Page 154 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ג הלע‬ ‫מתנת‬ ‫דנק‬

‫ניתנו להנאה‪ ,‬וכן נראה מדברי הבית יוסף (בבדק‬ ‫ולדבריהם גם מתפללי בית הכנסת אינם מחויבים‬
‫הבית יורה דעה סימן רכ"ד) שכתב לגבי המודר‬ ‫כדין שואל‪ ,‬וזאת מאחר ואין כל ההנאה שלהם כי‬
‫הנאה מחבירו "ונראה שמותרים בספר תורה קריאה‬ ‫הרי מצות לא ניתנו להנאה‪ ,‬כך שהשימוש בספר‬
‫של מצוה‪ ,‬משום דמצוות לאו ליהנות ניתנו"‪ ,‬וכן כתב‬ ‫תורה לצורך קיום חובת קריאת התורה איננה נחשבת‬
‫הגאון רבי יצחק אראלי זצ"ל בספרו עינים למשפט‬
‫כהנאה בכדי לחייב את המתפללים כדין שואל‪.‬‬
‫(נדרים דף מ"ח עמוד א')*‪.‬‬
‫תלמוד תורה להנאה ניתן‬
‫אבל חייב בקריאת התורה‬
‫אבל נתיבות המשפט (סימן ע"ב ס"ק י"ז) השיג‬
‫וראיה לחילוק בין מצות לימוד תורה ובין מצות‬ ‫על קצות החושן מדברי הט"ז (יורה דעה סימן רכ"א‬
‫קריאת התורה‪ ,‬כי הרי הט"ז ביסס את חידושו‬ ‫ס"ק מ"ג) שכתב שלגבי לימוד התורה לא אומרים‬
‫שלימוד התורה ניתן להנאה מכך שאבל אסור‬ ‫שמצות לא ניתנו להנאה‪ ,‬וזאת מפני שהתורה‬
‫בלימוד התורה מפני שפקודי ה' ישרים משמחי לב‪,‬‬ ‫משמחת את הלב‪ ,‬והאגלי טל (בהקדמה) ביאר את‬
‫והרי אבל חייב בקריאת התורה‪ ,‬ובהכרח שביחס‬ ‫דברי הט"ז שההנאה והערבות בלימוד התורה הינה‬
‫לחיוב לשמוע קריאת התורה לא אומרים שמצות‬ ‫חלק מהאופי של לימוד התורה‪ ,‬ולכן לא אומרים‬
‫בקיום מצות לימוד התורה שמצות לא ניתנו להנאה‪,‬‬
‫לימוד תורה ניתנה להנאה‪.‬‬ ‫כך שטענת קצות החושן שהשואל ספר אינו חייב‬
‫באחריות כי מאחר ומצות לא להנאה ניתנו וממילא‬
‫מגילת אסתר‬ ‫אין כל ההנאה של השואל‪ ,‬סברא זו איננה רלוונטית‬
‫ביחס למצות לימוד התורה שניתנה בכדי ליהנות‪,‬‬
‫ובשולחן ערוך אורח חיים (סימן תרפ"ט סעיף‬ ‫ועיין במשובב נתיבות (סימן ע"ב ס"ק י"ז) מה‬
‫ד') "השומע מגילה ממי שהוא מודר הנאה ממנו‬
‫יצא"‪ ,‬ומקור פסיקה זו באורחות חיים (הלכות‬ ‫שהשיב קצות החושן על השגת נתיבות המשפט‪.‬‬
‫מגילה הלכה ד') שדימה זאת למודר הנאה מחבירו‬
‫שמותר להוציאו בתקיעת שופר מחמת שמצות לא‬ ‫חיוב קריאת התורה‬
‫ניתנו להנאה‪ ,‬וכן הוא במשנה ברורה (סימן תרפ"ט‬
‫ס"ק י"ד)‪ ,‬הרי שלמרות שמגילת אסתר הינה חלק‬ ‫אך יתכן שכל דברי נתיבות המשפט נאמרו רק‬
‫מהתנ"ך כך שמקימים מצות לימוד תורה בקריאת‬ ‫בהקשר לשואל מחבירו ספר תורני למטרת לימוד‬
‫המגילה‪ ,‬אך מכיון שיש בזה חיוב יחודי לכן גם בזה‬ ‫התורה שבזה סבור נתיבות המשפט שכל ההנאה‬
‫שלו‪ ,‬כי מצות לימוד תורה להנאה ניתנה‪ ,‬אבל ציבור‬
‫אומרים שמצות לא ניתנו להנאה‪.‬‬ ‫ששאלו ספר תורה לצורך קיום החיוב לקרוא בתורה‬
‫בזה מאחר והחיוב הוא על לימוד מסוים לכן אין‬
‫ולפי זה השואל מחבירו מגילת אסתר לצורך‬ ‫אומרים שמצות הקריאה בתורה ליהנות ניתנה‪ ,‬אלא‬
‫קריאת המגילה לא יהיה לו חיוב של שואל כי מאחר‬ ‫מצוה זו של קריאת התורה הינה ככל המצות שלא‬
‫ומצות לא ניתנו להנאה אם כן אין כל ההנאה שלו‪,‬‬
‫וכך גם לענין חיוב קריאת התורה שמכיון שזה חיוב‬

‫* הערת הרב יהושע שליט"א‪ :‬ברם ידוע שכדברי אגלי טל בהקדמתו קדמו אחד מקדמוני הראשונים רבינו‬
‫אברהם מן ההר‪ ,‬בחידושיו למסכת נדרים מ"ח א'‪ ,‬שם כתב את דבריו שהשכלת התורה היא הנאת הלב והינה‬
‫חלק מהמצוה עצמה‪ ,‬אע"פ שהמדובר שם על מודר הנאה מספרים‪ ,‬שכפי הנראה מדובר על הנאת אדם‬

‫מהקהל מקריאת התורה‪ ,‬וצ"ע‪.‬‬