Page 170 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬ ‫קע‬

‫יש אומרים כך ויש אומרים כך‪ ,‬ההלכה היא כדעה‬ ‫כל נדיב לב עולות‬
‫האחרונה‪ ,‬אם כן ההלכה שכיום הקדש בלב אינו‬
‫הקדש‪ ,‬כי הרי דעה זו הובאה בשולחן ערוך כדעה‬ ‫בשולחן ערוך (חושן משפט סימן רי"ב סעיף‬
‫ח')‪" ,‬קנה קרקע אדעתא שיעשנו הקדש [הקונה‬
‫אחרונה‪.‬‬ ‫קרקע על דעת שיקדיש את הקרקע]‪ ,‬ולא הוציא‬
‫מפיו כלום [והוא רק חשב על זה בליבו אך הוא לא‬
‫ולפי זה גם כאשר הגבאים רכשו את הפוליסה‬ ‫ביטא זאת בשפתיו]‪ ,‬יש אומרים שכיון שגמר בלבו‬
‫מתוך מחשבה לייחד את התגמולים לרכישת כלי‬ ‫לתת לצדקה חייב ליתן [יש הסוברים שהמחשבה‬
‫קודש חילופיים‪ ,‬לא תהיה משמעות להתחייבות בלב‪.‬‬ ‫מחייבת וכמו שכתוב (דברי הימים ב'‪ ,‬כ"ט ל"א)‬
‫"כל נדיב לב עולות"]‪ ,‬ויש מי שאומר דאף על גב‬
‫יחיד ורבים הלכה כרבים‬ ‫דכתיב 'כל נדיב לב עולות' [ויש הסוברים שלמרות‬
‫שמהפסוק בדברי הימים עולה שדי בנדיבות לב‬
‫אבל בשו"ת וזאת ליהודה (חושן משפט סימן‬ ‫בכדי שתחול ההתחייבות להקדש‪ ,‬ואם כן לכאורה‬
‫ח') השיג על הכרעה זו‪ ,‬וכתב שמכיון שהשולחן‬ ‫כן הדין גם כאשר הוא חשב בליבו שכשהוא יקנה את‬
‫ערוך הביא את הדעה הראשונה בלשן רבים "ויש‬ ‫הקרקע הוא יקדיש אותה]‪ ,‬חולין מקדשים לא ילפינן‬
‫אומרים"‪ ,‬ואילו את דעת הרא"ש הוא הביא בלשון‬ ‫[מבואר בשבועות (דף כ"ו עמוד ב') שאין לומדים‬
‫יחיד "ויש מי שאומר"‪ ,‬באופן כזה אין אומרים‬ ‫חולין מקדשים‪ ,‬ומאחר והפסוק בדברי הימים עוסק‬
‫שההלכה היא כיש אומרים האחרון‪ ,‬אלא יחיד‬ ‫במקדיש קרבן‪ ,‬אם כן אין ללמוד משם שתחול‬
‫ורבים הלכה כרבים‪ ,‬וכן היא הדעה הרווחת בספרי‬ ‫ההתחיבות של המקדיש בליבו לחולין]‪ ,‬והאידנא‬
‫הפוסקים‪ ,‬עיין בשו"ת גינת ורדים (חלק אבן העזר‬ ‫כל הקדש יש לו דין חולין [וכיון שכיום יש להקדשות‬
‫דין של חולין ביחס להקדש של קרבנות שעליו דיבר‬
‫כלל ד' סימן ל')‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫הפסוק בדברי הימים]‪ ,‬שאין הקדש עתה לבדק הבית‬
‫ואינו אלא לצדקה [כי משחרב בית המקדש אין‬
‫ולדבריהם הכרעת השולחן ערוך היא להחמיר‬ ‫לנו בדק הבית‪ ,‬והנדרים הם לצדקה‪ ,‬וצדקה ביחס‬
‫שיש תוקף להתחייבות שבלב‪ ,‬וממילא יהיו מחויבים‬ ‫לקדשי בית המקדש הינם אלא כחולין]‪ ,‬הילכך‬
‫כל שלא הוציא בשפתיו אינו כלום [ולכן דעה זו‬
‫לקנות בכספי הביטוח ספרי תורה חילופיים‪.‬‬ ‫סבורה שמי שחושב כיום בליבו להקדיש את נכסיו‪,‬‬

‫הכרעת הרמ"א‬ ‫ההתחייבות אינה חלה]"‪.‬‬

‫וגם הרמ"א כתב שם "ויש להחמיר כסברא‬ ‫יש אומרים ויש אומרים‬
‫הראשונה"‪ ,‬וכן בשולחן ערוך יורה דעה (סימן רנ"ח‬ ‫הלכה כדעה האחרונה‬
‫סעיף י"ג) כתב הרמ"א "אם חשב בלבו ליתן איזה‬
‫דבר לצדקה‪ ,‬חייב לקיים מחשבתו ואין צריך אמירה‪,...‬‬ ‫הרי שנחלקו הראשונים האם כיום יש תוקף‬
‫ויש אומרים שאם לא הוציא בפיו אינו כלום‪ ,‬והעיקר‬ ‫להתחייבות שבלב‪ ,‬ובשולחן ערוך הובאו להלכה‬
‫שתי השיטות‪ ,‬ובספר ויאמר יצחק (חלק א' סי' ס"ו‬
‫כסברא הראשונה"‪.‬‬ ‫דף נ' עמודה ג') פסק שמכיון שהכלל הוא שכאשר‬
‫השולחן ערוך מביא ב' דעות חלוקות והוא כותב‬
‫כך שלרבים מהפוסקים הן לשיטת השולחן ערוך‬
‫והן לשיטת הרמ"א גם כיום יש תוקף להתחייבות‬
‫בלב להקדש‪ ,‬ולפי זה מאחר ורוכשי הפוליסה חשבו‬
‫בלבם ליעד את תגמולי הביטוח לרכישת כלי קודש‬
‫חילופיים‪ ,‬ממילא ההתחיבות חלה‪ ,‬ולכן הורה המנחת‬