Page 122 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד גריש ‪' -‬ג הלע‬ ‫מתנת‬ ‫בכק‬

‫שהמזיק התחיב לפצות את האשה יועברו לבעל‪,‬‬ ‫חוב ממון‪ ,‬וכן הוכיח הגאון רבי אברהם ארלנגר זצ"ל‬
‫וכשם שתיקנו חכמים שהבעל יקבל מהאשה את‬ ‫(ברכת אברהם מהדורא בתרא תחילת פרק החובל)‬
‫מעשה ידיה‪ ,‬מחמת שהבעל מחויב לפרנס את‬ ‫מדברי התוספתא (בבא קמא פרק ט' הלכה ב')‪,‬‬
‫אשתו‪ ,‬וגם העניקו חכמים לבעל את הפירות של‬ ‫והגאון רבי משה פינשטיין זצ"ל (דברות משה בבא‬
‫נכסי אשתו‪ ,‬מאחר שאם האשה תיפול בשבי‬ ‫קמא סימן נ"ז) האריך בזה ובסוף דבריו כתב שאין‬
‫יהיה הבעל מחויב לפדות את אשתו‪ ,‬והבעל יורש‬ ‫לו ראיה ברורה לכאן או לכאן‪ ,‬ולדבריהם בהכרח‬
‫את אשתו מתקנת חכמים‪ ,‬כי הוא מחויב לדאוג‬ ‫הסיבה שהרמב"ם פסק שהחובל באשה צריך לשלם‬
‫לקבורתה‪ ,‬וכמבואר כל זאת בדברי הרמב"ם (הלכות‬ ‫את דמי הריפוי לבעל‪ ,‬אין זאת אלא מחמת שהבעל‬
‫אישות פרק י"ב הלכה ד')‪" ,‬ועוד תקנו חכמים שיהיו‬ ‫הוא זה שהופסד מחמת החבלה כי היה מוטל עליו‬
‫מעשה ידי האשה כנגד מזונותיה‪ ,‬ופדיונה כנגד אכילת‬ ‫לשלם את ההוצאות הרפואיות של אשתו‪ ,‬ואם כן‬
‫פירות נכסיה‪ ,‬וקבורתה כנגד ירושתו לכתובתה"‪,‬‬ ‫לדבריהם תהיה הוכחה מדברי הרמב"ם שתשלומי‬
‫ומקורו מכתובות (דף מ"ז עמוד ב')‪ ,‬וכך גם תיקנו‬
‫חכמים שהבעל יקבל מהמזיק את דמי הריפוי מאחר‬ ‫נזק הינם של המופסד‪.‬‬

‫והבעל חויב לדאוג לרפואת אשתו‪.‬‬ ‫מזכויות הבעל‬

‫ומה שכתב המגיד משנה שהנימוק לפסיקה זו‬ ‫אבל הגאון רבי ברוך דב ליבוביץ' זצ"ל (ברכת‬
‫הינו מחמת שהבעל נאלץ לשלם את ההוצאות הריפוי‬ ‫שמואל כתובות סימן מ"ד אות ב') ביאר ביאור‬
‫של אשתו‪ ,‬כונת המגיד משנה היא שמכיון שחכמים‬ ‫שונה בדברי הרמב"ם‪ ,‬ולאור זאת אין כל זיקה בין‬
‫הטילו על הבעל לשאת בהוצאות הרפואיות של‬ ‫דברי הרמב"ם ובין ההתדיינות של חברת הביטוח‬
‫אשתו‪ ,‬לכן כנגד זה הם העניקו לו את הזכות לקבל‬
‫את דמי הריפוי מהמזיק‪ ,‬וזאת כחלק מתקנת חכמים‬ ‫בתביעתה כנגד המזיק‪.‬‬

‫בקביעת דיני הממונות המשפחתיים‪.‬‬ ‫הגרב"ד ליבוביץ' זצ"ל מסביר שהסיבה שהמזיק‬
‫משלם לבעל את דמי הריפוי אין זאת מחמת שיש‬
‫כך שלדברי הברכת שמואל הזכות של הבעל‬ ‫זיקה בין המזיק לבעל‪ ,‬אלא שחכמים זיכו לבעל‬
‫לקבל את דמי הריפוי אינה נגזרת מזכויות הניזוק‬ ‫את הזכות לקבל מהמזיק את דמי הריפוי‪ ,‬כחלק‬
‫כנגד המזיק‪ ,‬אלא הינה מזכויות הבעל כנגד אשתו‪,‬‬ ‫מהזכויות המוקנות לבעל במסגרת משפטי הממון‬
‫וכחלק מתקנות חכמים שקבעו את ההתנהלות‬ ‫המשפחתיים‪ ,‬וכשם שחכמים זיכו לבעל את מעשי‬
‫ידיה של אשתו ואת מציאתה‪( ,‬משנה בכתובות דף‬
‫הממונית בחיי המשפחה‪.‬‬ ‫מ"ו עמוד ב'‪ ,‬ובהרחבה ברמב"ם בתחילת פרק י"ב‬
‫מהלכות אישות)‪ ,‬כך גם העניקו חכמים לבעל את‬
‫וכמובן שלאור זאת אין כל זיקה בין דברי‬
‫הרמב"ם הללו לבין ההתדיינות של חברת הביטוח‬ ‫הזכות לקבל מהמזיק את דמי הריפוי‪.‬‬
‫כנגד המזיק‪ ,‬התדיינות שאין לה כל יחס לדיני‬
‫הממונות בחיי המשפחה‪ ,‬אלא הרי זה דין ודברים‬ ‫זה כנגד זה‬
‫בזכויות הניזוק כנגד המזיק‪ ,‬וממילא אין כל הוכחה‬
‫מדברי הרמב"ם לחייב את המזיק לשלם לחברת‬ ‫ותקנה זאת הינה כתוצאה מכך שחכמים הטילו‬
‫הביטוח על כך שבגינו הם נאלצו לשפות את‬ ‫על הבעל את המחויבות לדאוג לריפויה של אשתו‪,‬‬
‫וכנגד מחויבות זאת קבעו חכמים שדמי הריפוי‬
‫המבוטח‪.‬‬