Page 152 - מתנת משה חלק ו - הרב יצחק מנחם קרלינסקי

‫משה‬ ‫'ו גריש ‪' -‬ג הלע‬ ‫מתנת‬ ‫בנק‬

‫כל מה שטורח השואל בתחזוקת הבהמה בשביל‬ ‫ראשונים‪[ ,‬וכמו שכתב האורים בסימן ע"ב ס"ק ו']‪,‬‬
‫עצמו הוא טורח‪ ,‬וזאת מאחר שהשואל מעונין‬ ‫כך שדברי הר"ן אינם מוסכמים‪ ,‬ולאור זאת הסיק‬
‫שיתאפשר לו להשתמש בבהמה‪ ,‬ולצורך כך הוא‬ ‫הגאון רבי יהונתן איבשיץ זצ"ל שאם המשאיל תפוס‬
‫מתחזק אותה‪ ,‬כך שלמרות שהשואל דואג למזונות‬ ‫בממון של השואל לא ניתן לדרוש ממנו להשיב את‬
‫של הבהמה עדיין נחשב שכל ההנאה שלו‪ ,‬וזאת‬ ‫הממון לשואל‪ ,‬וזאת מאחר והפטור של השואל‬
‫בשונה משואל ספר מחבירו שאין כל ההנאה של‬
‫השואל מכיון שגם למשאיל יש הנאה של פרוטה‬ ‫איננו החלטי‪.‬‬

‫דרב יוסף‪.‬‬ ‫ולפי זה מאחר ורב בית הכנסת מוחזק בתגמולי‬
‫הביטוח ממילא לא יהיה ניתן לחייב אותו להעביר‬
‫רק כנגד משכון‬
‫את תגמולי הביטוח לקופת בית הכנסת‪.‬‬
‫והנתיבות המשפט (סימן ע"ב ס"ק י"ז) כתב‬
‫שכל דברי הר"ן נאמרו רק כאשר השואל הניח אצל‬ ‫רוב ההנאה שלו‬
‫המשאיל משכון‪ ,‬וכמו במקרה שעליו דיבר הר"ן‬
‫ששמעון הניח אצל ראובן ספר אחר כנגד הספר‬ ‫גם המחנה אפרים (הלכות שאלה ופקדון סימן‬
‫שהוא קיבל בהשאלה‪ ,‬שבזה מכיון שמוטל על‬ ‫ג') השיג על דברי הר"ן‪ ,‬והוא סותר את ההנחה‬
‫המשאיל לטפל במשכון‪ ,‬לכן הרי זה ממש כמוצא‬ ‫היסודית של הר"ן שחיוב השואל הינה רק כאשר‬
‫אבדה שמחויב לטפל במציאה ולכן יש לו הנאה של‬ ‫כל ההנאה שלו‪ ,‬וזאת מאחר שלמסקנת הגמרא‬
‫פרוטה דרב יוסף‪ ,‬אבל משאיל ספר לחבירו ללא‬ ‫(בבא מציעא דף צ"ד עמוד ב') די בזה שרוב ההנאה‬
‫שהלה נתן לו על כך משכון בודאי שיהיה עליו דין‬ ‫של השואל בכדי לחייב אותו‪ ,‬וכמו שהוכיחה זאת‬
‫שואל והוא ישא באחריות על הספר גם אם הוא לא‬ ‫שם הגמרא כי הרי כל שואל בהמה מחבירו אחראי‬
‫יהיה אשם בנזק שיארע לחפץ‪ ,‬וזאת מכיון שלאחר‬ ‫על תחזוקת הבהמה ועליו להאכיל אותה במזונות‬
‫ההשאלה כבר אין לו שום טורח טיפול‪ ,‬וממילא אין‬ ‫ולשמר אותה מחיות טורפות וגנבים‪ ,‬ולמרות זאת‬
‫לו פטור של עוסק במצוה הפטור מן המצוה‪ ,‬וכן‬ ‫התורה חייבה את השואל בהמה מחבירו גם על‬
‫העלה במסקנת דבריו האור שמח (הלכות שאלה‬ ‫אונס‪ ,‬ובהכרח שדי בזה שרוב הנאה שלו בכדי‬
‫לחייב באונסים‪ ,‬והרי אין ספק שגם לאחר הפטור‬
‫ופקדון פרק א' הלכה א')‪.‬‬ ‫של פרוטה דרב יוסף עדיין רוב ההנאה היא של‬
‫השואל‪ ,‬אם כן אין די בזה בכדי לפטור את השואל‬
‫ולדבריהם אין כל זיקה בין חידושו של הר"ן‬
‫ובין הנידון אודות המעמד ההלכתי של מתפללי‬ ‫ספר מחבירו‪.‬‬
‫בית הכנסת‪ ,‬כי הרי מתפללי בית הכנסת לא נתנו‬
‫לרב משכון כנגד ספר התורה שהם שאלו ממנו‪ ,‬כך‬ ‫לעצמו טרח‬
‫שלדברי נתיבות המשפט והאור שמח על מתפללי‬
‫בית הכנסת לשאת באחריות על גניבת ספר התורה‬ ‫אך האור שמח (הלכות שאלה ופקדון פרק א'‬
‫שהושאל להם‪ ,‬וככל שואל שמחויב גם על הפסד‬ ‫הלכה א') חזר וביסס את גישתו של הר"ן הסבור‬
‫שחיובו של השואל הינו רק כאשר כל ההנאה הינה‬
‫שארע באונס‪.‬‬ ‫שלו‪ ,‬והנחה זו אינה נסתרת מכך שכל שואל בהמה‬
‫מחבירו מחוייב לדאוג לתחזוקה של הבהמה‪ ,‬כי הרי‬