Page 154 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 154

‫משה‬  ‫'ו גריש ‪' -‬ג הלע‬                            ‫מתנת‬  ‫דנק‬

‫ניתנו להנאה‪ ,‬וכן נראה מדברי הבית יוסף (בבדק‬      ‫ולדבריהם גם מתפללי בית הכנסת אינם מחויבים‬
‫הבית יורה דעה סימן רכ"ד) שכתב לגבי המודר‬         ‫כדין שואל‪ ,‬וזאת מאחר ואין כל ההנאה שלהם כי‬
‫הנאה מחבירו "ונראה שמותרים בספר תורה קריאה‬       ‫הרי מצות לא ניתנו להנאה‪ ,‬כך שהשימוש בספר‬
‫של מצוה‪ ,‬משום דמצוות לאו ליהנות ניתנו"‪ ,‬וכן כתב‬  ‫תורה לצורך קיום חובת קריאת התורה איננה נחשבת‬
‫הגאון רבי יצחק אראלי זצ"ל בספרו עינים למשפט‬
                                                      ‫כהנאה בכדי לחייב את המתפללים כדין שואל‪.‬‬
                     ‫(נדרים דף מ"ח עמוד א')*‪.‬‬
                                                        ‫תלמוד תורה להנאה ניתן‬
       ‫אבל חייב בקריאת התורה‬
                                                 ‫אבל נתיבות המשפט (סימן ע"ב ס"ק י"ז) השיג‬
‫וראיה לחילוק בין מצות לימוד תורה ובין מצות‬       ‫על קצות החושן מדברי הט"ז (יורה דעה סימן רכ"א‬
‫קריאת התורה‪ ,‬כי הרי הט"ז ביסס את חידושו‬          ‫ס"ק מ"ג) שכתב שלגבי לימוד התורה לא אומרים‬
‫שלימוד התורה ניתן להנאה מכך שאבל אסור‬            ‫שמצות לא ניתנו להנאה‪ ,‬וזאת מפני שהתורה‬
‫בלימוד התורה מפני שפקודי ה' ישרים משמחי לב‪,‬‬      ‫משמחת את הלב‪ ,‬והאגלי טל (בהקדמה) ביאר את‬
‫והרי אבל חייב בקריאת התורה‪ ,‬ובהכרח שביחס‬         ‫דברי הט"ז שההנאה והערבות בלימוד התורה הינה‬
‫לחיוב לשמוע קריאת התורה לא אומרים שמצות‬          ‫חלק מהאופי של לימוד התורה‪ ,‬ולכן לא אומרים‬
                                                 ‫בקיום מצות לימוד התורה שמצות לא ניתנו להנאה‪,‬‬
                      ‫לימוד תורה ניתנה להנאה‪.‬‬    ‫כך שטענת קצות החושן שהשואל ספר אינו חייב‬
                                                 ‫באחריות כי מאחר ומצות לא להנאה ניתנו וממילא‬
            ‫מגילת אסתר‬                           ‫אין כל ההנאה של השואל‪ ,‬סברא זו איננה רלוונטית‬
                                                 ‫ביחס למצות לימוד התורה שניתנה בכדי ליהנות‪,‬‬
‫ובשולחן ערוך אורח חיים (סימן תרפ"ט סעיף‬          ‫ועיין במשובב נתיבות (סימן ע"ב ס"ק י"ז) מה‬
‫ד') "השומע מגילה ממי שהוא מודר הנאה ממנו‬
‫יצא"‪ ,‬ומקור פסיקה זו באורחות חיים (הלכות‬           ‫שהשיב קצות החושן על השגת נתיבות המשפט‪.‬‬
‫מגילה הלכה ד') שדימה זאת למודר הנאה מחבירו‬
‫שמותר להוציאו בתקיעת שופר מחמת שמצות לא‬                   ‫חיוב קריאת התורה‬
‫ניתנו להנאה‪ ,‬וכן הוא במשנה ברורה (סימן תרפ"ט‬
‫ס"ק י"ד)‪ ,‬הרי שלמרות שמגילת אסתר הינה חלק‬        ‫אך יתכן שכל דברי נתיבות המשפט נאמרו רק‬
‫מהתנ"ך כך שמקימים מצות לימוד תורה בקריאת‬         ‫בהקשר לשואל מחבירו ספר תורני למטרת לימוד‬
‫המגילה‪ ,‬אך מכיון שיש בזה חיוב יחודי לכן גם בזה‬   ‫התורה שבזה סבור נתיבות המשפט שכל ההנאה‬
                                                 ‫שלו‪ ,‬כי מצות לימוד תורה להנאה ניתנה‪ ,‬אבל ציבור‬
                ‫אומרים שמצות לא ניתנו להנאה‪.‬‬     ‫ששאלו ספר תורה לצורך קיום החיוב לקרוא בתורה‬
                                                 ‫בזה מאחר והחיוב הוא על לימוד מסוים לכן אין‬
‫ולפי זה השואל מחבירו מגילת אסתר לצורך‬            ‫אומרים שמצות הקריאה בתורה ליהנות ניתנה‪ ,‬אלא‬
‫קריאת המגילה לא יהיה לו חיוב של שואל כי מאחר‬     ‫מצוה זו של קריאת התורה הינה ככל המצות שלא‬
‫ומצות לא ניתנו להנאה אם כן אין כל ההנאה שלו‪,‬‬
‫וכך גם לענין חיוב קריאת התורה שמכיון שזה חיוב‬

‫*	 הערת הרב יהושע שליט"א‪ :‬ברם ידוע שכדברי אגלי טל בהקדמתו קדמו אחד מקדמוני הראשונים רבינו‬
‫אברהם מן ההר‪ ,‬בחידושיו למסכת נדרים מ"ח א'‪ ,‬שם כתב את דבריו שהשכלת התורה היא הנאת הלב והינה‬
‫חלק מהמצוה עצמה‪ ,‬אע"פ שהמדובר שם על מודר הנאה מספרים‪ ,‬שכפי הנראה מדובר על הנאת אדם‬

                                                                                 ‫מהקהל מקריאת התורה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬
   149   150   151   152   153   154   155   156   157   158   159