Page 140 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 140

‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬א הלע‬                              ‫מתנת‬  ‫קמ‬

                                                         ‫עלה א'‬

‫מעלים בקודש ואין מורידים‬

          ‫מענק ולא תשלום‬                           ‫משנה במגילה (דף כ"ה עמוד ב') "בני העיר‬
                                                   ‫שמכרו רחובה של עיר [שיש בזה מעט קדושה‬
‫אך לפי מה שביארנו בארוכה (בשריג א' עלה‬             ‫מחמת שבתעניות היו מוציאים את התיבה לרחובה‬
‫ח') שתגמולי חברת הביטוח אינם תשלום על החפץ‬         ‫של עיר]‪ ,‬לוקחין בדמיו בית הכנסת [שמעלים‬
‫שניזוק‪ ,‬אלא שחברת הביטוח מתחייבת לשפות‬             ‫בקודש ואין מורידים]‪ ,‬בית הכנסת לוקחין תיבה‬
‫את המוטב בסכום הזהה לחפץ שניזוק‪ ,‬אבל אין‬           ‫[אם בני העיר מכרו את הבית כנסת הם מחויבים‬
‫זה כתמורה לדבר שניזוק‪ ,‬אלא שהמוטב מקבל‬             ‫לקנות בדמיו תיבה שקדושתה גדולה מקדושת בית‬
‫תגמול כספי באם וכאשר יארע נזק לחפץ המבוטח‪,‬‬         ‫הכנסת‪ ,‬וכתב הבית יוסף (אורח חיים סימן קנ"ג)‬
‫ואין זאת אלא כמתנה שניתנת כאשר קורה מאורע‬          ‫שיש מפרשים שתיבה היינו ארון קודש (ר"ן מגילה‬
‫מסוים‪ ,‬ולפי זה אין כל זיקה בין תגמולי הביטוח ובין‬  ‫דף ז' עמוד א' מדפי הרי"ף)‪ ,‬ושתלמידי רבינו יונה‬
‫ספרי התורה שנגנבו‪ ,‬כך שאין כל מגבלה הלכתית‬         ‫מפרשים שהכונה לבימה שעליה קוראים בתורה]‪,‬‬
‫להשתמש בכסף שהתקבל מחברת הביטוח‪ ,‬ומותר‬             ‫תיבה לוקחין מטפחות [אם מכרו את התיבה קונים‬
‫להשתמש בכסף זה בין למטרות קודש ובין למטרות‬         ‫בדמיה מעיל לספר תורה שקדושת המעיל גדולה‬
                                                   ‫מקדושת התיבה]‪ ,‬מטפחות יקחו ספרים [ומטעם‬
                                        ‫חולין‪.‬‬     ‫זה אם מכרו מטפחות קונים בתמורה חומשים‬
                                                   ‫הכתובים על גבי קלף]‪ ,‬ספרים לוקחין תורה [וכן‬
        ‫כפי ראות עיני הגבאים‬                       ‫אם מכרו חומשים קונים בכסף שקיבלו כנגדם ספר‬
                                                   ‫תורה]‪ ,‬אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים [אבל‬
‫לאור זאת הגבאים אינם חייבים לרכוש בדמי‬             ‫אם מכרו ספר תורה חייבים לקנות בדמיו ספר תורה‬
‫הביטוח ספרי תורה חילופיים‪ ,‬אלא הכסף יועמד‬          ‫אחר‪ ,‬וזאת מאחר ואסור להוריד בקדושה ולקנות‬
‫בקופת בית הכנסת ויקנו בו את הדברים הנצרכים‬         ‫חומשים בכסף שהתקבל על מכירת הספר תורה‪,‬‬
‫לבית הכנסת‪ ,‬ובודאי שאם חסר לבית הכנסת‬              ‫כי מאחר וקדושת ספר התורה גדולה מקדושת‬
‫ספר תורה יהיה מן הנכון לקנות בכסף ספר תורה‬         ‫החומשים ואין דבר שקדושתו גדולה מקדושת ספר‬
‫חדש‪ ,‬אבל מאחר וכבר נתרמו לבית הכנסת שני‬            ‫התורה‪ ,‬לכן חייבים לקנות ספר תורה אחר מהכסף‬
‫ספרי תורה חדשים‪ ,‬וממילא אין צורך בעוד חמשה‬         ‫שהתקבל ממכירת הספר תורה]"‪ ,‬וכן פסק הרמב"ם‬
‫ספרים‪ ,‬על כן ישלימו מהכסף שהתקבל מהביטוח‬           ‫(הלכות תפילה פרק י"א הלכה י"ד) "אם מכרו ספר‬
‫את קנית ספרי התורה כפי הצורך‪ ,‬וביתרה יעשו‬          ‫תורה אין לוקחים בדמיו אלא ספר תורה אחר‪ ,‬שאין‬

                     ‫הגבאים כפי ראות עיניהם‪.‬‬                ‫שם קדושה למעלה מקדושת ספר תורה"‪.‬‬

         ‫תמורה לחפץ שאבד‬                           ‫ולפי זה לכאורה מאחר ותשלומי הביטוח הינם‬
                                                   ‫תגמול על ספרי התורה שנגנבו‪ ,‬ממילא יהיה אסור‬
‫אמנם כל זאת לסוברים שתגמולי הביטוח‬                 ‫לקנות בכסף זה דברים אחרים‪ ,‬אלא חייבים לקנות‬
‫אינם תשלום על החפץ שאבד או נגנב‪ ,‬אבל לדעת‬
‫הקובץ שיעורים (כתובות אות רי"ח) ועוד אחרונים‬                    ‫בכספי הביטוח ספרי תורה חילופיים‪.‬‬
‫הסבורים שתגמולי הביטוח הינם תשלום על‬
‫החפץ שאבד [ראה שריג ג' עלה ד']‪ ,‬אם כן הכסף‬
   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144   145