Page 146 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ג הלע‬ ‫מתנת‬ ‫ומק‬

‫כתיבת ספר התורה הוא נמנע מלתרום את הספר‬ ‫מי שכתב ספר תורה קיים כבר את מצות כתיבת‬
‫תורה לבית הכנסת אלא הוא רק השאיל לבית‬ ‫ספר תורה‪[ ,‬עיין מה שכתב על דברי התורת חיים‬
‫הכנסת את הספר תורה‪ ,‬אך לאחר שספר התורה‬ ‫הקרבן נתנאל (בספרו תורת נתנאל על פרשת יתרו)‬
‫נגנב הרי לשיטת התורת חיים וסיעתו הרב כבר לא‬ ‫"ראה זה דבר חדש‪ ,‬ואין אחד מהפוסקים שהזכיר דין‬
‫מקיים את מצות כתיבת ספר תורה‪ ,‬ואם כן על הרב‬ ‫זה‪ ,‬גם כל העולם כולו אין נוהגין כשנאבד מהם ספר‬
‫תורה שיכתוב מחדש"‪ ,‬ולכן הוא האריך להוכיח שלא‬
‫לכתוב ספר תורה חדש‪.‬‬ ‫כתורת חיים‪ ,‬ודבריו צוטטו שם בפתחי תשובה‪,‬‬
‫וכדבריו סבורים גם הגאון רבי יונה לנד בספרו בני‬
‫אמנם למרות שהמנחת חינוך החזיק כשיטת‬ ‫יונה‪ ,‬והפרדס דוד (פרשת כי תצא)‪ ,‬אך מנגד הבית‬
‫התורת חיים‪ ,‬עם זאת כתב המנחת חינוך שפסיקה‬ ‫יהודה (חלק א' יורה דעה סימן כ"ג) הובא בברכי‬
‫זו רלוונטית רק למקרה שספר התורה ניזוק‪ ,‬אבל‬
‫אם לאחר שכתבו את הספר תורה הוא נגנב‪ ,‬בגין‬ ‫יוסף (יורה דעה סימן ע"ר) פסק כתורת חיים]‪.‬‬
‫כך לא הפסיד הכותב את קיום מצות כתיבת ספר‬
‫תורה‪ ,‬וזאת מכיון שהרי הספר תורה קיים‪ ,‬אלא‬ ‫והחולקים מתבססים על לשון הרמב"ם (הלכות‬
‫שהוא לא אצלו אלא אי שם בביתו של הגנב‪ ,‬אך‬ ‫ספר תורה פרק ז' הלכה א') "מצות עשה על כל איש‬
‫מכיון שהספר תורה קיים הכותב מקיים בו בכל עת‬ ‫ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו‪ ,‬שנאמר‬
‫ובכל שעה את מצות כתיבת ספר תורה‪ ,‬למרות‬ ‫ועתה כתבו לכם את השירה"‪ ,‬וכעין זה בשולחן‬
‫שכרגע אין לו גישה לספר תורה‪ ,‬ולדברי המנחת‬ ‫ערוך (יורה דעה סימן ע"ר סעיף א')‪ ,‬שמשמעות‬
‫חינוך אף שספר התורה של הרב נגנב אבל הוא‬ ‫דבריהם היא שהמצוה היא לכתוב את הספר תורה‪,‬‬
‫עדיין מקיים בו מצות כתיבת ספר תורה‪ ,‬וזאת‬ ‫ומעת שהוא כתב את הספר תורה כבר השלים‬
‫את חובתו‪ ,‬ואין כל הבדל בין אם לאחר מכן הוא‬
‫מאחר והספר קיים אי שם‪.‬‬ ‫העביר את הספר תורה לאחרים או שהוא השאיר‬
‫לעצמו את הספר תורה‪ ,‬ולדבריהם אין כל מניעה‬
‫אבל הערוך השולחן (יורה דעה סימן ע"ר סעיף‬ ‫להקדיש את הספר תורה לבית הכנסת‪ ,‬כי הרי‬
‫י"ב) כתב "לפי מה שכתבנו בשם אחד מהגדולים‬ ‫מהעת שנכתב הספר התורם כבר נפטר מהחיוב‬
‫[כוונתו לתורת חיים הנזכר]‪ ,‬שהכותב ספר תורה‬
‫ומסרו לבית הכנסת שלא יצא ידי חובה‪ ,‬ממילא‬ ‫לכתוב ספר תורה‪.‬‬
‫שהוא הדין אם כתב ספר תורה ונאבדה‪ ,‬או נגנבה‬
‫שחייב לכתוב אחרת"‪ ,‬הרי שהערוך השולחן חולק‬ ‫אמנם המנחת חינוך (מצוה תרי"ג) החזיק‬
‫על המנחת חינוך והוא סובר שלשיטת התורת חיים‬ ‫בשיטת התורת חיים‪ ,‬והוא אף מדייק כן מלשון ספר‬
‫אם נגנב הספר תורה חייבים לכתוב ספר תורה חדש‪,‬‬ ‫החינוך (מצוה תרי"ג)‪ ,‬שכתב "שנצטוינו להיות לכל‬
‫כי הוא סבור שאין די בזה שהספר תורה קיים אי שם‪,‬‬ ‫איש מישראל ספר תורה"‪ ,‬שמשמע מלשונו שאין די‬
‫אלא בכדי לקיים את המצוה צריך שהספר תורה‬ ‫בזה שכותבים ספר תורה‪ ,‬אלא צריך שהספר תורה‬
‫יהיה אצלו‪ ,‬ולכן מכיון שהספר תורה נגנב חייבים‬ ‫ישאר אצל הכותב‪ ,‬ולכן אם הוא הקדיש את הספר‬
‫לכתוב ספר תורה אחר‪ ,‬וכדברי הערוך השולחן‬
‫לבית הכנסת הוא לא מקיים את המצוה‪.‬‬
‫מפורש שם בתורת חיים‪.‬‬
‫ספר תורה שנגנב‬
‫ובספר החינוך (מצוה תרי"ג) "ציוונו ברוך הוא‬
‫להיות לכל אחד ואחד מבני ישראל ספר תורה מוכן‬ ‫ומפני כן רב בית הכנסת חשש לשיטת התורת‬
‫חיים וההולכים בשיטתו‪ ,‬ולכן מלכתחילה עם תום‬