Page 133 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה קלג‬

‫למכור אותם לצורך פרנסתו‪ ,‬אלא שבתכשיטים שאחרים נתנו לה הקרן של האשה ורק‬
‫הרווחים של הבעל‪.‬‬

‫אך מאחר ומר אלברט לא נצרך למכור את התכשיטים לצורך פרנסת המשפחה‪,‬‬
‫אלא רק בכדי להרחיב את העסקים‪ ,‬לכן לא היה למר אלברט זכות משפטית למכור את‬
‫התכשיטים ללא הסכמתה של רעיתו‪ ,‬הן את התכשיטים שהוא נתן לה להשתמש בהן‪,‬‬

‫והן את התכשיטים שאחרים נתנו לה‪.‬‬

‫המסקנה‬

‫לאור כל זאת על פי דין היה מר אלברט זקוק להסכמתה של רעיתו לצורך מכירת‬
‫התכשיטים שלה‪ ,‬ומאחר וההסכמה ניתנה בכפוף להתחיבות לתגמל אותה בתכשיטים‬
‫בשווי ארבעת אלפים דולר‪ ,‬ממילא יש להתחייבות זאת תוקף משפטי‪ ,‬ואם כן‪ ,‬אילו היה‬
‫מר אלברט מוכר את התכשיטים הוא היה חיב לעמוד בהתחיבותו‪ ,‬ולהעניק לרעיתו‬
‫תכשיטים בהתאם להתחייבותו‪ ,‬אלא שמאחר והתכשיטים נגנבו‪ ,‬כך שמר אלברט כלל‬
‫לא מכר אותם‪ ,‬אלא שהוא השתמש בתגמולי הביטוח‪ ,‬מעתה עלינו לדון האם השימוש‬
‫בכספים הללו שניתנו בתמורה לתכשיטים הרי זה כשימוש בתכשיטים וממילא על‬
‫מר אלברט לעמוד בהתחיבותו ולתגמל את רעיתו בהתאם להתחייבותו‪ ,‬או שהשימוש‬

‫בתגמולי הביטוח אינו מחייב את מר אלברט‪.‬‬

‫עלה ד'‬

‫התגמולים של ביטוח תכשיטים‬

‫בעלה הקודם הסקנו שעל פי דין היה מר אלברט זקוק להסכמתה של רעיתו‬
‫לצורך מכירת התכשיטים שלה‪ ,‬ומאחר וההסכמה ניתנה בכפוף להתחייבות לתגמל‬
‫אותה בתכשיטים בשווי ארבעת אלפים דולר‪ ,‬ממילא יש להתחיבות זאת תוקף‬
‫משפטי‪ ,‬ואם כן‪ ,‬אילו היה מר אלברט מוכר את התכשיטים הוא היה חיב לעמוד‬
‫בהתחייבותו‪ ,‬ולהעניק לרעיתו תכשיטים בהתאם להתחייבותו‪ ,‬אלא שמאחר‬
‫והתכשיטים נגנבו‪ ,‬כך שמר אלברט כלל לא מכר אותם‪ ,‬אלא שהוא השתמש‬
‫בתגמולי הביטוח‪ ,‬מעתה עלינו לדון האם השימוש בכספים הללו שניתנו בתמורה‬
‫לתכשיטים הרי זה כשימוש בתכשיטים‪ ,‬וממילא על מר אלברט לעמוד בהתחייבותו‬
‫ולתגמל את רעיתו בהתאם להתחייבותו‪ ,‬או שהשימוש בתגמולי הביטוח אינו מחייב‬

‫את מר אלברט‪.‬‬