Page 130 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 130

‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬ב הלע‬                          ‫מתנת‬  ‫קל‬

‫לאור זאת צריך לברר האם מר אלברט העניק‬          ‫משה (חושן משפט סימן צ"ז אות ז') בשם המרדכי‬
‫את התכשיטים לאשתו במתנה החלטית‪ ,‬כי אם כן‬       ‫שבעלי החובות אינם זכאים לגבות את החובות‬
‫הוא לא היה רשאי למכור אותם ללא הסכמתה‪ ,‬אך‬      ‫מהתכשיטים הללו מאחר והינם רכוש האשה‪ ,‬וכן‬
‫אם התכשיטים ניתנו לה רק בכדי שתשתמש בהן‪,‬‬       ‫לאחר פטירת הבעל האשה אינה צריכה להשיב את‬
‫ממילא הם של מר אלברט והוא היה רשאי למכור את‬    ‫התכשיטים הללו ליורשיו‪ ,‬וכמו כן הבעל לא יהיה‬

          ‫התכשיטים אף ללא ההסכמה של רעיתו‪.‬‬       ‫רשאי למכור את התכשיטים הללו לצורך פרנסתו‪.‬‬

                                         ‫עלה ב'‬
‫תכשיטים שהאשה קבלה מאחרים‬

‫רשאי למכור אותם ולהשתמש ברווחים‪ ,‬אם כן‬         ‫אמנם כל זאת רק ביחס לתכשיטים שהבעל‬
‫נמצא שבתכשיטים שאחרים נתנו לאשה במתנה‬          ‫נתן לאשתו‪ ,‬אבל תכשיטים שאחרים נתנו לה‬
‫יש לבעל זכויות ממוניות יותר מתכשיטים שהוא‬      ‫נפסק בשולחן ערוך (אבן העזר סימן צ' סעיף ט"ו)‬
‫נתן לאשתו במתנה החלטית‪ ,‬כי אכן כך גם הדין‬      ‫"ואם קרובים נתנו לה‪ ,‬בין תכשיטין בין בגדים‪ ,‬יכול‬
‫בכל מתנה שהבעל נותן לאשתו שיש לו בה זכויות‬     ‫הבעל למוכרם לפרנס עצמו"‪ ,‬וביאר החלקת מחוקק‬
‫ממוניות פחות ממתנה שאחרים נתנו לה‪ ,‬וכמבואר‬     ‫(ס"ק נ"ג) שאין כונת השולחן ערוך שהבעל רשאי‬
‫בשולחן ערוך (אבן העזר סימן פ"ה סעיף ז') "הבעל‬  ‫לכלות את הכסף שקיבל תמורת התכשיטים‪ ,‬כי‬
‫שנתן מתנה לאשתו‪ ...‬קנתה‪ ,‬ואין הבעל אוכל‬        ‫הרי התכשיטים הללו אינם של הבעל‪ ,‬אלא שדין‬
‫פירות"‪ ,‬וזאת בשונה ממתנות שאחרים נתנו לאשה‬     ‫תכשיטים אלו כדין נכסי מלוג שהקרן שייכת‬
‫שהינם נכסי מלוג של הבעל ולכן הפירות שייכים‬     ‫לאשה‪ ,‬והבעל נהנה מהרווחים‪ ,‬ולכן הבעל רשאי‬
‫לבעל‪ ,‬ומפני כן למרות שתכשיטים שאחרים נתנו‬      ‫למכור את התכשיטים ולהשקיע אותם בעיסקה‬
‫לאשה הבעל רשאי למכור אותם לצורך פרנסתו‬         ‫מניבה פירות‪ ,‬והקרן תשאר של האשה‪ ,‬והבעל יוכל‬
‫והקרן של האשה והרווחים של הבעל‪ ,‬אבל‬
‫תכשיטים שהבעל נתן לאשתו במתנה החלטית אין‬                       ‫לפרנס את המשפחה מהרווחים‪.‬‬
‫לבעל בהם זכויות ממוניות‪ ,‬אמנם מפשטות לשון‬
‫השולחן ערוך (סימן צ' סעיף ט"ו) משתמע שיש‬       ‫ואם כן גם מר אלברט יהיה רשאי למכור את‬
‫לבעל זכות ממונית למכור לצורך פרנסתו מתנות‬      ‫התכשיטים שרעיתו קיבלה מאחרים‪ ,‬והוא יוכל‬
‫שהוא נתן לה‪ ,‬אך כבר ביאר בחלקת מחוקק (סימן‬     ‫להשקיע אותם בעסק‪ ,‬והקרן ישאר של האשה‬
‫צ' ס"ק מ"ט) שאין זה המכוון בדברי השולחן ערוך‪,‬‬
‫ומתנות שהבעל נתן לאשתו הוא אינו רשאי למכור‬                     ‫והרווחים יהיו של מר אלברט‪.‬‬
‫אותם אף לצורך פרנסתו‪ ,‬אבל הבית שמואל (סימן‬
                                               ‫ולפי המבואר שתכשיטים שהבעל נתן לאשתו‬
                      ‫צ' ס"ק נ"ב) הסתפק בזה‪.‬‬   ‫במתנה החלטית הוא אינו רשאי למכור אותם‪,‬‬
                                               ‫ואילו תכשיטים שאחרים נתנו לה במתנה הוא‬
   125   126   127   128   129   130   131   132   133   134   135