Page 120 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ד גריש ‪' -‬ב הלע‬ ‫מתנת‬ ‫קכ‬

‫זו הובאה בקונטרס המזיק ('ניזק ללא הפסדים'‬ ‫מדברי הרמב"ם הללו למד הגאון רבי אלחנן‬
‫עלה ז')‪ ,‬ומאחר וכבר הרחבנו בזה‪ ,‬לכן כאן נציג את‬ ‫וסרמן הי"ד שיש לחברת הביטוח זכות תביעה כנגד‬
‫המזיק‪ ,‬וזאת מאחר וכאשר ראובן שרף את הבית‬
‫ההוכחות בקצרה‪.‬‬ ‫של שמעון הוא היסב בכך הפסד לחברת הביטוח‬
‫שנאלצה בגין כך לשאת באחריות ולשלם לשמעון‬
‫השוכר פרה והשאילה לאחר‬ ‫על הנזק‪ ,‬ולכן לחברת הביטוח יהיה זכות תביעה‬
‫כנגד ראובן‪ ,‬כי חברת הביטוח היא זאת שהופסדה‬
‫במשנה (בבא מציעא דף ל"ה עמוד ב') "השוכר‬ ‫מחמת הנזק‪ ,‬וכשם שכתב הרמב"ם שיש לבעל זכות‬
‫פרה מחבירו והשאילה לאחר‪ ,‬ומתה כדרכה‪[ ,‬ומאחר‬ ‫תביעה לקבלת דמי הריפוי מהחובל באשתו וזאת‬
‫ושוכר פטור מלשלם על נזקים שארעו באונס לכן‬ ‫מאחר והוא זה שהופסד מהחבלה‪ ,‬כי הרי הוא חוייב‬
‫השוכר פטור מלשלם לבעלים‪ ,‬אבל השואל שמחויב‬ ‫לשלם את ההוצאות שנצרכו לריפויה של אשתו‪,‬‬
‫לשלם גם על אונסים יהיה חיב לשלם‪ ,‬ונחלקו חכמים‬ ‫כך גם יושת על ראובן לשלם לחברת הביטוח על‬
‫ורבי יוסי מי יקבל מהשואל את התשלום‪ ,‬האם‬ ‫כך שבגין מעשיו נאלצה חברת הביטוח לספוג את‬
‫הבעלים של הפרה‪ ,‬או שמאחר ולא היה לשואל שום‬
‫דיאלוג עם הבעלים אלא עם השוכר‪ ,‬לכן השוכר‬ ‫ההפסדים ולשפות את שמעון על נזקי דירתו‪.‬‬
‫יקבל את התשלומים]‪ ,‬ישבע השוכר שמתה כדרכה‪,‬‬
‫והשואל ישלם לשוכר‪[ ,‬חכמים סבורים שהשואל‬ ‫תשלום על הנזק‬
‫ישלם לשוכר]‪ ,‬אמר רבי יוסי כיצד הלה עושה סחורה‬
‫בפרתו של חבירו‪ ,‬אלא תחזור פרה לבעלים‪[ ,‬אבל‬ ‫וכבר התבאר בעלה א' שדברי הגאון רבי אלחנן‬
‫רבי יוסי סבור שלא יתכן שהשוכר יפיק רווחים‬ ‫וסרמן הי"ד תואמים את שיטתו שתגמולי הביטוח‬
‫מממון שהוא אינו שלו‪ ,‬ולכן פסק רבי יוסי שהבעלים‬ ‫מהווים תשלום על הנזק‪ ,‬אבל לסוברים שהשילומים‬
‫הם אלו שיקבלו את התשלום מהשואל]"‪ ,‬ובשריג‬ ‫של חברת הביטוח אינם תשלום על הנזק‪ ,‬אלא‬
‫שחברת הביטוח התחיבה לשפות את הניזוק במקרה‬
‫א' הארכנו רבות בביאור סוגיא זו‪.‬‬ ‫של הפסד‪ ,‬אך אין זה תשלום על ההפסד אלא רק‬
‫התחייבות לתשלום באם יהיה הפסד‪ ,‬אם כן אין‬
‫ומדברי רבנן הסבורים שהשואל משלם לשוכר‪,‬‬ ‫כל זיקה בין הנזק ובין החיוב של חברת הביטוח‪ ,‬כך‬
‫הוכיח הקובץ שיעורים שתשלומי נזיקין הם לא‬ ‫שלחברת הביטוח אין כל בסיס ויסוד לתביעה כנגד‬
‫בהכרח לזה שהופסד‪ ,‬כי הרי הפרה היתה של‬
‫המשכיר והוא זה שהופסד ממיתתה‪ ,‬ולמרות זאת‬ ‫המזיק‪.‬‬
‫השוכר מקבל מהשואל את התשלום על הפרה‪,‬‬
‫ומוכח שהתביעה לתשלומי נזיקין אינה מוקנית‬ ‫הבעלים הוא הניזוק‬
‫בהכרח לזה שהופסד‪ ,‬ולכן במקרה זה זכות התביעה‬
‫תהיה של השוכר‪ ,‬וזאת למרות שלא הוא המופסד‪.‬‬ ‫אמנם מצד שני הציג הגאון רבי אלחנן וסרמן‬
‫הי"ד שתי ראיות שתשלומי נזקים אינם של המופסד‬
‫מעוכב גט שחרור‬ ‫אלא של הבעלים של החפץ הניזוק‪ ,‬ראיה אחת‬
‫מסוגיית השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר (בבא‬
‫עוד הוכיח זאת הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד‬ ‫מציעא דף ל"ה עמוד ב')‪ ,‬והוכחה זו כבר הובאה‬
‫מכך שהגמרא (גיטין דף מ"ב עמוד ב') מצדדת‬ ‫לעיל (שריג ג' עלה ג')‪ ,‬ועוד ראיה מסוגיית עבד‬
‫שתשלומי החבלה של החובל בעבד המעוכב גט‬ ‫המעוכב גט שחרור (גיטין דף מ"ב עמוד ב')‪ ,‬והוכחה‬
‫שחרור יהיו של האדון‪ ,‬וזאת למרות שהאדון לא‬