Page 142 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫במק‬

‫זכות החלטה‬ ‫ראובן ביטח את ביתו של שמעון‬

‫אבל אם התגמולים של חברת הביטוח נידונים‬ ‫בשריג א' דנו בארוכה למי שייכים תגמולי‬
‫כתשלום על הספר תורה‪ ,‬אם כן יהיה מר עמוס‬ ‫הביטוח כאשר ראובן ביטח את ביתו של שמעון‪,‬‬
‫חייב לרכוש בתגמולים ספר תורה חדש‪ ,‬וכדין מוכר‬ ‫ורבים סבורים שהכסף שייך למי ששילם על‬
‫ספר תורה שהוא חייב לרכוש ספר תורה אחר‬ ‫הביטוח‪ ,‬אך יש הסוברים שהכסף שייך לבעל הבית‪,‬‬
‫בתשלום שהוא קיבל על הספר תורה שנמכר‪ ,‬כי‬ ‫ודייני בראד פישרו בין הצדדים והעניקו שני שליש‬
‫מעלים בקודש ואין מורידים‪ ,‬אך עם זאת מאחר‬
‫ותגמולי הביטוח הינם של משלם הפוליסה וממילא‬ ‫לבעל הבית‪ ,‬ושליש לזה ששילם על הביטוח‪.‬‬
‫הכסף שייך למר עמוס‪ ,‬לכן כאשר עמוס ירכוש‬
‫בכסף ספר תורה חדש‪ ,‬יהיה זה זכותו הבלעדית של‬ ‫עמוס ביטח את ספר התורה שתרם‬
‫מר עמוס לקבוע להיכן יוכנס ספר התורה‪ ,‬כי מאחר‬
‫ומר עמוס שילם על הביטוח‪ ,‬ממילא הספר תורה‬ ‫לנידון זה תהיינה השלכות גם ביחס לספר‬
‫שלו‪ ,‬ומכיון שמר עמוס מעונין לתרום את הספר‬ ‫התורה שנתרם לבית הכנסת על ידי מר עמוס‪ ,‬כי‬
‫תורה לבית כנסת אחר‪ ,‬אין מי שיכול לעכב בעדו‪.‬‬ ‫הרי למרות שעמוס תרם את ספר התורה לבית‬
‫הכנסת כך שהספר התורה היה שייך לציבור‪ ,‬אבל‬
‫העדר סמכות‬ ‫הרי עמוס הוא זה ששילם מכספו לחברת הביטוח‬
‫מידי חודש בחודשו בכדי לבטח את הספר‪ ,‬ואם כן‬
‫אך כל זאת אם נכריע כסוברים שתגמולי‬ ‫הנידון אודות עמוס ששילם דמי ביטוח על ספר‬
‫הביטוח שייכים למי ששילם על הפוליסה‪ ,‬אבל‬ ‫תורה שהיה שייך לציבור מקביל לנידון אודות‬
‫אם נפסוק כשיטות הסבורות שתגמולי הביטוח‬
‫שייכים לבעל החפץ שאבד ולא למי ששילם על‬ ‫ראובן ששילם דמי ביטוח על ביתו של שמעון‪.‬‬
‫הביטוח‪ ,‬אם כן למר עמוס לא תהיה הסמכות‬
‫לקבוע מה לעשות בתגמולי הביטוח‪ ,‬ועמדתו לא‬ ‫הכסף של עמוס‬
‫תהיה רלוונטית ביחס לקבלת ההחלטה היכן ישכון‬
‫הספר תורה החדש‪ ,‬וזאת למרות שמר עמוס שילם‬ ‫כך שאם ההלכה היא שתגמולי הביטוח שייכים‬
‫את דמי הביטוח‪ ,‬אך כיון שספר התורה שנגנב היה‬ ‫למי ששילם על הביטוח‪ ,‬אם כן מר עמוס יקבל את‬
‫רכוש בית הכנסת אהל אברהם‪ ,‬לכן גם תגמולי‬ ‫תגמולי הביטוח על הספר שהוא תרם לבית הכנסת‪,‬‬
‫הביטוח שייכים לקופת בית הכנסת אהל אברהם‪,‬‬ ‫כי למרות שהספר היה שייך לציבור‪ ,‬אבל עמוס‬
‫הוא זה ששילם על הביטוח‪ ,‬ותשלומי הביטוח הינם‬
‫ולא למר עמוס‪.‬‬ ‫של מי ששילם על הביטוח‪ ,‬ולכן התגמולים יהיו‬

‫כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו‬ ‫שייכים למר עמוס‪.‬‬

‫אך יתכן שגם אם נסבור שכאשר ראובן ביטח‬ ‫ועל כן באם נכריע כשיטות הסוברות שהכסף‬
‫את ביתו של שמעון דמי הביטוח יהיו של ראובן‪,‬‬ ‫שהתקבל מחברת הביטוח אינו תשלום על הספר‬
‫וזאת מאחר וראובן הוא זה ששילם על הביטוח‪,‬‬ ‫תורה אלא מענק שמר עמוס קיבל בגלל שהספר‬
‫אבל כאשר מדובר בביטוח של ספרי תורה יתכן‬ ‫נגנב‪ ,‬ממילא יהיה רשאי מר עמוס ליעד את הכסף‬
‫שתגמולי הביטוח יהיו שייכים לבעל החפץ‬ ‫שהוא קיבל מהביטוח לכל מטרה שיחפוץ‪ ,‬והוא לא‬
‫יהיה מוגבל לרכוש בכסף דווקא ספר תורה חילופי‪,‬‬

‫[וכמו שהתבאר בעלה א']‪.‬‬