Page 154 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי
P. 154
משה 'ו גריש ' -ג הלע מתנת דנק
ניתנו להנאה ,וכן נראה מדברי הבית יוסף (בבדק ולדבריהם גם מתפללי בית הכנסת אינם מחויבים
הבית יורה דעה סימן רכ"ד) שכתב לגבי המודר כדין שואל ,וזאת מאחר ואין כל ההנאה שלהם כי
הנאה מחבירו "ונראה שמותרים בספר תורה קריאה הרי מצות לא ניתנו להנאה ,כך שהשימוש בספר
של מצוה ,משום דמצוות לאו ליהנות ניתנו" ,וכן כתב תורה לצורך קיום חובת קריאת התורה איננה נחשבת
הגאון רבי יצחק אראלי זצ"ל בספרו עינים למשפט
כהנאה בכדי לחייב את המתפללים כדין שואל.
(נדרים דף מ"ח עמוד א')*.
תלמוד תורה להנאה ניתן
אבל חייב בקריאת התורה
אבל נתיבות המשפט (סימן ע"ב ס"ק י"ז) השיג
וראיה לחילוק בין מצות לימוד תורה ובין מצות על קצות החושן מדברי הט"ז (יורה דעה סימן רכ"א
קריאת התורה ,כי הרי הט"ז ביסס את חידושו ס"ק מ"ג) שכתב שלגבי לימוד התורה לא אומרים
שלימוד התורה ניתן להנאה מכך שאבל אסור שמצות לא ניתנו להנאה ,וזאת מפני שהתורה
בלימוד התורה מפני שפקודי ה' ישרים משמחי לב, משמחת את הלב ,והאגלי טל (בהקדמה) ביאר את
והרי אבל חייב בקריאת התורה ,ובהכרח שביחס דברי הט"ז שההנאה והערבות בלימוד התורה הינה
לחיוב לשמוע קריאת התורה לא אומרים שמצות חלק מהאופי של לימוד התורה ,ולכן לא אומרים
בקיום מצות לימוד התורה שמצות לא ניתנו להנאה,
לימוד תורה ניתנה להנאה. כך שטענת קצות החושן שהשואל ספר אינו חייב
באחריות כי מאחר ומצות לא להנאה ניתנו וממילא
מגילת אסתר אין כל ההנאה של השואל ,סברא זו איננה רלוונטית
ביחס למצות לימוד התורה שניתנה בכדי ליהנות,
ובשולחן ערוך אורח חיים (סימן תרפ"ט סעיף ועיין במשובב נתיבות (סימן ע"ב ס"ק י"ז) מה
ד') "השומע מגילה ממי שהוא מודר הנאה ממנו
יצא" ,ומקור פסיקה זו באורחות חיים (הלכות שהשיב קצות החושן על השגת נתיבות המשפט.
מגילה הלכה ד') שדימה זאת למודר הנאה מחבירו
שמותר להוציאו בתקיעת שופר מחמת שמצות לא חיוב קריאת התורה
ניתנו להנאה ,וכן הוא במשנה ברורה (סימן תרפ"ט
ס"ק י"ד) ,הרי שלמרות שמגילת אסתר הינה חלק אך יתכן שכל דברי נתיבות המשפט נאמרו רק
מהתנ"ך כך שמקימים מצות לימוד תורה בקריאת בהקשר לשואל מחבירו ספר תורני למטרת לימוד
המגילה ,אך מכיון שיש בזה חיוב יחודי לכן גם בזה התורה שבזה סבור נתיבות המשפט שכל ההנאה
שלו ,כי מצות לימוד תורה להנאה ניתנה ,אבל ציבור
אומרים שמצות לא ניתנו להנאה. ששאלו ספר תורה לצורך קיום החיוב לקרוא בתורה
בזה מאחר והחיוב הוא על לימוד מסוים לכן אין
ולפי זה השואל מחבירו מגילת אסתר לצורך אומרים שמצות הקריאה בתורה ליהנות ניתנה ,אלא
קריאת המגילה לא יהיה לו חיוב של שואל כי מאחר מצוה זו של קריאת התורה הינה ככל המצות שלא
ומצות לא ניתנו להנאה אם כן אין כל ההנאה שלו,
וכך גם לענין חיוב קריאת התורה שמכיון שזה חיוב
* הערת הרב יהושע שליט"א :ברם ידוע שכדברי אגלי טל בהקדמתו קדמו אחד מקדמוני הראשונים רבינו
אברהם מן ההר ,בחידושיו למסכת נדרים מ"ח א' ,שם כתב את דבריו שהשכלת התורה היא הנאת הלב והינה
חלק מהמצוה עצמה ,אע"פ שהמדובר שם על מודר הנאה מספרים ,שכפי הנראה מדובר על הנאת אדם
מהקהל מקריאת התורה ,וצ"ע.