Page 150 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 150

‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ג הלע‬                          ‫מתנת‬  ‫קנ‬

‫מכך שהוא נפטר מכל מצות עשה בזמן שהוא מטפל‬      ‫ממנו‪ ,‬ואף ששמעון הינו שואל‪ ,‬ושואל חייב אף על‬
                                      ‫באבדה‪.‬‬   ‫נזק שארע באונס‪ ,‬אך השואל ספר תורני מחבירו לא‬
                                               ‫נעשה בגין כך שואל‪ ,‬וזאת מחמת שאין כל ההנאה‬
           ‫חידושו של הר"ן‬                      ‫שלו כי גם לראובן המשאיל יש תועלת והנאה מכך‬
                                               ‫שהוא השאיל לשמעון את הספר‪" ,‬משום פרוטה‬
‫ועל פי זאת טוען הר"ן שגם ראובן שהשאיל ספר‬
‫תורני לשמעון נהנה מכך שהוא השאיל לשמעון את‬                                         ‫דרב יוסף"‪.‬‬
‫הספר‪ ,‬כי הרי המשאיל ספר תורני לחבירו עושה‬
‫בכך מצוה (כמבואר בבבא מציעא דף כ"ט עמוד ב')‪,‬‬              ‫פרוטה דרב יוסף‬
‫וממילא אם בעת שהוא משאיל לחבירו את הספר‬
‫יתדפק עני על דלתות ביתו הוא יהיה פטור מלהעניק‬  ‫המקור למושג פרוטה דרב יוסף הינו בבבא קמא‬
‫לעני צדקה‪ ,‬כי הרי הוא עוסק במצות השאל ספר‬      ‫(דף נ"ו עמוד ב')‪ ,‬שמבואר שם שמטעם זה חייב רב‬
‫לחבירו‪ ,‬והעוסק במצוה פטור מן המצוה‪ ,‬כך שיש‬     ‫יוסף את מי שמצא אבדה בחיובי שמירה של שומר‬
‫למשאיל תועלת והנאה מכך שהוא השאיל לחבירו‬       ‫שכר‪ ,‬ואפילו ששומר אבדה אינו מקבל תשלום‬
‫ספר‪ ,‬ואם כן אין כל ההנאה של השואל‪ ,‬וממילא‬      ‫על השמירה‪ ,‬אך מכיון שהשומר אבדה מקיים‬
‫השואל לא יהיה מחויב לשלם באם הספר ינזק‬         ‫מצוה כשהוא מטפל באבדה‪ ,‬ולכן באם בזמן שהוא‬
‫שלא באשמתו‪ ,‬כי הסיבה ששואל חייב גם על נזק‬      ‫מתעסק עם האבדה יזדמן לו עני הוא יהיה פטור‬
‫שאר שלא באשמתו הינה מחמת שכל ההנאה שלו‪,‬‬        ‫מלהעניק לעני פרוטה לצדקה‪ ,‬כי הרי שומר האבדה‬
‫(כמבואר בבבא מציעא דף צ"ד עמוד ב')‪ ,‬ומכיון‬     ‫עוסק עתה במצוה של שימור האבדה‪ ,‬והעוסק‬
‫שהשואל ספר מחבירו אין כל ההנאה של השואל‪,‬‬       ‫במצוה פטור מן המצוה‪ ,‬כך שיש לשומר האבדה‬
‫כי הרי גם למשאיל יש תועלת והנאה מכך שהוא‬       ‫רווח כספי מכך שהוא שומר על האבדה‪ ,‬ומפני‬
‫השאיל לחבירו את הספר‪ ,‬לכן הר"ן פטר את שמעון‬    ‫כן למרות שהשומר אבדה אינו מקבל כל תשלום‬
                                               ‫ישיר על השמירה‪ ,‬אך מכיון שיש לו רווח עקיף‬
          ‫מלשלם לראובן על הספר שנשדד ממנו‪.‬‬     ‫של פרוטה‪ ,‬לכן הרי הוא כשומר המקבל שכר על‬
                                               ‫שמירתו שהינו מחויב באחריות על שמירת הפקדון‬
               ‫להלכה‬
                                                           ‫יותר ממי ששומר ללא קבלת תמורה‪.‬‬
‫דברי הר"ן הובאו בבית יוסף (חושן משפט‬
‫סימן ע"ב מחודשים י"ב)‪ ,‬ובדרכי משה (אות ו')‪,‬‬    ‫וכן פסק להלכה הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה‬
‫ואף שבשולחן ערוך לא הובא פסק זה‪ ,‬אבל הסמ"ע‬     ‫פרק י"ג הלכה י') "הכריז או הודיע ולא באו הבעלים‬
                                               ‫תהיה המציאה מונחת אצלו עד שיבא אליהו‪ ,‬וכל זמן‬
 ‫(סימן ע"ב ס"ק כ"א) ציטט את דברי הר"ן להלכה‪.‬‬   ‫שהאבדה אצלו אם נגנבה או אבדה חייב באחריותה‬
                                               ‫ואם נאנסה פטור ששומר אבדה כשומר שכר הוא‬
‫גם הגאון רבי עקיבא איגר (בגליון השולחן ערוך‬    ‫מפני שהוא עוסק במצוה ונפטר מכמה מצות עשה‬
‫אורח חיים סוף סימן י"ד) הסתמך להלכה על שיטת‬    ‫כל זמן שהוא עוסק בשמירתה"‪ ,‬וכפי המבואר בלשון‬
‫הר"ן‪ ,‬והוא חידש על פי זאת שהמשאיל חפץ לאביו‬    ‫הרמב"ם שכתב "ונפטר מכמה מצות עשה כל זמן‬
‫אין האב חייב באחריות כדין שואל‪ ,‬וזאת מחמת‬      ‫שהוא עוסק בשמירתה"‪ ,‬מבואר בזה שהוא סבור‬
                                               ‫שהגמרא כתבה פרוטה דרב יוסף רק כדוגמא אבל‬
     ‫שהבן מקיים מצוה בכך שהוא השאיל לאביו‪.‬‬     ‫האמת היא שיש לשומר אבדה טובות הנאה נוספות‬

‫ועל פי דברי הר"ן הללו אין לציבור המתפללים‬
‫דין שואל המחויב גם על אונסים‪ ,‬כי אם השואל‬
   145   146   147   148   149   150   151   152   153   154   155