Page 172 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ה הלע‬ ‫מתנת‬ ‫בעק‬

‫אלו יש תוקף מחייב גם אם ההתחייבות היתה רק‬ ‫חבלים ופריסת מצודות זקוקים למשטח רחב‪ ,‬ולזה‬
‫בלב‪.‬‬ ‫מתאים שטח של בית כנסת שחרב]‪ ,‬ואין שוטחין‬
‫על גגו פירות‪ ,‬ואין עושין אותו קפנדריא [קיצור‬
‫נדרי תענית‬ ‫דרך ומעבר ממקום למקום]‪ ,‬שנאמר והשמותי‬
‫את מקדשיכם ‪ -‬קדושתן אף כשהן שוממין"‪-,‬‬
‫ובדומה לזה כתב הט"ז (אורח חיים סימן‬ ‫מהפסוק "והשמותי את מקדשיכם" (ויקרא כ"ו‬
‫תקס"ב ס"ק ח') שהנודר בלבו להתענות יהיה‬ ‫ל"א) למדים שהתורה מכנה לבית המקדש בשם‬
‫להתחיבותו תוקף מחייב גם לשיטת הרא"ש‪ ,‬וזאת‬ ‫מקדש גם כשהוא בחורבנו ובשממונו‪ ,‬הרי שגם‬
‫מחמת שתענית הינה כהקרבת קרבן‪ ,‬וכמו שמפורש‬ ‫כשבית המקדש יחרב יהיה בו קדושה‪ ,‬ורבי יהודה‬
‫בברכות (דף י"ז עמוד א') "רב ששת כי הוה יתיב‬ ‫למד מהנאמר לגבי בית המקדש שהוא הדין לגבי‬
‫בתעניתא [כאשר רב יוסף היה יושב בתענית]‪ ,‬בתר‬ ‫קדושת בית כנסת‪ ,‬שגם כאשר בית הכנסת בחורבנו‬
‫דמצלי אמר הכי [הוא היה אומר לאחר התפילה]‪,‬‬
‫רבון העולמים גלוי לפניך בזמן שבית המקדש קיים‬ ‫יש בו קדושה‪.‬‬
‫אדם חוטא ומקריב קרבן‪ ,‬ואין מקריבים ממנו אלא‬
‫חלבו ודמו ומתכפר לו‪ ,‬ועכשיו ישבתי בתענית‬ ‫ניתוץ בית הכנסת‬
‫ונתמעט חלבי ודמי‪ ,‬יהי רצון מלפניך שיהא חלבי‬
‫ודמי שנתמעט כאילו הקרבתיו לפניך על גבי המזבח‬ ‫ומדברי רבי יהודה שהשווה את דיני בית הכנסת‬
‫ותרצני"‪ ,‬ומכיון שהיושב בתענית דומה למקריב‬ ‫לדיני בית המקדש למד המרדכי (מגילה רמז תתי"ט)‬
‫קרבן‪ ,‬לכן קבלת תענית הינה כקדשים שאף לשיטת‬ ‫שאסור לנתוץ דבר מבית כנסת‪ ,‬וכמו שכתוב בספרי‬
‫הרא"ש חל בזה אף התחיבות שבלב‪ ,‬ובזה יישב הט"ז‬ ‫(פרשת ראה) לגבי בית המקדש "מנין לנותץ אבן‬
‫את דברי הרא"ש (תענית פרק א' סימן י"ג) שמבואר‬ ‫מן ההיכל ומן המזבח ומן העזרה שהוא בלא תעשה‪,‬‬
‫בדבריו שם שמועיל קבלת תענית בלב‪ ,‬ואין מזה כל‬ ‫תלמוד לומר ונתצתם את מזבחותם לא תעשון כן לה'‬
‫סתירה לכך ששיטת הרא"ש היא שרק בנודר לבית‬
‫המקדש חלה ההתחיבות שבלב‪ ,‬כי קבלת תענית‬ ‫אלקיכם"‪.‬‬

‫הרי היא כנדר לבית המקדש‪.‬‬ ‫ומכל זה אנו למדים שיש משוואה בין קדושת‬
‫בית הכנסת לבין קדושת בית המקדש‪ ,‬ולכן כתב‬
‫לאור זאת מאחר שברכישת פוליסת ביטוח‬ ‫המהרי"ק שכשם שבנודר לבית המקדש הדבר‬
‫לספרי תורה נכלל בזה כונה ליעד את התגמולים לשם‬ ‫מוסכם שחלה ההתחיבות גם בלב‪ ,‬וכמו שכתוב‬
‫רכישת ספרי תורה חילופיים במקרה שחלילה ספרי‬ ‫בתרומת המשכן (שמות ל"ה כ"ב) "כל נדיב לב"‪,‬‬
‫התורה ינזקו‪ ,‬ממילא יהיה תוקף הלכתי להתחייבות‬ ‫ומזה למדו בשבועות (דף כ"ו עמוד ב') שיש תוקף‬
‫זאת גם לשיטת הרא"ש שכיום אין תוקף הלכתי‬ ‫להתחיבות בלב לתרום לבית המקדש‪ ,‬כן הדין גם‬
‫להתחייבות שבלב‪ ,‬כי התחייבות זאת הינה לבית‬ ‫ביחס לנודב לבית הכנסת שיש תוקף להתחיבות‬
‫כנסת והרי כתב המהרי"ק שהתחייבות לבית הכנסת‬
‫הרי היא כהתחייבות לבית המקדש‪ ,‬ואם כן כשם‬ ‫שבלב‪.‬‬
‫שמוסכם שיש תוקף הלכתי להתחייבות בלב לבית‬
‫המקדש‪ ,‬הוא הדין שיהיה תוקף הלכתי להתחייבות‬ ‫ולכן פסק המהרי"ק שיש תוקף הלכתי‬
‫להתחייבותו של מר שלמה להקדיש את הכלים‬
‫בלב לבית הכנסת‪.‬‬ ‫לבית הכנסת‪ ,‬וזאת למרות שההתחייבות היתה בלב‪,‬‬
‫כי התחייבות לנדוב לבית כנסת הרי היא כהתחייבות‬
‫לנדוב לבית המקדש‪ ,‬שלכל השיטות להתחייבויות‬