Page 121 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫מתנת חוטיבה משה אכק‬

‫עוד שהעבד לא קיבל גט שחרור האדון הוא הבעלים‬ ‫הופסד מחמת הנזק כי הרי כבר אין לאדון זכויות‬
‫של העבד‪ ,‬לכן צידדה הגמרא שהאדון יקבל את‬ ‫ממוניות בעבד‪ ,‬בהכרח שתשלומי נזקין אינם של‬
‫המופסד אלא הינם של הבעלים‪ ,‬ולכן מכיון שכל‬
‫תשלומי החבלה‪.‬‬

‫לאור זאת הסיק הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד שהמזיק בית מבוטח למרות‬
‫שחברת הביטוח ספגה את ההפסדים אבל את השילומים יקבל בעל הבית ולא‬

‫חברת הביטוח‪ ,‬וזאת מאחר ותשלומי נזקין אינם של המופסד אלא של הבעלים‪.‬‬

‫ולהלן (עלה ג') יבואר כיצד דחה הקובץ שיעורים את הראיה מהרמב"ם שזיכה‬
‫את דמי הריפוי לבעל מאחר והוא זה ששילם את ההוצאות הרפואיות‪.‬‬

‫עלה ג'‬

‫זכות הבעל בדמי הריפוי‬

‫בנידון זה בקונטרס המזיק 'ניזוק ללא הפסד' עלה‬ ‫התבאר שהמזיק נכס מבוטח אינו חייב לשלם על‬
‫ח'']‪ ,‬ועל פי זה ביאר הקובץ שיעורים את פסיקתו‬ ‫כך לחברת הביטוח‪ ,‬אך פסיקתו של הרמב"ם (הלכות‬
‫של הרמב"ם שחייב את החובל באשת איש לשלם‬ ‫חובל ומזיק פרק ד' הלכה ט"ו) שהחובל באשת איש‬
‫לבעלה את דמי הריפוי‪ ,‬כי מאחר ומחובתו של הבעל‬ ‫מחויב לשלם את דמי הריפוי לבעלה סותרת מסקנה‬
‫לדאוג לריפוי של אשתו‪ ,‬לכן החובל מחויב להעביר‬ ‫זו‪ ,‬כי הרי גם שם האשה היא זאת שנחבלה ולא הבעל‪,‬‬
‫לבעל את הכסף מתוך מטרה שהבעל ישתמש בכסף‬ ‫אלא שמכיון שהבעל הופסד מחמת החובל כי הוא‬
‫זה לכיסוי הוצאות הריפוי של אשתו‪ ,‬אבל לא יהיה‬ ‫חוייב לשלם לאשה את דמי הריפוי לכן מחשיבו‬
‫לבעל כל זכות מוקנית על הכסף‪ ,‬אלא הבעל רק‬ ‫הרמב"ם כניזוק‪ ,‬ואם כן מדוע נפטור את המזיק‬
‫משמש כאחראי לדאוג לריפויה של אשתו‪ ,‬וממילא‬ ‫מלשלם לחברת הביטוח‪ ,‬והרי חברת הביטוח היא‬
‫אין כל הוכחה שתשלומי נזיקין הינם למופסד מכך‬
‫שהרמב"ם פסק שהבעל מקבל מהחובל את דמי‬ ‫זאת שהופסדה מחמת הנזק‪.‬‬
‫הריפוי‪ ,‬כי דמי הריפוי אינם כלל של הבעל‪ ,‬אלא דמי‬
‫הריפוי נועדו בכדי שהבעל ימלא את חובתו לדאוג‬ ‫חיוב ריפוי אינו חוב ממון‬

‫לריפויה של אשתו‪.‬‬ ‫וביאר הגאון רבי אלחנן וסרמן הי"ד (קובץ‬
‫שיעורים כתובות אות רי"ח) שלא ניתן להוכיח‬
‫חוב ממון‬ ‫מחיוב ריפוי לשאר הלכות נזיקין‪ ,‬וזאת מחמת‬
‫שחיוב ריפוי אינו חוב ממון‪ ,‬אלא שהתורה חייבה‬
‫אך תשובה זו נכונה רק לסוברים שדמי ריפוי‬ ‫את המזיק לדאוג לרפואתו של הנחבל‪ ,‬ומחמת‬
‫אינם חוב ממון אלא חיוב לדאוג לרפואה של‬ ‫זאת באם לצורך הריפוי יהיו הוצאות כספיות‬
‫הנחבל‪ ,‬אבל בקונטרס המזיק התבאר שדעת החזון‬ ‫ממילא יהיה מוטל על החובל לשלם את ההוצאות‬
‫איש (בבא קמא סימן ו' אות ג') שגם חיוב ריפוי הוא‬ ‫הרפואיות לגורמי הרפואה הרלוונטיים‪[ ,‬והארכנו‬