Page 136 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ה גריש ‪' -‬ד הלע‬ ‫מתנת‬ ‫קלו‬

‫להעניק לאשתו כפל תכשיטים כתגמול על הסכמתה למכור אותם‪ ,‬התייחסה רק למקרה‬
‫שהוא ישתמש בתכשיטים עצמם‪ ,‬אבל אין זה מחייב שההבטחה תקפה גם למקרה שהוא‬
‫ישתמש בכסף של רעיתו‪ ,‬בפרט שמסתבר שהבטחתו של מר אלברט נבעה מחמת הקושי‬
‫של רעיתו להפרד מהתכשיטים שלה‪ ,‬אבל לאחר שהתכשיטים נגנבו על שימוש בכסף לא‬

‫היה מר אלברט מתחייב על תגמול זה‪.‬‬

‫נכסי מילוג‬

‫זאת ועוד שהכסף שרעיתו של מר אלברט קיבלה מהביטוח דינו כנכסי מילוג שהבעל‬
‫רשאי להשקיע אותם ככל שיחפוץ‪ ,‬והקרן של האשה והרוחים של הבעל‪ ,‬וכמו שנפסק‬
‫בשולחן ערוך (אבן העזר סימן פ"ה סעיף י"ג)‪ ,‬ואם כן מר אלברט כלל לא היה זקוק לאישור‬
‫של רעיתו בכדי שיתאפשר לו להשקיע את הכסף‪ ,‬ואף שגם חלק מהתכשיטים היו נכסי‬
‫מילוג ובכל זאת לא התרנו למר אלברט להשתמש בהם ללא רשות אשתו‪ ,‬זאת מחמת‬
‫שההיתר למכור את התכשיטים אינו אלא לצורך פרנסתו של הבעל‪ ,‬ואילו הגדלת הרוחים‬
‫אינם בכלל היתר זה‪ ,‬אבל מאחר שהתכשיטים נגנבו‪ ,‬אם כן גם אם התגמולים של האשה‪,‬‬
‫אבל מר אלברט רשאי להשתמש בכסף להשקעות‪ ,‬והוא כלל לא זקוק לצורך כך לאישור של‬

‫אשתו‪ ,‬כך שממילא ההתחייבות של מר אלברט אינה מחייבת במקרה זה‪.‬‬

‫מתנה מהבעל אינה נכסי מילוג‬

‫אך טיעון זה נכון ביחס לנכסי מילוג‪ ,‬אבל מאחר והבעל שילם על פוליסת הביטוח‪ ,‬אם‬
‫כן הרי זה כמתנה שהאשה קיבלה מבעלה‪ ,‬שבמקרה כזה אין לבעל זכויות ממוניות במתנה‬
‫שהוא נתן לה‪ ,‬וכמו שנפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סימן פ"ה סעיף ז')‪ ,‬ואם כן מאחר‬
‫והבעל שילם על הפוליסה וממילא הרי זה כמתנה שהבעל נתן לאשתו שהכסף של האשה‬
‫ואין לבעל בכסף זכות ממונית‪ ,‬ואם כן מר אלברט היה זקוק לקבל אישור מרעיתו להשתמש‬

‫בתגמולי הביטוח‪.‬‬

‫סיכום‬

‫א ‪ .‬התבאר שהמעמד הממוני של התכשיטים של האשה אינו אחיד אלא יש הבדל‬
‫בין התכשיטים‪ ,‬התכשיטים שהבעל העמיד לשימושה של רעיתו הם אינם של‬
‫האשה‪ ,‬ולכן בעל חוב גובה מהן‪ ,‬וכן לאחר מיתת הבעל או אם הוא גירש אותה‬
‫עליה להשיב את התכשיטים לבעל או ליורשיו‪ ,‬ותכשיטים אלו רשאי הבעל‬

‫למכור אותם לצורך פרנסתו‪( ,‬עלה א')‪.‬‬

‫ב ‪ .‬בעל שנתן לרעיתו תכשיטים במתנה החלטית‪ ,‬התכשיטים שלה‪ ,‬ולכן הבעל‬
‫חוב אינו יכול לגבות מהן‪ ,‬וגם לאחר מיתת הבעל התכשיטים יהיו שלה‪ ,‬ואין‬

‫לבעל כל זכות למכור את התכשיטים הללו‪( ,‬עלה א')‪.‬‬