Page 132 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 132

‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬ג הלע‬                           ‫מתנת‬  ‫קלב‬

‫ובחלקת מחוקק (ס"ק נ"ג) כתב בשם המהרי"ק‬          ‫מפורש במקור הדין בשו"ת מהרי"ק (שורש י' ענף‬
‫(שורש י' ענף ח') שמאחר "שהבעל יכול לטעון ולומר‬  ‫ח')‪ ,‬הרי שגם ההיתר למכור תכשיטים שאחרים נתנו‬
‫איני חפץ שהיא תתקשט ביותר מהצריך לה‪ ,‬והוא‬       ‫לה‪ ,‬מוגבל לכך שמטרת המכירה היא בכדי שהבעל‬
‫ימות ברעב או יחזיר על הפתחים"‪ ,‬לכן הותר לבעל‬    ‫יוכל לפרנס את עצמו בהן‪ ,‬ולמרות שתכשיטים אלו‬
‫למכור לצורך פרנסתו את התכשיטים שהאשה‬            ‫הינם נכסי מלוג‪ ,‬ובנכסי מלוג יש לבעל זכות לקבל‬
‫קבלה מאחרים‪ ,‬ולפי זה גם ההיתר למכור תכשיטים‬     ‫מהן את הרווחים‪ ,‬אך כנראה שמאחר והאשה זקוקה‬
‫שהאשה קבלה מאחרים אינו אלא אם הבעל נהיה‬         ‫לתכשיטים לכן ההיתר למכור אותם מוגבל‪ ,‬והבעל‬

                    ‫עני וזקוק לחזר על הפתחים‪.‬‬         ‫אינו רשאי למכור אותם אלא לצורך פרנסתו‪.‬‬

‫וממילא בנידון של מר אלברט שלא היה כל חשש שהוא יאלץ לחזר על הפתחים‪ ,‬ולא‬
‫היתה כל סכנה שהוא ימות ברעב‪ ,‬אלא מר אלברט רק היה מעונין לחתום על עיסקה‬
‫מזדמנת‪ ,‬אם כן לא היה למר אלברט זכות משפטית למכור את התכשיטים שרעיתו‬

                                                                  ‫קיבלה במתנה מאחרים‪.‬‬

                         ‫סיכום‬

‫א	‪ .‬התכשיטים שהבעל העמיד לשימושה של רעיתו הם אינם של האשה‪ ,‬ולכן בעל חוב‬
‫גובה מהן‪ ,‬וכן לאחר מיתת הבעל או אם הוא גירש אותה עליה להשיב את התכשיטים‬
‫לבעל או ליורשיו‪ ,‬ותכשיטים אלו רשאי הבעל למכור אותם לצורך פרנסתו‪( ,‬עלה א')‪.‬‬

‫ב‪ 	.‬בעל שנתן לרעיתו תכשיטים במתנה החלטית‪ ,‬התכשיטים שלה‪ ,‬ולכן הבעל חוב אינו‬
‫יכול לגבות מהן‪ ,‬וגם לאחר מיתת הבעל התכשיטים יהיו שלה‪ ,‬ואין לבעל כל זכות‬

                                               ‫למכור את התכשיטים הללו‪( ,‬עלה א')‪.‬‬

‫ג‪ 	.‬נתנו אחרים לאשה תכשיטים במתנה הבעל רשאי למכור אותם לצורך פרנסתו‪,‬‬
                           ‫והקרן יהיה של האשה והרווחים יהיו של הבעל‪( ,‬עלה ב')‪.‬‬

‫ד	‪ .‬ההיתר למכור לצורך פרנסה אינו אלא אם הבעל נהיה עני‪ ,‬אבל אין היתר למכור את‬
                            ‫התכשיטים של האשה לצורך הרחבת העסקים‪( ,‬עלה ג')‪.‬‬

                     ‫הלכה למעשה‬

‫התכשיטים שמר אלברט נתן לרעיתו במתנה החלטית הינם שלה‪ ,‬וממילא לא היה‬
‫למר אלברט זכות למכור אותם ללא הסכמתה‪ ,‬וזאת גם לו היה נצרך להם מר אלברט‬
‫לצורך פרנסתו‪ ,‬אמנם תכשיטים שהוא רק העמיד לשימושה היה מר אלברט רשאי‬
‫למכור אותם לצורך פרנסתו‪ ,‬וכן תכשיטים שאחרים נתנו לה היה מר אלברט רשאי‬
   127   128   129   130   131   132   133   134   135   136   137