Page 127 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 127
מתנת חוטיבה משה זכק
מר אלברט פנה אלי ושאל אותי האם הוא אכן צודק בטענתו?
עלה א'
זכויות הבעל בתכשיטי האשה
כשאלה מקדימה עלינו לברר האם על פי דין היה רשאי מר אלברט למכור את
התכשיטים של רעיתו ללא הסכמתה ,כך שהסכמתה לא היתה אלא בכדי לכבדה,
ואם כן מההיבט המשפטי הוא אינו מחויב לרעיתו כלום ,כי הרי לו היה רוצה היה
בסמכותו של מר אלברט למכור את התכשיטים ללא הסכמתה של רעיתו ,וממילא
אין כאן שאלה משפטית ,אלא שאלה מצפונית או ענין של חיוב שמירת מוצא פיו,
אודות יישום ההבטחה שהוא העניק לרעיתו.
אבל אם על פי דין מר אלברט אינו רשאי לסחור בתכשיטים של רעיתו ללא
הסכמתה ,אם כן מאחר ומר אלברט קיבל את הרשות למכור את התכשיטים רק
כנגד התחייבות לשלם לה על כך כפול ,אם כן באם מר אלברט אכן היה מוכר את
התכשיטים הוא בודאי היה מחויב לקנות לרעיתו תכשיטים בשווי של ארבעת אלפים
דולר ,וכפי התחייבותו*.
מכירת תכשיטי האשה
אך כשנתחקה היטב אחר שורש הדין ,יתברר נידון זה לכאורה מפורש בשולחן ערוך (אבן
שפסק זה אינו רלוונטי במקרה של מר אלברט, העזר סימן צ' סעיף י"ד,ט"ו) "אין האיש רשאי למכור
כך שלמר אלברט לא היה על פי דין היתר למכור מטלטלין של נכסי צאן ברזל ...אבל כלי זהב ובדולח
את התכשיטים של רעיתו ללא הסכמתה ,וממילא יכול למוכרם אם הוצרך להתפרנס מהם" ,ומקור
על פי דין לו היה מר אלברט מוכר את התכשיטים פסיקה זו הינה בשו"ת מהרי"ק (שרש י' ענף ח'),
הוא היה מחויב להעניק לרעיתו בתמורה תכשיטים שדייק כן משו"ת הרי"ף (סימן ר"ט) ,הרי שנפסק
בהלכה שיש לבעל זכות למכור את התכשיטים של
בשווי של ארבעת אלפים דולר כפי התחייבותו.
אשתו.
גוביינא מתכשיטי אשת הלוה
ואם כן מאחר ועל פי דין היה למר אלברט את
הרמב"ם (הלכות מלוה ולוה פרק א' הלכה ה') הזכות למכור את התכשיטים של רעיתו ,ממילא
פסק "אין בעל חוב גובה ...מכסות אשתו ובניו של אין תוקף משפטי להתחיבותו להעניק לה בתמורה
לוה ,...אלא הרי אלו שלהן ,במה דברים אמורים בכלי
תכשיטים בארבעת אלפים דולר.
* הערה :ההתנהלות הממונית בביתו של מר אלברט הינה כדין תורתנו הקדושה ,אך אלו הנוהגים כמנהגי הגוים
שיש לבעל ואשה זכות שווה בנכסים ,הם אינם רשאים למכור את התכשיטים ללא הסכמת שני בני הזוג.
