Page 134 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 134

‫משה‬  ‫'ה גריש ‪' -‬ד הלע‬  ‫מתנת‬  ‫קלד‬

                     ‫ראובן ביטח את ביתו של שמעון‬

‫בשריג א' דנו בהרחבה למי שייכים תגמולי הביטוח כאשר ראובן ביטח את ביתו של‬
‫שמעון‪ ,‬האם תגמולי הביטוח הינם של רוכש הפוליסה‪ ,‬או שהינם של בעלי הדירה‪ ,‬על מדוכה‬
‫זאת ישבו דייני בראד‪ ,‬ומאחר ולא היתה להם הכרעה בנידון הם הטילו פשרה‪ ,‬וקבעו שראובן‬

                            ‫יקבל שליש‪ ,‬ושמעון שהינו הבעלים של הדירה יקבל שני שליש‪.‬‬

                           ‫התגמולים של הבעל‬

‫על פי זה בנידון שלפנינו מאחר ומר אלברט שילם על פוליסת הביטוח‪ ,‬ממילא אם תגמולי‬
‫הביטוח הינם של המשלם‪ ,‬ממילא מר אלברט היה רשאי להשתמש בכסף כטוב בעיניו‪ ,‬והוא‬

                                                                     ‫אינו מחוייב לרעיתו כלום‪.‬‬

                 ‫התגמולים של הבעלים של התכשיטים‬

‫אבל אם תגמולי הביטוח שייכים לבעל החפץ‪ ,‬אם כן יש לחלק בזה בין סוגי התכשיטים‪,‬‬
‫כי התכשיטים שמר אלברט נתן לאשתו במתנה החלטית הם שלה‪( ,‬כמו שהתבאר בעלה‬
‫א')‪ ,‬וממילא גם תגמולי הביטוח הינם שלה‪ ,‬וכמו שהתבאר (בעלה ב') גם התכשיטים שנתנו‬
‫לה אחרים הינם של האשה‪ ,‬ולא היה בהם לבעל אלא זכות לקבלת הרוחים‪ ,‬אבל הקרן היה‬
‫של רעיתו‪ ,‬ולכן גם התגמולים שהתקבלו כנגדם מהביטוח יהיו של רעיתו של מר אלברט‪,‬‬
‫אמנם התכשיטים שמר אלברט רק נתן לרעיתו להשתמש בהם‪ ,‬הם נותרו שלו‪ ,‬ואם כן‬

           ‫התגמולים מהביטוח שהתקבלו על התכשיטים הללו יהיו שייכים למר אלברט‪.‬‬

                           ‫התגמולים של האשה‬

‫אך יתכן שגם אם נסבור שתגמולי הביטוח שייכים לזה ששילם על הביטוח‪ ,‬ולא לבעלים‬
‫של החפץ המבוטח‪ ,‬אבל במקרה כזה שהבעל ביטח את התכשיטים של רעיתו‪ ,‬תגמולי‬
‫הביטוח יהיו שייכים לבעל החפץ המבוטח‪ ,‬וממילא אם התכשיטים שייכים לאשה‪ ,‬כגון‬
‫תכשיטים שהיא קבלה מאחרים‪[ ,‬וכמו שהתבאר בעלה ב' שתכשיטים אלו שייכים לאשה]‪,‬‬
‫או שבעלה נתן לה אותם במתנה החלטית [וכמו שהתבאר בעלה א']‪ ,‬יהיו התגמולים‬

                                                              ‫שהתקבלו בגינם שייכים לאשה‪.‬‬

                ‫כיצד הלה עושה סחורה בפרתו של חבירו‬

‫וזאת מחמת שכפי שבארנו בשריג א' שהפוסקים התחבטו האם הטיעון כיצד הלה‬
‫עושה סחורה בפרתו של חבירו (בבא מציעא דף ל"ה עמוד ב')‪ ,‬רלוונטי גם ביחס למבטח‬
‫את החפצים של חבירו‪ ,‬ושם (שריג א' עלה ג') הצגנו את עמדתו של האור שמח (הלכות‬
‫שכירות פרק ה' הלכה ו') הטוען שכאשר נערוך הבחנה מדוקדקת נבין שיש חילוק מהותי‬
‫בין שוכר העושה סחורה בפרתו של חבירו בכך שהוא השאיל את הפרה לאחר‪ ,‬ובין הנידון‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139