Page 122 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 122
משה 'ד גריש ' -ג הלע מתנת בכק
שהמזיק התחיב לפצות את האשה יועברו לבעל, חוב ממון ,וכן הוכיח הגאון רבי אברהם ארלנגר זצ"ל
וכשם שתיקנו חכמים שהבעל יקבל מהאשה את (ברכת אברהם מהדורא בתרא תחילת פרק החובל)
מעשה ידיה ,מחמת שהבעל מחויב לפרנס את מדברי התוספתא (בבא קמא פרק ט' הלכה ב'),
אשתו ,וגם העניקו חכמים לבעל את הפירות של והגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל (דברות משה בבא
נכסי אשתו ,מאחר שאם האשה תיפול בשבי קמא סימן נ"ז) האריך בזה ובסוף דבריו כתב שאין
יהיה הבעל מחויב לפדות את אשתו ,והבעל יורש לו ראיה ברורה לכאן או לכאן ,ולדבריהם בהכרח
את אשתו מתקנת חכמים ,כי הוא מחויב לדאוג הסיבה שהרמב"ם פסק שהחובל באשה צריך לשלם
לקבורתה ,וכמבואר כל זאת בדברי הרמב"ם (הלכות את דמי הריפוי לבעל ,אין זאת אלא מחמת שהבעל
אישות פרק י"ב הלכה ד')" ,ועוד תקנו חכמים שיהיו הוא זה שהופסד מחמת החבלה כי היה מוטל עליו
מעשה ידי האשה כנגד מזונותיה ,ופדיונה כנגד אכילת לשלם את ההוצאות הרפואיות של אשתו ,ואם כן
פירות נכסיה ,וקבורתה כנגד ירושתו לכתובתה", לדבריהם תהיה הוכחה מדברי הרמב"ם שתשלומי
ומקורו מכתובות (דף מ"ז עמוד ב') ,וכך גם תיקנו
חכמים שהבעל יקבל מהמזיק את דמי הריפוי מאחר נזק הינם של המופסד.
והבעל חויב לדאוג לרפואת אשתו. מזכויות הבעל
ומה שכתב המגיד משנה שהנימוק לפסיקה זו אבל הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ' זצ"ל (ברכת
הינו מחמת שהבעל נאלץ לשלם את ההוצאות הריפוי שמואל כתובות סימן מ"ד אות ב') ביאר ביאור
של אשתו ,כונת המגיד משנה היא שמכיון שחכמים שונה בדברי הרמב"ם ,ולאור זאת אין כל זיקה בין
הטילו על הבעל לשאת בהוצאות הרפואיות של דברי הרמב"ם ובין ההתדיינות של חברת הביטוח
אשתו ,לכן כנגד זה הם העניקו לו את הזכות לקבל
את דמי הריפוי מהמזיק ,וזאת כחלק מתקנת חכמים בתביעתה כנגד המזיק.
בקביעת דיני הממונות המשפחתיים. הגרב"ד ליבוביץ' זצ"ל מסביר שהסיבה שהמזיק
משלם לבעל את דמי הריפוי אין זאת מחמת שיש
כך שלדברי הברכת שמואל הזכות של הבעל זיקה בין המזיק לבעל ,אלא שחכמים זיכו לבעל
לקבל את דמי הריפוי אינה נגזרת מזכויות הניזוק את הזכות לקבל מהמזיק את דמי הריפוי ,כחלק
כנגד המזיק ,אלא הינה מזכויות הבעל כנגד אשתו, מהזכויות המוקנות לבעל במסגרת משפטי הממון
וכחלק מתקנות חכמים שקבעו את ההתנהלות המשפחתיים ,וכשם שחכמים זיכו לבעל את מעשי
ידיה של אשתו ואת מציאתה( ,משנה בכתובות דף
הממונית בחיי המשפחה. מ"ו עמוד ב' ,ובהרחבה ברמב"ם בתחילת פרק י"ב
מהלכות אישות) ,כך גם העניקו חכמים לבעל את
וכמובן שלאור זאת אין כל זיקה בין דברי
הרמב"ם הללו לבין ההתדיינות של חברת הביטוח הזכות לקבל מהמזיק את דמי הריפוי.
כנגד המזיק ,התדיינות שאין לה כל יחס לדיני
הממונות בחיי המשפחה ,אלא הרי זה דין ודברים זה כנגד זה
בזכויות הניזוק כנגד המזיק ,וממילא אין כל הוכחה
מדברי הרמב"ם לחייב את המזיק לשלם לחברת ותקנה זאת הינה כתוצאה מכך שחכמים הטילו
הביטוח על כך שבגינו הם נאלצו לשפות את על הבעל את המחויבות לדאוג לריפויה של אשתו,
וכנגד מחויבות זאת קבעו חכמים שדמי הריפוי
המבוטח.