Page 131 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה קלא‬

‫עלה ג'‬

‫מכירת תכשיטים לצורך פרנסה‬

‫התבאר שאף שאין הבעל רשאי למכור תכשיטים שהוא נתן לאשתו במתנה‬
‫החלטית‪ ,‬אך הוא רשאי למכור הן תכשיטים שהוא העמיד לשימושה‪ ,‬והן תכשיטים‬
‫שהיא קבלה מאחרים‪ ,‬אלא שתכשיטים שהיא קיבלה מאחרים הקרן נשארת של‬
‫האשה‪ ,‬ורק הרווחים לבעל‪ ,‬ומאחר וההיתר למכור את התכשיטים מבוסס על דברי‬
‫השולחן ערוך (אבן העזר סימן צ' סעיף ט"ו) "אבל כלי זהב ובדולח יכול למוכרם אם‬
‫הוצרך להתפרנס מהם"‪ ,‬עלינו לבחון האם מכירת תכשיטים לצורך עסקה מזדמנת‬
‫נחשב כמכירה לצורך פרנסה‪ ,‬כי הרי כשמר אלברט היה מעונין למכור את התכשיטים‬
‫של רעיתו הוא לא עשה זאת מחמת שלא היה לו פת לאכול ובגד ללבוש‪ ,‬אלא הוא רצה‬
‫למכור את התכשיטים בכדי שיהיה לו מזומנים לעסקה מזדמנת‪ ,‬ואם כן יתכן שאין זה‬

‫נחשב כמכירה לצרכי פרנסה‪.‬‬

‫ימימה ולא חל כל שינוי בסטטוס המשפחתי שמפני‬ ‫והחתם סופר (שו"ת אבן העזר סימן קט"ו) ביאר‬
‫כן נחליט שאין זה מתאים שהאשה תענוד את‬ ‫שטעם ההיתר למכור את התכשיטים של האשה‬
‫לצורך פרנסה‪ ,‬הינם מחמת ההלכה שלאחר מיתת‬
‫התכשיטים הללו‪.‬‬ ‫הבעל התכשיטים חוזרים ליורשי הבעל‪ ,‬וזאת בגלל‬
‫שהבעל לא התכון להעניק לאשתו את התכשיטים‬
‫ואם כן לדברי החתם סופר גם תכשיטים כאלו‬ ‫אלא בכדי שתתנאה בהן לפניו‪ ,‬ולכן לאחר מותו‬
‫שמר אלברט לא נתן לרעיתו בהחלטיות‪ ,‬אלא רק‬ ‫עליה להשיבם ליורשיו‪ ,‬ומפני כן גם כשהבעל נהיה‬
‫בכדי שתשתמש בהן‪ ,‬לא יהיה לו זכות למכור אותם‬ ‫עני עליה להחזיר לו את התכשיטים כי בעת כזאת אין‬
‫כי מכירת תכשיטים להשקעה בעסקה מזדמנת אין זה‬ ‫זה מתאים שהאשה תתנאה בתכשיטים יוקרתיים‬
‫כך שענידת התכשיטים אינם בכדי להתנאות בפני‬
‫נחשב כמכירה לצורך פרנסה‪.‬‬
‫הבעל‪ ,‬ולכן הבעל רשאי למכור את התכשיטים‪.‬‬
‫לחזר על הפתחים‬
‫והסבר זה נכון רק כאשר הבעל נהיה עני ואין‬
‫אך כל זאת ביחס לתכשיטים שהבעל העמיד‬ ‫לו מה לאכול‪ ,‬כי אז אין זה מתאים שהאשה עונדת‬
‫לשימוש רעיתו‪ ,‬אבל תכשיטים שהאשה קבלה‬ ‫תכשיטים יוקרתיים כאשר אין בבית לחם לאכול‪,‬‬
‫מאחרים שהזכות הממונית של הבעל למכור אותם‬ ‫אבל כאשר מר אלברט רצה למכור את התכשיטים‬
‫הינה בגלל שהם נכסי מלוג שדינם הוא שהקרן לאשה‬ ‫הוא לא היה עני‪ ,‬אלא שמר אלברט זיהה עיסקה‬
‫והפירות של הבעל‪ ,‬אם כן גם אם הבעל לא נהיה‬ ‫מזדמנת וחסרו לו כמה אלפי דולר לצורך ביצוע‬
‫עני הוא יהיה רשאי למכור אותם‪ ,‬אך מכך שנכתב‬ ‫העיסקה‪ ,‬ולכן הוא היה מעונין למכור את התכשיטים‬
‫בשולחן ערוך "ואם קרובים נתנו לה בין תכשיטין בין‬ ‫של רעיתו לצורך ישום העסקה‪ ,‬במצב כזה בודאי‬
‫בגדים‪ ,‬יכול הבעל למוכרם לפרנס עצמו"‪ ,‬מתבאר‬ ‫עדיין האשה ראויה לענוד את התכשיטים כמימים‬
‫שגם תכשיטים שאחרים נתנו לאשה הבעל אינו‬
‫רשאי למכור אותם אלא רק לצורך פרנסתו‪ ,‬וכן‬