Page 148 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 148
משה 'ו גריש ' -ג הלע מתנת חמק
בעלה ב' עסקנו בנידון אודות ספר התורה שמר עמוס תרם לבית הכנסת ,ספר זה
היה שייך לבית הכנסת ,אך מר עמוס שילם על פוליסת הביטוח ,בניגוד לזה ספר התורה
שהרב השאיל לבית הכנסת היה שייך לרב ,כי הרי הרב רק השאיל את הספר לבית
הכנסת ,ומאידך הביטוח שולם מקופת בית הכנסת ,כך ששני הנידונים מתנגדים זה לזה.
ולכן באם בנידון של מר עמוס ,תגמולי הביטוח יהיו של קופת בית הכנסת מכיון
שהספר תורה היה של הציבור ,ממילא בנידון של רב בית הכנסת התגמולים יהיו של הרב,
כי הרי הספר תורה שנגנב היה של הרב ,כך שהרב ימשיך לקיים את מצות כתיבת ספר
התורה בספר תורה שירכש בתגמולי הביטוח.
אבל אם בנידון של מר עמוס המסקנה תהיה שתגמולי הביטוח הינם של מר עמוס
מכיון שהוא זה ששילם את פוליסת הביטוח ,ממילא בנידון של רב בית הכנסת תגמולי
הביטוח יהיו של קופת בית הכנסת ,וזאת מכיון שתגמולי הביטוח שולמו מקופת בית
הכנסת ,כך שרב בית הכנסת לא יקיים את מצות כתיבת ספר תורה בספר תורה שנקנה
מהתשלומים של חברת הביטוח.
-ג-
אחריות המתפללים על ספרי התורה
במקביל לדילמה מי יקבל את תגמולי הביטוח ,התעורר ספק נוסף האם מתפללי
בית הכנסת יהיו חייבים לשלם לרב ספר תורה אחר ,וזאת מחמת שבית הכנסת
קיבל מהרב את הספר בהשאלה לצורך שימוש בספר לקריאת התורה מידי שבת
בשבתו ,והרי השואל מחבירו נושא באחריות על הפיקדון גם באם הפקדון הופסד
שלא באשמתו כלל ,וזאת מחמת שכל ההנאה שלו ,כי השואל חפץ מחבירו הנהנה
מכך הוא השואל שניתנה לו האפשרות להשתמש בפקדון ללא כל תשלום ותמורה,
וכך גם אנשי בית הכנסת נהנו מידי שבת בשבתו מקריאת התורה בספר תורה מהודר
שנרכש בדמים מרובים על ידי רב בית הכנסת ,כך שהציבור הינם כשואל שכל ההנאה
שלו ,ולכן הסתפקו מתפללי בית הכנסת האם עליהם לפצות את הרב על כך שספר
התורה נגנב.
הסכמה על אופי השמירה
ברור שלמרות שספרי התורה שנגנבו לא היו שמורים בצורה המקסימלית ,אך לא
ניתן להחשיב את הציבור כפושע בשמירה ,כי הרי כשהרב השאיל את ספר התורה לבית
הכנסת הוא היה מודע היטב לאופן שבו מונחים בבית הכנסת ספרי התורה ,וממילא