Page 153 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 153

‫מתנת חוטיבה משה גנק‬

                      ‫מסקנת הפוסקים‬

    ‫א‪ 	.‬הסמ"ע פסק להלכה כשיטת הר"ן הפוטר את השואל מחובת האחריות‪.‬‬

‫ב‪ 	.‬אך רבים מהאחרונים (ש"ך‪ ,‬אורים ותומים‪ ,‬ועוד) השיגו על הסמ"ע‪ ,‬אך להלכה‬
‫למעשה הם הורו שמחמת הספק אי אפשר להוציא ממון מהשואל‪ ,‬וזאת כיון‬

                              ‫שהשואל מוחזק בכסף והוא מסתיע בדברי הר"ן‪.‬‬

‫ג	‪ .‬אמנם נתיבות המשפט והאור שמח סבורים שדברי הר"ן נאמרו רק כשהשואל‬
                                                           ‫מסר למשאיל משכון‪.‬‬

‫ד‪ 	.‬והמחנה אפרים הסיק להלכה שלא כדברי הר"ן אלא שהשואל חייב אף על‬
                                                    ‫נזקים שארעו שלא מחמתו‪.‬‬

                       ‫להלכה ולמעשה‬

‫כך שבנידון שלפנינו לשיטת המחנה אפרים שלא קיבל להלכה את פסיקתו של‬
‫הר"ן יהיו מתפללי בית הכנסת חייבים כדין שואל שחייב גם על נזקים שארעו שלא‬
‫באשמתו‪ ,‬וכן הוא לשיטת נתיבות המשפט ואור שמח הסבורים שדברי הר"ן רלוונטים‬
‫רק כאשר הונח משכון כנגד ההשאלה‪ ,‬ומכיון שמתפללי בית הכנסת לא נתנו לרב‬
‫משכון כנגד הספר תורה ממילא לשיטתם דברי הר"ן אינם רלוונטיים בעניננו‪ ,‬ואף‬
‫לשיטת הש"ך והאורים ותומים שפטרו את השואל רק מחמת הספק‪ ,‬הרי בעניננו‬
‫מכיון שהרב מוחזק בתגמולי הביטוח אם כן אדרבה מחמת הספק לא יהיה ניתן‬
‫להוציא מהרב את תגמולי הביטוח‪ ,‬כי הרי יתכן שההלכה היא שלא כדברי הר"ן‬
‫ומתפללי בית הכנסת נושאים באחריות על גניבת ספר התורה‪ ,‬ורק לשיטת הסמ"ע‬
‫שפסק בהחלטיות כדברי הר"ן‪ ,‬לכן הרב יחויב להעביר את הכסף לקופת בית הכנסת‪,‬‬

 ‫וזאת מחמת שמתפללי בית הכנסת אינם נושאים באחריות על גניבת ספר התורה‪.‬‬

          ‫‪-‬ה‪-‬‬
‫מצות לא ניתנו ליהנות‬

‫ההנאה של השואל ספר מחבירו הינה קיום מצות‬         ‫עד כאן דנו לפטור את המתפללים מחמת‬
‫לימוד התורה שהשואל מקיים בעת הלימוד מתוך‬         ‫סברתו של הר"ן שפטר את השואל ספר מחבירו‬
‫הספר‪ ,‬והנאה זו אינה סיבה לחיב‪ ,‬כי מצות לא ניתנו‬  ‫בגין פרוטה דרב יוסף‪ ,‬אך הקצות החושן (סי' ע"ב‬
‫להנאה (ראש השנה דף כ"ח עמוד א')‪ ,‬ואם כן אין כל‬   ‫ס"ק ל"ד) פטר את השואל ספר מחבירו מחובת‬
‫ההנאה של השואל‪ ,‬וכן כתב המחנה אפרים (הלכות‬       ‫האחריות מסיבה שונה‪ ,‬וזאת מאחר והעילה לחייב‬
                                                 ‫את השואל הינה מחמת שכל ההנאה שלו‪ ,‬והרי‬
                         ‫שאלה ופקדון סימן ג')‪.‬‬
   148   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158