Page 143 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 143
מתנת חוטיבה משה גמק
מטרת ביטוח ספרי תורה המבוטח ,כך שתגמולי הביטוח יהיו שייכים לקופת
בית הכנסת אהל אברהם ולא למר עמוס.
ולפי דברי האור שמח שאנו מאבחנים את
המטרה שלמענה ביטח השוכר את הבית ,מסתבר וזאת מחמת שכפי שבארנו בשריג א'
שהמטרה היחידה שבגינה ביטחו את הספרי תורה שהפוסקים התחבטו האם הטיעון כיצד הלה עושה
היה זה בכדי שיהיה מקור מימון חילופי לרכישת סחורה בפרתו של חבירו (בבא מציעא דף ל"ה עמוד
ספרי תורה באם הם יגנבו ,וממילא מסתבר שרוכש ב') ,רלוונטי גם ביחס למבטח את החפצים של
הביטוח התכון שהכסף יוקדש לקופת בית הכנסת חבירו ,ושם (שריג א' עלה ג') הצגנו את עמדתו של
האור שמח (הלכות שכירות פרק ה' הלכה ו') הטוען
לצורך רכישת ספר תורה חילופי. שכאשר נערוך הבחנה מדוקדקת נבין שיש חילוק
מהותי בין שוכר העושה סחורה בפרתו של חבירו
כך שלדברי האור שמח גם אם נכריע שהמבטח בכך שהוא השאיל את הפרה לאחר ,ובין הנידון
את החפצים של חבירו יהיו תגמולי הביטוח של של שוכר שביטח את הדירה ,וזאת מחמת ששוכר
המבטח ,ואין כאן את הטענה כיצד הלה עושה שמבטח את הדירה עיקר המטרה שבגינה הוא
סחורה בממונו של חבירו ,אבל כל זאת במבטח מבטח את הדירה הינה בכדי שבאם הדירה תישרף
ממון חבירו ,שההגיון אומר שאין למבטח כל חברת הביטוח תשלם את הנזק ,ואם כן מדוע
מחשבה לבטח את ממונו של חבירו בכדי שחבירו שנחליט שהשוכר ביטח את הדירה עבור המשכיר,
וכי יש לו מטרה לעשות טובות לבעלים של הדירה,
ירוויח מזה. אלא ההגיון הוא שהמשכיר ביטח את הדירה מתוך
מטרה שאם יארע נזק לדירה התגמולים יהיו בשבילו
אבל כאשר הנדיב ביטח את הספר תורה של
בית הכנסת מסתבר שעיקר כונתו היא שתגמולי ולא לבעלים.
הביטוח יהוו מקור מימון לרכישת ספר תורה לבית
הכנסת במקרה שספר התורה יגנב או ינזק ,ותשלומי אך לעומת זאת ברור שהשוכר שהשאיל את
הביטוח ששילם הנדיב מידי חודש בחודשו לחברת הפרה לחבירו לא השאיל את הפרה בכדי שאם
הביטוח הינם חלק אינטגרלי מתרומת הספר תורה הפרה תמות השואל ישלם עליה ,כי באופן נורמטיבי
כלל לא חוששים שהפרה תמות ,אלא שהוא היה
שהוא תרם לבית הכנסת. מעונין לאפשר לחבירו להשתמש בפרה ,ורק
שממילא מאחר וחבירו משתמש בפרה הוא גם
ואם כן גם אם נסבור שתגמולי הביטוח שייכים נושא באחריות על נזקי הפרה ,ולכן מסתבר שכלל
לזה ששילם על הביטוח ,ולא לבעלים של החפץ לא היתה כוונתו של השוכר לעשות סחורה בפרתו
המבוטח ,אבל כאשר מדובר בביטוח של ספרי
תורה תגמולי הביטוח יהיו שייכים לבעל החפץ של חבירו.
המבוטח ,כך שתגמולי הביטוח יהיו שייכים לקופת
בית הכנסת אהל אברהם ולא למר עמוס.