלם]‪ ,‬אבל דן יהיה פטור‬
‫שאין זה השוכר עושה סחורה בפרתו של חבירו‪,‬‬ ‫מלשלם כי הרי דן לא קיבל את הפרה מיקותיאל‬
‫וכן כל כיוצא בזה"‪ ,‬וכן נפסק בשולחן ערוך (חושן‬ ‫בחינם אלא הוא שילם על הפרה דמי שכירות‪ ,‬ולכן‬
‫דינו כדין שוכר חפץ מחבירו שמאחר והוא שילם על‬
‫משפט סימן ש"ז סעיף ה')‪.‬‬ ‫ההשתמשות בחפץ‪ ,‬לכן כל שלא ניתן ליחס אליו‬

‫אורי ישלם לדוד‬ ‫את הנזק‪ ,‬הוא אינו חייב לשאת באחריות‪.‬‬

‫ומאחר והרמב"ם כתב שכן הדין בכל כיוצא‬ ‫שיטת רבנן‬
‫בזה‪ ,‬אם כן גם המקרה של דוד שמוליק ואורי‬
‫יהיה תלוי במחלוקתם של רבנן ורבי יוסי‪ ,‬כי הרי‬ ‫הוי אומר שנפתלי השואל חייב לשלם על הפרה‬
‫שמוליק שכר את הרכב מדוד‪ ,‬ומכיוון שהתאונה‬ ‫לדן המשאיל‪ ,‬אבל דן השוכר לא חייב לשלם על‬
‫ארע ללא אשמתו של הנהג‪ ,‬אם כן הרי זה בכלל‬ ‫הפרה ליקותיאל הבעלים‪ ,‬כך שהבעלים של הפרה‬
‫אונס‪ ,‬וההלכה היא ששוכר פטור מלשלם על נזק‬ ‫ייצא מופסד מכך שהפרה שלו מתה כי הרי הוא‬
‫שארע באונס‪ ,‬אך מכיוון שאורי קיבל משמוליק את‬ ‫לא קיבל עליה תמורה‪ ,‬ואילו דן ששכר מיקותיאל‬
‫הרכב ללא תמורה לכן דינו של אורי הינו כשואל‪,‬‬
‫ושואל חייב לשלם גם על נזק שארע באונס‪ ,‬ומפני‬